אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
צלילת הרדיו הלווייני צילום: סי די בנק

צלילת הרדיו הלווייני

חברות הרדיו הלווייני שפתחו את שידוריהן בקול תרועה רמה בתחילת העשור הגיעו לסף פשיטת רגל. מתברר שהאמריקאים אינם ששים לשלם כדי להאזין לרדיו, גם אם הוא באיכות מצוינת וללא פרסומות

07.03.2009, 20:22 | גילעד נס

כמה הייתם מוכנים לשלם עבור הזכות להאזין לרדיו ללא פרסומות? שתי חברות אמריקאיות, XM ו־Sirius, חשבו בתחילת העשור שאמריקאים יסכימו לשלם על כך 10 דולרים בחודש, והקימו תחנות רדיו לווייני בתשלום.

גם הרוורד סטרן לא הצליח להביא מאזינים, צילום: בלומברג גם הרוורד סטרן לא הצליח להביא מאזינים | צילום: בלומברג גם הרוורד סטרן לא הצליח להביא מאזינים, צילום: בלומברג

שבעה לוויינים שמרחפים מעל ארצות הברית משדרים עד היום מאות תחנות למכשירים ייעודיים, ועם השנים נוספו להיצע גם שידורי טלוויזיה לווייניים, שירותי ניווט ותחנות המשודרות בתשלום במחשב הביתי. "אתה יכול לחצות את אמריקה, ומחוף לחוף לשמוע את אותה תחנה באיכות מעולה", נהגו החברות לומר - גם כשמסביב החלו להישמע קולות פיצוץ הבועה של 2001.

כדי למשוך את מאזיני הרדיו החינמי והוותיק חתמו שתי החברות על הסכמים לשידורים בלעדיים של תוכניות עם סלבריטאים, כגון אופרה וינפרי, מרתה סטיוארט והרווארד סטרן. לכמה רגעים נדמה היה ששתי החברות יצליחו להוכיח שהמודל העסקי שלהן יציב. אך במהרה התברר שיש להוסיף פרסומות לשירות, וב־2007 הן כבר נאלצו להתמזג.

החודש נודע שהחברה הממוזגת ניצבה בפני הכרזה על פשיטת רגל, אולם ממש בדקה ה־90 היא קיבלה השקעה מקבוצת ליברטי מדיה, המחזיקה בכמחצית מספקית הטלוויזיה האמריקאית בלוויין, DirecTV, תמורת 40% מהמיזם עם אופציה לרכישת השליטה. האסטרטגיה החדשה: להעלות תעריפים ולשדרג את איכות השידור.

אך ספק אם זה יעזור. אם ב־2000 עוד היה לרדיו הלווייני יתרון, כי לא היתה חלופה אווירית להעברת תוכן, הרי שכיום הדור השלישי בסלולר מספק תכנים דומים, ובעלות נמוכה יותר. אפשר לדמות את המהלך של הרדיו הלווייני למגזין מודפס המודיע למנוייו שמהיום הוא יופיע בעטיפת כרומו נוצצת יותר, אולם יעלה את המחיר. האם לא יוותרו על הנוצץ לטובת החינם?

לא מת, רק נח

באחרונה הכריז פורום WiMAX על יוזמה שתאפשר למנויי רשתות WiMAX להשתמש במכשיריהם בכל העולם. יש שישאלו מה הטעם בכך - הרי WiMAX כבר הוספד. ובכן, הוא לא מת, הוא פשוט חזר לגודלו הטבעי: טכנולוגיה אלחוטית רחבת פס שמתאימה בעיקר למקומות דלים בתשתיות קרקעיות, כגון העולם השלישי, ושלעתים משמשת ספקיות תקשורת שלא המתינו לדור הרביעי בסלולר, כגון ספרינט האמריקאית. אמנם רוב ספקי התקשורת העולמיים אימצו את הדור הרביעי בסלולר, אך אין בכך כדי להרוג את WiMAX.

בשירותי אנטנות WiMAX משתמשים כ־2.6 מיליון לקוחות רשומים, רובם תושבי אפריקה, אסיה ואמריקה הלטינית, שנעזרים בטכנולוגיה למחשבים נייחים. זהו אחוז זעום לעומת מיליארדי לקוחות הסלולר בעולם. מדוע טורחות פתאום ספקיותיהם לוודא שיוכלו להשתמש במכשיריהם מחו"ל?

ככל הנראה, בארגון WiMAX מאמינים שהפריסות המתוכננות של הטכנולוגיה בארצות הברית ובאירופה ושילובם הקרב של רכיבי WiMAX בטלפונים חדשים ובלפטופים יצרפו מסה קריטית של משתמשים חדשים, ויהפכו את WiMAX למתחרה בסלולר. מתחרה קטנה, אך לגיטימית, משוכללת וחוצת גבולות.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות