כנסת יקרה

יום נחמד עבר אתמול על חבר הכנסת הוותיק מן הליכוד ראובן ריבלין. סיעת הליכוד המליצה עליו כמועמד ליו"ר הכנסת ה־18. במקביל, נבחר לכהן כיו"ר ועדת הכספים הזמנית עד להשבעת הממשלה החדשה.

כלי התקשורת שותפו בחגיגה ובפרגון. ריבלין התראיין לכל דיכפין ואמר כי "משימתי הראשונה והחשובה ביותר, אם אבחר לראשות הכנסת, היא להחזיר את איתנותה של הכנסת ואת מעמדה בציבור. יש להנהיג קוד אתי חסר פשרות בכל הנוגע להתנהלותם של חברי הכנסת, כדי שתופעות שליליות שהיינו עדים להן בשנים האחרונות לא יחזרו על עצמן".

מלבד זאת, הצהיר ריבלין כי בכוונתו לשוב ולהתיר את הכניסה למשכן הכנסת במכנסי ג'ינס, בעוקצו את יו"ר הכנסת הקודמת ח"כ דליה איציק.

מצעד ראשי הסיעות

למרות סוגיית הג'ינס המרתקת לכשעצמה, לאחר שייבחר ליו"ר הכנסת, צפוי ריבלין לעמוד בפני אתגר ישן־חדש, והוא פריסת חובות המפלגות השונות לאוצר המדינה. לחלק מהסיעות בכנסת חובות לאוצר המדינה, הקשורים במימון המגיע להן מכוח החוק ובחריגות ממנו.

במילים פשוטות, מפלגות שהוציאו יותר ממה שמגיע להן מהציבור, מחויבות להחזיר את הכסף. כך, למשל, התקציב שניתן להן לשם ניהול הקמפיין במערכת הבחירות תלוי גם במספר המנדטים שהן מקבלות עם סיומה. מפלגה שהתאכזבה מהתוצאות בדרך כלל נשארת גם עם חובות.

אלא שכל זה בתיאוריה בלבד. בפועל, מיד לאחר הבחירות וכינון הכנסת והממשלה, כמו בטקס קדום, מתחיל מצעד ראשי הסיעות אל לשכתו של יו"ר הכנסת, ובפיהם בקשה יחידה: פרוס לנו את החובות שלנו למדינה. ריבלין נתקל בסוגיה בקדנציה הקודמת שלו כיו"ר כנסת. אז בחר, כמו קודמיו, להמשיך ולפרוס את חובות המפלגות, עד 2011. והכל על חשבון הציבור, כמובן.

על פי דו"ח מבקר המדינה, נכון לאמצע 2006, למפלגת הליכוד חוב של כ־18.5 מיליון שקל לאוצר המדינה, ולמפלגת העבודה חוב של כ־13 מיליון שקל. פריסת החובות של המפלגות, באורח מוזר, נעשית ללא ריבית או הצמדה, שלא כמו בחובותיהן לבנקים.

מדובר בהטבה חריגה כל כך, שאפילו מבקר המדינה השופט (בדימוס) מיכה לינדנשטראוס נדרש לעניין. "מבחינה כלכלית, מדובר למעשה בהלוואה בתנאים נוחים ביותר, שאינם מקובלים בשוק האשראי", כתב לינדנשטראוס. למעשה, לו היו חובות המפלגות מונפקים בבורסה, דוגמת איגרות החוב הקונצרניות, סביר להניח כי הם היו זוכים לדירוג הנמוך ביותר האפשרי.

קצת דוגמה אישית

איציק ניסתה במהלך כהונתה לשים סוף לעניין. עם הוועדה הציבורית האחראית על יישום חוק מימון מפלגות, ניסחה איציק טיוטה של כללים הנוגעים לפריסת חובות המפלגות. בין היתר, נכתב שם כי ההחלטה על המשך פריסת החוב לא תתבצע באופן בלעדי על ידי יו"ר הכנסת אלא בכפוף להמלצת הוועדה הציבורית, ורק אם פריסת החוב חיונית להמשך תפקודה של המפלגה ואם היא מסוגלת לעמוד בפריסה זו.

עוד הומלץ כי החובות יישאו ריבית והצמדה כמקובל. באופן לא מפתיע, לא הצליחה איציק לאשר את הכללים בוועדת החוקה של הכנסת, לאור התנגדות גורפת מצד סיעות הבית.

בימים אלה, שבהם נואמים חברי הכנסת חדשות לבקרים בנושאים כמו עמידת חברות מסחריות בחובותיהן לציבור, יתכבדו נא חברי הכנסת ויגלו קצת דוגמה אישית על ידי ויתור על פריסת חובות נוספת בתנאים מופלגים. אם ריבלין באמת רוצה לשפר את תדמיתה של הכנסת, תהיה לו כעת הזדמנות חגיגית להתחיל בכך. כעת העיניים נשואות אליו.