מחזה נדיר בענף התרופות: ג'ננטק מסכלת השתלטות החברה־אם רוש

ענקית התרופות השוויצרית רוש אינה מרפה מתוכניתה לבלוע את חברת הביוטכנולוגיה האמריקאית ג'ננטק. רוש כבר מחזיקה ב־56% ממניות ג'ננטק, ובשבוע שעבר הודיעה ועדה בלתי תלויה שמינתה חברת הביוטכנולוגיה כי היא מפצירה בבעלי המניות שלא להיענות להצעת הרכש של רוש, תאגיד התרופות הגדול בעולם. הוועדה טענה כי ההצעה לרכוש את ג'ננטק בתמורה ל־89 דולר למניה אינה הולמת את הפוטנציאל הגלום בחברה האמריקאית, והמחיר הראוי הוא 112.5 דולר למניה (המשקף שווי חברה של 118 מיליארד דולר).

רוש כבר הגישה לפני כחצי שנה "הצעת רכש ידידותית" לדירקטוריון של ג'ננטק - חברת הביוטכנולוגיה הגדולה בארצות הברית במונחי שווי שוק - הידועה בשל התרופות למחלת הסרטן שפיתחה, כגון האווסטין. ההצעה כאמור נקבה בתג מחיר של 89 דולר למניה, המשקף שווי חברה של 93.5 מיליארד דולר, ואותה ועדה בלתי תלויה שמתנגדת כעת להצעה התנגדה לה כבר אז.

מטה חברת ג'ננטק בקליפורניה | צילום: בלומברג

ההר של רוש

לפני חצי שנה האמין שוק ההון כי רוש תעלה את ההצעה ל־100–105 דולר למניה, אולם בצעד נטול גינוני נימוס שוויצריים החליטה רוש לנצל את המשבר הפיננסי ולהגיש הצעה נמוכה יותר מהקודמת - הפעם באופן לא ידידותי. הענק מבאזל, אשר שווי השוק שלו נע סביב 194 מיליארד דולר, החליט לעקוף את הדירקטוריון של ג'ננטק ולהגיש הצעת רכש לכלל בעלי המניות במחיר של 86.5 דולר למניה, המשקף שווי חברה של 91 מיליארד דולר בלבד. לפי חוקי מדינת דלוור שבה התאגדה ג'ננטק, כדי שרוש תוכל להפוך את חברת הביוטכנולוגיה לחברה פרטית, היא זקוקה להסכמת 90% מבעלי מניות הציבור.

רן נוסבאום, שותף־מנהל בחברת פונטיפקס, מסביר כי אף שהדו"חות האחרונים של ג'ננטק לא היו טובים במיוחד, הרי שמדובר בחברה עם צבר הזמנות מעולה, ולכן עתידה רוש לחסוך הרבה מאוד כסף מהסינרגיה בין שתי החברות. בשל כך הוא סבור כי בסופו של יום ידחו בעלי המניות של ג'ננטק את ההצעה הנוכחית, ויאלצו את מועצת המנהלים של רוש להגיש הצעה משופרת.

יש לציין שרוש גייסה באחרונה 30 מיליארד דולר באמצעות איגרות חוב, עובדה אשר השיאה את הר המזומנים שעליו היא יושבת לכמעט 50 מיליארד דולר. ההערכות הן שאם הסכום לא ינותב לרכישת ג'ננטק (עלות הצעת הרכש הנוכחית מסתכמת ב־41 מיליארד דולר), הוא ייכנס לכיסם של בעלי מניות אחרים, המחזיקים בחברה אחרת הנמצאת על המדף - וכאלו יש הרבה.

"מיזוגים ורכישות הם נושא בוער. אין יום שלא שומעים על חברה ששמה את עצמה על המדף", אומרת האנליסטית נועה ויסברג מבית ההשקעות אי.בי.אי, ואכן, התופעה אשר קיבלה זריקת מרץ בשנה שעברה עתידה להמשיך ולתפוס כותרות גם ב־2009. רק לפני חודש הודיעה ענקית התרופות האמריקאית פייזר כי תרכוש את חברת ווית' ב־68 מיליארד דולר.

"מיזוגים ורכישות הם תהליך טבעי בשל היתרון הטמון בגודל של החברה הממוזגת. עם זאת, התעשייה הפרמצבטית מתאפיינת ביתר שאת בתופעה בשל כמה גורמים", מסביר האנליסט אורי הרשקוביץ מקרן ספרה. הגורם הראשון שעליו עומד הרשקוביץ הוא ביזורה של תעשיית התרופות, אשר דורש תהליך של התכנסות. הגורם השני טמון בעובדה שחברות פרמצבטיקה רבות הגיעו להיקף מכירות גבוה מאוד, שממנו קשה להן לצמוח. לכן הן מחפשות לגדול על ידי רכישות, מה גם שהסינרגיה בענף התרופות נחשבת לקלה יותר מאשר בענפים אחרים.

