"לחברה מפסידה יותר קל בימי משבר"

"כשחברה מפסידה מגיעה למשבר כלכלי, מצבה טוב יותר ממצבה של חברה מרוויחה, כי היא כבר מראש מגיעה עם ניסיון לשרוד", אומר שלומי אשכנזי, מנכ"ל נקסטקום וסמנכ"ל השיווק לשעבר של חברת הכבלים HOT.

מאחורי התיאוריה הלא שגרתית, אולם ההגיונית, של החברה שעוסקת בביצוע פרויקטים של תשתיות תקשורת אלחוטית ותשתיות תקשורת וחשמל, יש גם מספרים. החברה, שסיכמה את תשעת החודשים הראשונים של 2007 בהפסד של 3.3 מיליון שקל, דיווחה בתקופה המקבילה של 2008 על רווח נקי של 1.4 מיליון שקל, כש־2008 כולה, למרות המשבר, צפויה להיות רווחית עבור החברה.

נקסטקום היא מסוג החברות שמשתלבות בחיי היומיום מבלי שנדע. כמעט בכל פעם שמגיע טכנאי כבלים לביתנו, מדובר באיש של החברה; גם כמעט בכל פעם שאנחנו חוצים את הכביש ורואים כיצד עבודות של תשתית סלולרית מתבצעות. עם צי של 650 עובדים קבועים, ועוד מאות עובדים זמניים, מבצעת נקסטקום את מרבית עבודות התשתית בתחום הכבלים והסלולר במדינת ישראל, והחל מהשנה האחרונה גם ביבשת אפריקה ובסרביה שבמזרח אירופה.

חוזה חדש

אתמול זכתה החברה בחוזה משמעותי של רשות ממשלתית במערב אפריקה, חוזה שאמור להכניס לכיסה מיד 32 מיליון שקל עם אופציה סבירה להכפלת התמורה עד 80 מיליון שקל, תוך שנה. אין ספק שמדובר בסכום משמעותי בימי מיתון ובמיוחד לחברה קטנה, ששווי השוק שלה עומד על 15 מיליון שקל בלבד, חברה שרק בשנה האחרונה עשתה את צעדיה הראשונים מחוץ לישראל.

האי־יציבות של מדינות אפריקה ומזרח אירופה לא מדאיגה אתכם?

"נכנסנו למדינות מתפתחות כי האמנו ששם אנחנו יכולים להתרחב. אבל בניגוד לישראלים אחרים שמציפים שם את השוק, אנחנו נכנסים בקטן ובוחנים כל עסקה וכל פעילות בשבע עיניים. היום הפרמטר שהכי חשוב הוא לוודא שלפרויקט יש תזרים חיובי, ואנחנו מוודאים את זה ביתר שאת".

כמי שמחזיקה בתלות ברורה בביצועים ובהערכות של חברות הסלולר, חברות שהחלו בשבוע האחרון לפרסם את תוצאותיהן השנתיות ותחזיותיהן לעתיד, וכחברה שהתחילה את שנת 2008 עם הפסדים, נאלצים בנקסטקום לצעוד עקב בצד אגודל בימים אלה, ולבחון כל הזמן את תוכניות הפעולה של עצמם, אבל גם של חברות גדולות אחרות כמו סלקום, פרטנר ו־HOT.

"אין קורלציה מלאה בין הביצועים שלהן לשלנו, אבל יש השפעה. ככל שהחברות הללו יחוו קשה יותר את המיתון, זה בהכרח יפגע בנו. המזל הוא שמדובר בחברות חזקות, אבל גם הן היום דוחות למשל שדרוגי רשתות — וזה פוגע בנו. אנחנו ממשיכים לגלגל את מחזור הפעילות שלנו מעבודות התחזוקה השוטפות, אבל ראינו בעבר שבכל פעם שחברה כזו עשתה קמפיין פרסומי, למשל, גם העבודה שלנו זינקה", אומר אשכנזי.

"המשבר תופס אותנו במקום שהוא תופס את כל השוק. יש האטה כללית במשק והיא מחייבת את כולם להיות זהירים", אומר אשכנזי. "אף ששוק התקשורת נחשב שוק יציב יחסית, אני רואה את הלקוחות שלנו, שהן חברות הכבלים והסלולר, מתנהגות בזהירות. הן לא נכנסות היום להשקעה מהירה בתשתיות. זה מחייב אותנו לחפש פרויקטים שיש בהם תזרים חיובי. במצב שהבנקים מצמצמים אשראי והתחרות על כל פרויקט גדולה יותר, אנחנו גם לא יכולים להשלות את עצמנו ונדרשים לקצץ. אחת ההוצאות המשמעותיות שלנו היא, למשל, דלק. יש לנו יותר מ־650 אנשים שפרוסים ברחבי הארץ, ומרביתם עם כלי רכב בשל אופי העבודה, וזה מחייב אותנו להיות יותר חסכנים, גם אם נפח העבודה עדיין לא נפגע".

עומדים בהתניות הפיננסיות

חוץ מהצורך והרצון לעבור מהפסד לרווח, נאלצה נקסטקום להתמודד השנה גם עם הקשחת תנאי האשראי מצד הבנקים, ובדו"ח הרבעון השלישי אף פרסמה כי איננה עומדת בהתניות הפיננסיות. "בינתיים", אומר אשכנזי, "אמות המידה תוקנו. היתה לנו דרישה מהבנקים לגבי אמות המידה ועמדנו בה. עם זאת, אני בהחלט יכול לומר שהבנקים היום הרבה יותר זהירים. הם שואלים אותך הרבה יותר שאלות ומבקשים ביטחונות. חד־משמעית, הם הקשיחו עמדות. כמו הרבה חברות בשוק, גם אנחנו היינו במצב שהרבה מאוד מהכסף ישב אצלנו לפני המשבר, פשוט היה צריך לדעת איך לנהל אותו. ושוב, כשאתה מפסיד כסף, אין לך ברירה אלא ללמוד לנהל את עצמך טוב יותר, ואני שמח לומר שזה הביא אותנו רזים יותר ויעילים יותר למיתון".

בפברואר 2006 יצאה נקסטקום, חברה בת 14 שנים, לבורסה בתל אביב וגייסה 42 מיליון שקל במניות ובאיגרות חוב שיועדו בעיקר להתפתחות בחו"ל. למרות שהאג"ח של החברה נסחרות כיום בתשואה של 30%, אשכנזי בטוח שאין כל בעיה בתשלום הקופונים הקרובים. "כמו כל שוק האג"ח גם לנו היתה שנה די פרועה. אבל המבחן הראשון שלנו היה בינואר ועמדנו בו בהצלחה — שילמנו למחזיקי האג"ח ויש לנו כוונה להמשיך בכך. אנחנו מפרישים כספים לתשלום האג"ח מהקופה שלנו, ובראייה ארוכת הטווח שלנו, אנחנו ערוכים כבר לתשלומים ולא מתוך תזרים הפעילות השוטפת", מדגיש אשכנזי.

כמי שהתחילה ב־1992 מפריסה של רשתות תת־קרקעיות, עברה לתשתיות סיבים ומשם גם לעולם ההתקנות הסלולרי, מכוונת כעת נקסטקום לעולם האנרגיה המתחדשת. "יש לנו פריסה ארצית ויכולת גבוהה בתחומי הקונסטרוקציה והחשמל, ההתקנה של לוחות סולריים ואנרגיית הרוח. נושא האנרגיה המתחדשת צבר בשנה האחרונה תאוצה בישראל, ויש חברות מאוד גדולות שעומדות להיכנס אליו. אנחנו מכינים את עצמנו לחדור לשוק הזה — זה אתגר גדול מבחינתנו".

זה לא ידרוש מכם גיוס נוסף?

"נכון להיום, אנחנו יודעים להחזיק את עצמנו מעל המים עם הפעילות השוטפת. אנחנו לא יכולים היום להרשות לעצמנו להיכנס להרפתקאות בשוק ההון. בשוק שלנו, בימים של מיתון, יש משמעות גדולה, כך שכרגע אנחנו בהחלט מתכוננים לפריצה בתחום, אבל מתוך ההון העצמי שלנו".