במת כלכליסט: כולנו אשמים במשבר

החנויות הריקות, הרשתות שנסגרו מדי יום, הזמנות בתי המלון המבוטלות, מיליוני המפוטרים, האנשים הרבים שאיבדו את ביתם והונם האישי נמחק, והפנסיות שאיבדו 40% מערכן. כל אלה נמנים עם סממני המשבר. אך על מי בעצם מוטלת האשמה?

אפשר כמובן להפנות אצבע מאשימה כלפי הדירקטוריונים בחברות שכשלו, או אולי כלפי בנקי ההשקעות שסיפקו הלוואות עתק ללא ערובה מספקת. נוסיף על אלו את הרגולציה הרופפת, ועוד סיבות רבות - כולן נשמעות נכונות והגיוניות. אך הן אינן כוללות אותנו, הפרטים.

הסאב־פריים כמשל

אחריות (Accountability) הוא מונח המהווה חלק בלתי נפרד מעולם ערכים, שבא לידי ביטוי בניהול משפחה, עסקים וכספי הציבור. ניהול אחראי יבטיח ניצול יעיל של משאבים, ועל ידי כך הבטחת איכות חיים, ביטחון כלכלי ופיזי כיחידים וכחברה.

משבר הסאב־פריים נוצר ממתן הלוואות לאנשים שלא יכלו לעמוד בהחזרים, ומניפוח שווי של ערכים - כל זאת באופן לא ריאלי ולא מוסרי. ארצות הברית חיה מעל ומעבר ליכולותיה, ושיעבדה את עתידה בצורה חסרת אחריות.

הורדת הריבית הביאה להשתוללות בנדל"ן ובצריכה, התקציב נפרץ, הפיקוח לא היה ראוי והמנהלים התהדרו בשכר מנופח. ב־2007 עוד התהדרו ראשי המוסדות הפיננסיים בתחזיות אופטימיות של השוק האמריקאי ומניות הבנקים. שנה לאחר מכן השאיר בוש מציאות כלכלית קשה.

כולם אשמים. הבנקים, המנהלים, הרגולציה - וגם אנחנו. איבדנו את האחיזה במציאות, השתוללנו בצריכה ונגררנו לחמדנות ונהנתנות. ראשית, עלינו לחזור לחיות על פי יכולתנו. דהיינו, רכישה רק כנגד מקור כספי קיים. 70% מהמשפחות בישראל נמצאות באוברדראפט, והמצב הזה חייב להיפסק. החיים בסגנון "אכול ושתה כי מחר נמות" אינם עוד הנוסחה הנכונה.

קידום הפריפריה

שנית, יש למגר את העוני. סקר ה־OECD מדרג את ישראל במקום הראשון בעוני בקרב מדינות העולם המערבי. אפילו לפני מקסיקו. כל ישראלי רביעי עני, ו־50% מתושבי המדינה חיים ללא פנסיה. העוני צמח דווקא בשנים של צמיחה כלכלית, ולכן מנהיגות אמיתית חייבת לרתום את מרב מאמציה למיגורו.

יש לחזק את השימוש במס הכנסה שלילי, יש להכיר בצורה מלאה בהוצאות טיפול בילדים לבן הזוג בעל המשכורת הגבוהה, יש לקדם פרויקטים של תחבורה המקרבים פריפריה למרכזי תעסוקה תוך הקפדה על דמי נסיעה סבירים, יש להבטיח ריבית אשראי הגיונית לחיזוק המגזר העסקי ויש לעודד נשים ליציאה לעבודה - הליך שיגדיל צמיחה ויעלה את ביטחון חיי המשפחה. והכל תוך אכיפת חקיקה שמגנה על זכויות נשים לשכר שווה. כמו כן, חשוב לשלב לימוד תקציב והבנה פיננסית בסיסית בבתי הספר.

במקביל, יש להקפיד על משמעת תקציבית ממשלתית סבירה, ללא עליית מסים, והתמדה ברפורמת המס המובטחת, תוך בחירת מנהיגות ראויה. יש להקטין ביורוקרטיה וחדירה מיותרת לחיי הפרט, אך בד בבד להגביר פיקוח שיגן על הפרט וימנע ממנהלים חסרי אחריות להבטיח בעיקר את משכורתם הענקית, ללא דאגה לגורל לקוחותיהם ועובדיהם.

לסיכום, כדאי וראוי שנפסיק להתפתות, נחזור להיגיון, לחיים לפי יכולת למען עתידנו. אנו מהווים דוגמה אישית לדור ההמשך - קחו אחריות!

הכותבת עומדת בראש משרד רו"ח שטרק את שטרק ומכהנת כסגנית נשיא לשכת רואי החשבון