הגורם השלישי שמציין הרשקוביץ נובע מיתרונה של התעשייה הפרמצבטית, אשר בניגוד לסקטורים אחרים מתאפיינת ביציבות מאזנית. הביקוש למוצריה קשיח, ולכן היא מספקת תזרים מזומנים שאותו אפשר לתעל לרכישות. "תמיד היה רצון לרכוש חברות, אבל כעת כשהמזומן הפך למצרך יקר, הרבה יותר חברות מוכנות למכור", הוא מוסיף.

פייזר מפתיעה

נוסבאום מתייחס ביתר קונקרטיות לאירועים שקרו בעת האחרונה כשהוא ניגש לנתח את הסיבות למגמת המיזוגים: "בתעשייה הפרמצבטית כולה התפרסמו באחרונה הרבה דו"חות לא טובים, גם אצל חברות ענק כגון רוש, נוברטיס, מרק ופייזר. כתוצאה מכך, חברות רבות מחפשות לגוון את המוצרים - מה שיאפשר להן לשרוד את השנה הבאה". מסיבה זו סבור נוסבאום כי מגמת המיזוגים והרכישות עתידה להימשך בשנה הקרובה.

לדוגמה מצייינים נוסבאום והרשקוביץ את הדו"חות הטובים שפרסמו באחרונה החברות אבוט לברטוריס וג'ונסון אנד ג'ונסון האמריקאיות. "הסיבה לכך היא שאבוט וג'ונסון מחפשות כל העת פעילויות חדשות אשר יגוונו את סל המוצרים שלהן. רק באחרונה ראינו את ג'ונסון קונה את חברת אומריקס הישראלית", מספר נוסבאום.

וישנה גם חברה אשר אמנם הציגה באחרונה תוצאות מאכזבות, אבל השכילה להבין את העתיד העגום המצפה לה וביצעה עסקה שהפתיעה רבים.

מדובר בפייזר שאותה מכנה נוסבאום "חיה חבוטה עם צבר הזמנות לא מרשים". אבל בעסקת הרכישה של ווית' הוא סבור שהחברה המציאה את עצמה מחדש, "והחל מ־2010 אני מאמין שהיא תתחיל להיראות טוב מאוד".

אמנם מגמת המיזוג מאפיינת את ענף התרופות בכללו, אולם נראה כי השחקן הלוהט בשוק הן חברות הביוטכנולוגיה. נוסבאום: "לעומת שוק התרופות הכימיות העתיד לקפוא ב־2009, שוק התרופות הביולוגיות אמור לצמוח". גם ויסברג צופה כי צמיחת השוק הביולוגי תעקוף במידה ניכרת את זו של השוק הכימי. אחת הסיבות לקיפאון בשוק הכימי היא תחום הגנריקה אשר נוגס במכירות של תרופות המקור. לעומת זאת, שוק הביו־גנריקה (חיקוי תרופות המיוצרות מהחי והצומח) הוא פחות מפותח.

כשרואים את צמיחתו של שוק הגנריקה, עולה השאלה האם תופעת המיזוגים והרכישות תתפשט גם לעברו. כאן חלוקים האנליסטים בדעתם. ויסברג טוענת כי חברות של תרופות מקור לא ירצו לרכוש חברות גנריות, משום שמדובר בפעילות באותו שדה. נוסף על כך, חברות של תרופות מקור וחברות גנריות בנויות אחרת לגמרי מבחינה תפעולית. "מספר אנשי המכירות שמחזיקה פייזר, למשל, גבוה במידה ניכרת ממספר אנשי המכירות שמחזיקה טבע. פייזר צריכה לשווק את המוצר, להסביר לרופאים מדוע הוא טוב וכדומה, בעוד טבע משווקת תחליף למוצר קיים", היא מסבירה.

הרשקוביץ, לעומתה, סבור שהקונסולידציה בענף תכלול גם רכישות של חברות גנריות. "חברה בהחלט יכולה להחליט שמבחינה אסטרטגית כדאי לה לבזר את הפעילות שלה גם לפיתוח תרופות מקור וגם לפיתוח תחליפים גנריים", הוא אומר. "סאנופי ונוברטיס כבר ביצעו רכישות של חברות גנריות, ולשרינג פלאו יש חטיבה שמפתחת תחליפים גנריים למוצרי המקור שהיא מפתחת, כך שבעצם אפשר לומר שכולן יכולות לקנות את כולן".