טויוטה אוונסיס: אפור הוא השחור החדש

יש לי וידוי. אני מפחד מטויוטה אוונסיס. יש אנשים שמפחדים ממס הכנסה, אחרים מפחדים מהמשבר הכלכלי. אני מפחד ממכונית. הפוביה אינה טמונה חלילה בחינוך שמרני אלא במשטרת ישראל, שלפני שנים רבות בחרה באוונסיס כמכוניתם הצמודה של שוטרי משטרת התנועה. אוונסיס שחונה בצד הכביש, עם לוחית קדמית מופשלת, היא סימן לצרות.

במשטרת ישראל, כך נראה, אוהבים את טיוטה. אגדה יפנית עתיקה מספרת על שתי מכוניות טויוטה קארינה משטרתיות, שצברו מיליון ק"מ בכביש הערבה ובסוף שירותן המשטרתי נשלחו למפעל טויוטה לצורך פירוק ולימוד.

תשע בבוקר. פונדק יטבתה, בדרך לתל אביב. שוקו ושיחה עם שוטר תנועה בעל טויוטה קאמרי. הוא אוהב את המראה של האוונסיס. אני פחות. הוא אומר שהיא גדולה מאוד ומזכירה טויוטה קורולה שהתנפחה בשמש. הוא מעדיף מכונית שלא מתבלטת, שקשה להבחין בה בתוך שורה של מכוניות או לצד הכביש. אני מסביר לו שמכונית שמיועדת להתחרות בקבוצת שווי השימוש הרביעית מול מאזדה 6 ופורד מונדיאו חייבת להיראות קצת שונה, קצת מיוחדת.

גם למנהלי הייטק מגיע לבלוט קצת. אנחנו מסכימים שלא להסכים, מסיימים את השוקו ויוצאים לדרך, מלווים בהמלצה לפנות לכביש מצפה רמון כדי לבחון את ביצועי המכונית.

הכביש למצפה רמון רותח. גם תא הנוסעים של האוונסיס. מזל שהמזגן מקרר היטב. קשה לומר משהו רע על תא הנוסעים, אך קשה גם למצוא בו יתרון כלשהו. הכיסאות נוחים, ההגה עגול והחלונות השקופים מעניקים תצפית טובה על הנוף החולף בחוץ. וזהו בעצם. בדומה למראה החיצוני של האוונסיס, גם תא הנוסעים מאוד ממוצע, מאוד אפור. כמו בקורולה ובפריוס, המוטיב השולט באוונסיס הוא משטחי פלסטיק גדולים בצבע אפור כהה. פרט לכך, אין מאפיינים ראויים לציון. אולי רק השעון המציין מתי הנהיגה חסכונית ומתי צריך להוריד את הרגל מהגז.

יש הרבה שמות וכינויים למה שנמצא מתחת למכסה המנוע של האוונסיס. בטויוטה קוראים לזה "אופטימל דרייב". מדובר במערכת שנועדה למקסם את הביצועים לצד הורדת פליטת המזהמים. והיא אכן עושה זאת בהצלחה. המנוע, שמפיק 152 כוחות סוס, משודך לתיבת הילוכים רציפה מצוינת בעלת שישה יחסי העברה. שיוט במהירות גבוהה הרחק מעיני השוטרים? אין בעיה. הזדחלות בעליות? קיבלת. עקיפות? בתוך שנייה.

בכביש שעולה למצפה רמון, הטויוטה מבקשת בנימוס להפסיק לנהוג מהר. ההגה המנותק לא מאפשר לנהג לדעת באמת מה הגלגלים הקדמיים עושים, הבלמים מתעייפים במהירות והמתלים מוחים בעצבנות. אז מורידים קצב והכל חוזר להיות אפור, משעמם כמו הנוף בחוץ. שיכוך המהמורות סביר, התאוצות סבירות, המכונית סבירה.

בסוף המבחן אני מחזיר את האוונסיס לסוכנות ומנסה לסכם. אפור זה רע? להתבלט זה מסוכן? אם מסתכלים על האוונסיס כמכונית - אז כן. מאזדה 6 מציעה ביצועים טובים, סובארו B4 מציעה התנהגות מושחזת. פורד מונדיאו באם עם תא נוסעים מצוין.

והאוונסיס? היא מציעה עיצוב, תא נוסעים והתנהגות שלא משאירים כמעט שום רושם. אך אם בוחנים את האוונסיס בסביבה של ציי רכב ושל מציאות ישראלית, אז להיות אפור זה לא כל כך רע. חברות הליסינג, לקוחותיה העיקריות של האוונסיס, ישמחו על הרכב החדש - מכונית שככל הנראה לא תבלה זמן מיותר במוסך, לא תעודד שום נהג להשתולל על הכביש ותיראה מספיק גדולה, אך מספיק אנונימית כדי לא למשוך תשומת לב מיותרת. ולרוב הלקוחות הפוטנציאליים של טויוטה אוונסיס החדשה אפור זה מספיק טוב.