אדם רויטר על הסיכון בהשקעות: "מקום בטוח? אין חיה כזו"

התפכחות, זו מילת המפתח של הימים האלה. כל עוד הדברים עבדו, העדיפו רוב החוסכים לתת למומחים לשבור את הראש; מיעוט זעום של אנשים התאמצו להבין איך מתנהלות ההשקעות שלהם. המיעוט הזה הגיע למשבר הפיננסי נבון יותר וערוך יותר.

את מה שאפשר ללמוד מהאנשים האלה מסכם ד"ר אדם רויטר בספר חדש, "ניהול סיכונים פיננסיים - בעקבות משבר 2008", שיוצא בימים אלה במסגרת ספריית "כלכליסט" ומלמד בפשטות ובבהירות כיצד בונים תיק השקעות ומנהלים כסף, אילו אפיקי השקעה מתאימים לכל אחד, מהם הסיכונים הגלומים בהם וכיצד להתמודד איתם.

רויטר, יו"ר בית ההשקעות רויטר־מידן ומנכ"ל ובעלי חברת הייעוץ חיסונים פיננסים, יודע משהו על סיכון: הוא משמש כיועץ לניהול סיכונים פיננסיים לכמה מהחברות הגדולות במשק ולכמה מהמשפחות העשירות בישראל. "נתקלתי באנשים חכמים מאוד שעשו טעויות אדירות עם הכסף שלהם", הוא מספר, "וחשוב היה לי להציע לציבור הרחב כלים בסיסיים שיעזרו לו להיות זהיר יותר בפעם הבאה".

מה הטעות הכי שכיחה שאנשים עושים בניהול הכספים שלהם?

"ריכוז של ההשקעה או החיסכון במקום אחד. אין חיה כזו, 'מקום בטוח'. גם הבנק הכי גדול יכול לקרוס. חייבים לפזר את הפיקדונות וההשקעות בין שני בנקים לפחות".

הטיעון המרכזי של רויטר הוא שהפוקוס שלנו כבר לא יהיה על התשואה, אלא על ניהול סיכונים נכון. "מעתה והלאה הצרכן יבין שהוא יכול לסמוך רק על עצמו", הוא מסביר. "הוא ילמד את הדברים ורק אחר כך יפנה לאנשי המקצוע".

אבל כבר כיום ישנם גופים פיננסיים שמספקים מודלים ממוחשבים לאומדן רמות סיכון.

"המודלים האלה רחוקים מאוד מלהחליף מומחה. הם מספקים אשליה שאפשר 'לקחת מידות' ולהתאים לכל אחד אפיק השקעה, אבל זה קשקוש. העולם מורכב מדי, והתשובות שמספקים מכשירים ממוחשבים הן חד־ממדיות ושטחיות".

באילו אפיקי השקעה אתה ממליץ לבחור בתקופה הנוכחית?

"אני מאמין שיהיו הזדמנויות, בעיקר בתחום איגרות החוב הקונצרניות. חלק מהחברות אמנם לא ישלמו, אבל הרוב ישלמו במועדי הפדיון, אחרת הם יפשטו רגל. ההשקעה המומלצת היא בצורה מפוזרת, שתיעשה דרך תעודות סל של מדדי תל בונד. הייתי גם ממליץ לא להישאר באג"ח ממשלתיות קצרות עד שלוש שנים. הן מאוד מנופחות, ועלולות לגרום בעתיד להפסדים ניכרים. את ההשקעה בקרנות נאמנות של אג"ח ממשלתיות קצרות ובקרנות כספיות צריך להקטין, לדעתי, כי גם הן די מנופחות.

"באזורים המסוכנים יותר, אני חושב שמניות הבנקים הישראליים מאוד מעניינות היום. המערכת הבנקאית בארץ מחזיקה מעמד במידה יוצאת דופן. הבנקים מגדילים רווחים באמצעות העלאת ריבית על אשראי ועל ידי מרווחים פיננסיים, ולכן הם יוכלו להשיג בעתיד רווחים שלא משתקפים במחיר הנוכחי של המניות שלהם. אבל צריך לזכור שעד שהמניות הללו ייהפכו רווחיות זה ייקח זמן, בין שנה לשלוש שנים מהיום. מצד שני, ככל שהטווח יהיה ארוך יותר, גם הרווחיות תהיה גבוהה יותר.

"בתחום קופות הגמל והפנסיה הצרכן מרכז כיום יותר כוח ממה שנדמה לו. מי שיאיים לעזוב את קרן הפנסיה שלו, עשוי לגלות להפתעתו שפתאום יסכימו לעשות לו הנחה בדמי הניהול, לפחות לתקופה מוגבלת".

מה בנוגע להשקעות במט"ח ולהשקעות בעולם?

"המצב בעולם איום ונורא. יש סדרה של כלכלות שפשטו את הרגל ואנחנו לא מודעים להן. לכן אין מה למהר לקנות מוצרים פיננסיים בחו"ל, כי המחירים שלהם עוד עלולים לרדת. לגבי שערי מטבע, איש אינו יודע את הכיוון שלהם בטווח של יותר מחודש".

מה ההמלצה למי שנמצא כיום במצוקה תזרימית?

"לקחת הלוואה ולא לממש נכסים בבורסה, בגלל המחירים המאוד נמוכים, בעיקר של מניות ואג"ח קונצרניות. לפני לקיחת ההלוואה חשוב לפרוס מול הבנק בצורה מדויקת את כל הצרכים הנוכחיים והעתידיים, ואז הבנק יהיה ידידותי יותר. כדאי גם לדעת שהבנקים מחפשים לקוחות חדשים ומוכנים לתת הלוואות בתנאים טובים. לכן יכול להיות שיהיה קל הרבה יותר להשיג אשראי בבנק אחר, ולא בבנק שלכם".

בחן את עצמך: מהי רמת הסיכון המתאימה לך

שבעה כללי ברזל להשקעה במניות

1. פיזור: להשקיע בחמישה ענפים לפחות, למשל באמצעות רכישת תעודת סל או קרן נאמנות.

2. הדרגתיות: לפזר את הקניות והמכירות על פני כמה שנים, כדי למצע שער. לעולם לא להיכנס לשוק בבת אחת, כדי שלא לגלות בדיעבד שזו היתה בועה.

3. מחויבות: השקעה במניות דורשת טווח של חמש שנים לפחות. אסור להיגרר להשקעות ספקולטיביות וקצרות טווח.

4. חסכנות: להשאיר בצד קצת מזומנים, שיוכלו לשמש להשקעה כשהשוק רושם מפולות.

5. יציבות: להחזיק כמות מוגבלת של מניות תנודתיות, שמפרות את שלוות הנפש גם של בעלי העצבים החזקים.

6. מתינות: לא לקנות מניות שנהנות ממומנטום חזק. כשהן נופלות, הן מתרסקות במהירות שלא מספקת שהות לצאת.

7. צניעות: לא לקנות מניות במחירי רצפה. כנראה השוק יודע משהו שאתם לא.