אפקט הדומינו של קריסת תעשיית השבבים העולמית

לאחר שלושה חודשים של חדלות פירעון, הגישה אתמול (ב') יצרנית השבבים האמריקאית ספנשן בקשה להקפאת הליכים לבית המשפט בארצות הברית, לפי סעיף "צ'פטר 11". לפי דיווחי החברה, ברשותה נכסים בשווי 3.8 מיליארד דולר וחובות בהיקף של 2.4 מיליארד דולר. הבקשה להקפאת הליכים הוגשה לאחר שספנשן לא עמדה בתשלומי ריבית של 266 מיליון דולר על איגרות החוב שלה.

ספנשן, שהיתה חברה־בת של יצרנית השבבים AMD וחברת האלקטרוניקה היפנית פוג'יטסו, הונפקה בדצמבר 2005. מאז הנפקתה לא הצליחה החברה לעבור לרווחיות, וברבעון השלישי של 2008 דיווחה על הפסד בהיקף של 133 מיליון דולר.

"כניסה להליך צ'פטר 11 היא החלטה קשה", אמר ג'ון קיספרט, שגויס בתחילת פברואר כדי להחליף את המנכ"ל הפורש ברטרנד קמבו. "זה מספק לחברה את האמצעי היעיל ביותר לשמירה על מעמדנו בשוק ועל אמון הצרכנים בנו". לדברי החברה, מצבת המזומנים שלה מספיקה כדי להמשיך לפעול בטווח הקצר וההליך יאפשר לה למצוא דרך לגייס הון לטווח הארוך. גורמים בשוק מעריכים כי ספנשן תימכר לבסוף, ושתי המועמדות הבולטות לרכישה הן מייקרון ונומוניקס.

במהלך שלושת הרבעונים הראשונים של 2008 הפסידה ספנשן 350 מיליון דולר. כיום היא נסחרת בשווי של 8 מיליון דולר, ירידה של כ־98% לעומת שווייה לפני שנה.

"ההכנסות יצנחו ב־2009"

במקביל למהלך שנקטה ספנשן, החמירה שלשום חברת המחקר גרטנר את תחזיתה בנוגע לירידה בהכנסות הצפויות בשוק השבבים (מוליכים למחצה) שבו פועלת ספנשן, מירידה של 16% לירידה של 24%. לפי גרטנר, ההכנסות העולמיות ממוליכים למחצה צפויות להסתכם השנה ב־194.5 מיליארד דולר, המשקפים ירידה של 24.1% לעומת ההכנסות ב־2008. האנליסטים של גרטנר אף מזהירים שהתרחיש הפסימי יותר עלול להגיע עד כדי ירידה של 33% בהכנסות ב־2009.

לטענת כלכלני גרטנר, עד 2013 אין לתעשיית השבבים סיכוי לחזור לרמת ההכנסות של 2008.

"אנחנו סבורים שהמשבר הכלכלי החזיר את שוק המוליכים למחצה אחורה", אומר בריאן לואיס, סגן נשיא למחקר בגרטנר. "אחרי המיתון של 2001, שבו צנחו מכירות המוליכים למחצה בשיעור שיא של 32.5%, לקח למכירות כארבע שנים לחזור לרמות של שנת 2000".

"המשבר מתגלגל הלאה"

עמי טלמור, אנליסט תעשיית השבבים בגרטנר, טוען שהמשבר בשוק המוליכים למחצה נהפך לקריטי בגלל תלותו הגדולה בצרכני מוצרי האלקטרוניקה. "אחד האפקטים הפסיכולוגיים המהותיים שהביא עמו המשבר הכלכלי הוא עצירה כמעט מוחלטת של קניות מוצרי אלקטרוניקה חדשים, כמו נגני מוזיקה, מצלמות וגאדג'טים שונים - מוצרים שבהם לרכיבי הפלאש תפקיד מרכזי". לדבריו, רוב הנזק מתופעה זו מגולגל לפתחיהן של יצרניות מוצרי האלקטרוניקה, ואלו מגלגלות אותו הלאה למפעלים ולספקים התומכים בהן.

שני שווקים נמצאים במיוחד בעין הסערה - שבבי הזכרונות הנדיפים (DRAM) והבלתי נדיפים (Flash), השוק שבו פועלות ספנשן וסייפן. אלו שבבים המיוצרים בייצור המוני ואפשר להשתמש בהם כמעט לכל מוצר, משבבי זיכרון למחשבים אישיים ועד למצלמות ולטלפונים סלולריים. המלאים שנוצרים בתעשיית שבבי הזיכרון גדולים ביותר, ומכורח המלאי הגדול שנוצר וחוסר הייחודיות שלהם - ייצור שבבים חדשים בתחומים אלה כמעט ונפסק.

מעובדי ייצור ועד מהנדסים

ישראל היא אחת מיצואניות השבבים הגדולות בעולם, ולכן תלויה במיוחד במשבר העולמי שפוקד את התעשייה. מבדיקת "כלכליסט" עולה כי מספר המפוטרים בתעשיית השבבים בעקבות המשבר הגיע ל־1,790 עובדים. הראשונים להיות מושפעים מהיווצרות המלאים במפעלי הייצור הם יצרני הציוד עבור אותם מפעלים, ולכן לא פלא שהראשונות להיפגע היו חברות המפתחות ציוד בדיקה לתהליכי ייצור שבבים, כמו נגבטק (שנסגרה), אפלייד מטריאלס (שנאלצה לפטר 200 עובדים ולקצץ את שבוע העבודה לארבעה ימים) וג'ורדן וואלי (שנאלצה להיפרד מ־35 עובדים).

במקביל נפגעו גם יצרניות השבבים מעצירת ההזמנות של רשתות השיווק. גם ליצרניות אלה נציגות רחבה בישראל, הכוללת את מפעלי הייצור של נומוניקס בקריית גת (שעברה בחודש שעבר לארבעה ימי עבודה בשבוע) וטאואר סמיקונדקטור (שדיווחה על הפסדי עתק). היוצא מן הכלל הוא דווקא מפעל אינטל החדש בקריית גת, שרק החודש החל לייצר בתפוקה מלאה. הירידה בנפח הייצור מובילה גם לצמצום בתקציב הפיתוח, תופעה הגוררת פיטורים במחלקות הפיתוח בישראל. כך למשל פוטרו 100 עובדי סנדיסק, 90 עובדי מארוול ולאחרונה 120 עובדי פריסקייל.