אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
במת כלכליסט: מי ידאג לאינטרס הציבורי צילום: מאיר אזולאי

במת כלכליסט: מי ידאג לאינטרס הציבורי

עובדי מפעל ויטה פרי גליל מעוניינים להגיע להסדר נושים ואילו הבנקים מבקשים כינוס נכסים. מציאת פתרון היא תפקידה המובהק של הממשלה

03.03.2009, 08:09 | אביה ספיבק

מפעל פרי גליל פושט הרגל זכה בצדק לתשומת לב לאומית. הצורה בה יטופל תשפיע על תעסוקתם של כ־600 עובדים, שהם חוט השדרה הכלכלי של חצור הגלילית.

החדשות הטובות הן שמבחינה כלכלית יש צידוק להמשך פעולתו של פרי גליל. תעשיית המזון היא תעשייה מקומית, שאינה חשופה לגלובליזציה כמו תעשיית הטקסטיל. מפעל שמעבד תוצרת חקלאית צריך להיות מחובר לשטחי החקלאות סביבו, כדי לחסוך בהוצאות ההובלה של הגזר הגמדי, האפונה, השעועית, תפוח האדמה וכו'. ברור שאפילו אם שכר העבודה בהודו או בסין נמוך יותר, לא כדאי להוביל לשם את התוצרת החקלאית.

למפעל פרי גליל יש רווח תפעולי שנע בין 10 ל־17 מיליון שקל לשנה בשנתיים האחרונות, כלומר ההכנסות שלו מפעילות גבוהות מההוצאות שלו על שכר, חומרי גלם וכו'. אבל רווח זה אינו מספיק כדי לשלם את הריבית ואת הקרן על החובות העצומים של המפעל, שמגיעים ל־270 מיליון שקל - יותר ממחציתם לבנקים - ולכן המפעל הגיע לחדלות פרעון.

ובכל זאת, כדאי לבנקים ולנושים האחרים להפעיל את מפעל פרי גליל. מבולבלים? מפעל פועל מרוויח 20-10 מיליון שקל לשנה, בשעה שמפעל סגור מרוויח אפס - ו־10 מיליון שקל טובים יותר מאפס. יתרה מזאת: אם יש נכס שנותן רווח של 20 מיליון שקל בשנה, ניתן למכור אותו לכל המרבה במחיר - וכבר מוזכרים כמה קונים רציניים למפעל פרי גליל.

העובדים רוצים הסדר נושים

לכאורה אין לעובדים סיבה לדאגה: הם ימשיכו להיות מועסקים על ידי הבעלים החדשים, והמפעל ייפטר מהגיבנת הקשה של החוב הבלתי אפשרי. אם כך, מדוע הם התבצרו במפעל לפני הדיון בבית המשפט המחוזי בחיפה ומדוע הם כועסים על הבנקים?

הסיבה לכך היא שהניסיון מלמד שכאשר מפעל עובר תהליך של ארגון מחדש העובדים משלמים את המחיר. זכויותיהם הסוציאליות נפגעות, וחלק מהם מפוטרים - בעיקר המבוגרים ששכרם גבוה יחסית וכוחם הפיזי מועט יותר.

שמירת הזכויות של העובדים תלויה בהסדר המשפטי לפיו נעשה הארגון מחדש של החברה. אפשר לפרק את החברה באמצעות כונס נכסים או למכור אותה בלי פירוק, בהסדר נושים. תחת כינוס נכסים החברה חדלה להתקיים, ולכן בטלים ההסכמים הקיבוציים וכל הזכויות הסוציאליות הצבורות של העובדים נמחקות. לעומת זאת, בהסדר נושים החברה ממשיכה להתקיים תחת בעלי שליטה אחרים, שמזרימים הון לחברה לאחר שהגיעו להסדר תשלומים של חלק מהחובות, כולל חלק מהזכויות הסוציאליות. במסגרת ההסדר נחתם הסכם קיבוצי חדש, בו חלק מהעובדים פורשים תמורת פיצויים מוגדלים. לכן העובדים מעדיפים הסדר נושים ומתנגדים לכינוס נכסים (אגב, במקרה של פירוק הביטוח הלאומי משלם את הפיצויים לעובדים, עד תקרה של כ־73 אלף שקל).

לא להאשים את הבנקים

ומה האינטרס של הבנקים והנושים האחרים? בכינוס נכסים המפעיל חוסך את ההתחייבויות לזכויות סוציאליות (שנאמדות ביותר מ־10 מיליון שקל), וכיוון שהוא חופשי מכל ההתחייבויות לעובדים - הוא מעסיק פחות מהם ובשכר נמוך יותר. המפעל ירוויח יותר, ולכן הבעלים הפוטנציאליים יהיו מוכנים לשלם לבנקים יותר עבורו. זו הסיבה שהבנקים דורשים כינוס נכסים. לא ברור הגינוי שנשמע בתקשורת כלפי הבנקים: הם רק ממלאים את תפקידם ומנסים להקטין את ההפסד שלהם. רק השיקולים העסקיים צריכים לעמוד לנגד עיניהם.

לא על הבנקים מוטל לשרת את האינטרס הציבורי - מניעת אבטלה ודאגה ליציבות הכלכלית של משפחות העובדים ושל העיירה חצור הגלילית. זהו תפקידה המובהק של הממשלה. כדאי שראש הממשלה המיועד ושר האוצר הנוכחי יישבו ביחד וימצאו את הפתרון הנכון, ואף יקצו לו את המשאבים הראויים - אין ספק שוועדת הכספים והכנסת יאשרו את ההוצאה התקציבית הזו. כך ידע הציבור כי יש בעל בית לנושא התעסוקה בישראל בעת המשבר הכלכלי.

 

הכותב הוא פרופ' לכלכלה באוניברסיטת בן־גוריון, עמית בכיר במכון ון ליר בירושלים ולשעבר המשנה לנגיד בנק ישראל

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות