אורי גורן: "רובי בכר ושוקי חורש צחקו כשהצעתי להם להיות שופטים"

נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב אורי גורן, שפרש אתמול מתפקידו, אמר שניסה לאורך הקריירה שלו לשכנע עורכי דין בכירים מהמגזר הפרטי להשתלב במערכת השיפוט כשופטים מחוזיים, אך לדבריו תנאי השכר של השופטים, הנמוכים משמעותית מאלה של הפרקליטים הבכירים, הובילו לכך שהצעותיו נדחו על הסף.

במפגש שנערך עם עיתונאים לרגל פרישתו מתפקידו אמר גורן שפנה בין היתר לעו"ד רובי בכר ממשרד פישר, בכר, חן ושות', וכן לעו"ד שוקי חורש ממשרד ש. הורוביץ, אלא שלדבריו: "עורכי דין מהשורה הראשונה שומעים את התנאים של שופטים ואומרים 'הצחקת אותי'. לא כל עורך דין מתאים לשיפוט, אבל פניתי לכאלה שנראו לי באמת מתאימים והם ענו שבשלב זה הם לא יכולים להיענות להצעה".

לדברי גורן, תנאי ההעסקה של השופטים מובילים למצב שבו רוב השופטים מתמנים מהפרקליטויות ומתפקידים נוספים במגזר הציבורי, "ואז השיקולים האלו פחות משמעותיים עבורם".

גורן פרש אתמול בטרם מונה לו מחליף. במפגש סיפר שכאשר נשאל על ידי הוועדה המייעצת הבוחנת את המועמדים להחליפו מי בעיניו הוא המתאים ביותר, "העדיף שלא להמליץ". עם זאת הוסיף: "כל אחת משלוש המועמדות — מיכל רובינשטיין, ורדה אלשיך ודבורה ברלינר - מתאימה". לדבריו, לכל אחת מהן "יש פלוסים ומינוסים, כאשר הפלוסים גוברים על המינוסים ובעצמי איני יודע במי מהן לבחור. לכל אחת מהן אכפת מבית המשפט והיא תנסה לקדם את האינטרסים שלו". נוסף על שלושתן, הגישו את מועמדותם גם שופטי המחוזי דרורה פלפל, עודד מודריק, אורי שהם וג'ורג קרא.

תחליף לכל אדם

גורן הוסיף שלהבנתו, אם תיבחר לתפקיד השופטת אלשיך, הממונה על מחלקת הפירוקים בבית המשפט, היא תמשיך לטפל בתיקים אלה במקביל לתפקידה כנשיאה. כיום חולשת אלשיך לבדה על רוב תיקי הפירוקים הגדולים ופשיטות הרגל, כאשר בתיקי הכינוס מטפלת השופטת דניה קרת־מאיר.

כאשר נשאל גורן אם לדעתו יש צורך לערוך מדי כמה שנים רוטציה בתפקיד שופט הפירוקים, השיב: "מימים ימימה דאגנו שיהיה שופט אחד אחראי למחלקה הכלכלית, כי היא דורשת ידע והבנה כלכלית, למשל מה זה מאזן ומה זכויות הספקים או העובדים. לא יכולנו להרשות לעצמנו במצב הנוכחי להכשיר שופט חדש בנושאים האלה, כי זה ייקח זמן שאין לנו, אבל הכנסנו את קרת־מאיר בכוונה לדאוג לכך שלכל אדם יהיה תחליף".

אורי גורן | צילום: אביגיל עוזי

טעות אחת ב־30 שנה

לאחר שהשלים כמעט 30 שנה כשופט, גורן מעיד שמעולם לא התחרט על פסק דין שכתב, אפילו כשזה התהפך בערעור. "לפעמים אתה חושב 'יכולתי לכתוב משפט נוסף או איזו הברקה נוספת', אבל לא היו לי מעולם הרהורים על התוצאה. פעמיים קרה שטעיתי, וקיבלתי את זה". לדברי גורן, אחד ממקרי הטעות אירע כשהיה לדבריו "שופט טירון בבית משפט השלום, וישבתי בתיק פלילי. לא כתבתי בסוף גזר הדין שיש לנאשם זכות ערעור בתוך 45 יום לבית המשפט המחוזי. המחוזי החזיר לי את התיק כדי שאכתוב זאת, היום זה מופיע באופן אוטומטי בטופס".

גורן ידוע כשופט חובב תקשורת בכלל ומשפטים מתוקשרים בפרט, מה שהוביל לכך שבתקופתו כנשיא נטל על עצמו את הטיפול בלא מעט תיקים גדולים ומתוקשרים, ופחות בתיקים שוליים יותר. לכן, כשנשאל לדעתו על רמת עורכי הדין כיום, אמר שזכה בעיקר לצפות בהופעות של בכירי הפרקליטים: "אצלי הופיעו עורכי דין מהשורה הראשונה ומאוד נהניתי מהופעותיהם. עם זאת, ברור שישנה ירידה ברמה של עורכי הדין ונתקלתי במקרים שהם הופיעו עם עניבות משונות או שהיו לובשים את הגלימה באולם, אבל אותי זה לא דגדג כל כך". גורן הדגיש: "ישנם עורכי דין צעירים שזה ממש תענוג כשהם מופיעים, כל כך מעודכנים בפסיקה האחרונה, ולעומתם יש פרקליטים ותיקים יותר, שלא תמיד מתעדכנים".

"השתדלתי להפעיל את קסמיי"

באשר לסוד הצלחתו כנשיא, בבית משפט שידוע בשל הדינמיקה הסוערת של השופטים בו, אמר גורן: "שופט מחוזי מרגיש שהוא אדם חשוב ושיש לו אגו גבוה, ייתכן שבאופן מוצדק. בעיני הציבור זו דמות בכירה. לכן בחיכוכים בין שופטים אי אפשר לטפל בהוראות או בפגיעה בשופט, ודרכי היתה לשמור על אובייקטיביות מוחלטת. השתדלתי להפעיל את קסמיי".

גורן שב והדגיש שתוכניותיו לעתיד כוללות עבודה כבורר או מגשר בשוק הפרטי: "אני מתאר לעצמי שאנשים ירצו להיעזר בשירותיי לפתרון סכסוכים, לא ניהלתי בינתיים שום מגעים ולכן איני יודע אם זה יהיה במסגרת פרטית או אחרת, אבל כשופט אזרחי מן הראוי שיפנו אליך לגישור, לבוררות ואולי להרצאות".