התקינה החשבונאית על הכוונת של המחוקקים בארה"ב

מחר אמור להיפתח בבית הנבחרים האמריקאי הליך רב־משמעות שבסופו עשויים להינצל גופים פיננסיים לא מעטים. לראשונה מאז פרץ משבר הסאב־פריים בקיץ 2007 מתכוונים הפוליטיקאים לשלוח את ידם לתקינה החשבונאית, ולהתחיל מהלך שעשוי להשהות את התקינה הנוכחית המחייבת את הבנקים להעריך את נכסיהם לפי מחיריהם הנוכחיים בשוק - מה שמכונה "השווי ההוגן" ("Fair valueֻ"), או "Mark to Market". מטרת השינוי היא לצמצם את מחיקות הערך של הגופים הפיננסיים ברחבי העולם הנאמדות מקיץ 2007 ב־1.2 טריליון דולר.

כאמור, מדובר בראשיתו של מהלך: מחר תכונס תת־הוועדה לענייני שוק ההון והביטוח (הכפופה לוועדה לשירותים פיננסיים) שבכוונתה לכנס פאנל מומחים אשר ימליץ לגופים הרגולטוריים לשנות את התקינה. מאחורי היוזמה עומדים חבר בית הנבחרים הדמוקרטי אד פרלמוטר ועמיתו הרפובליקני פרנק לוקאס. בפאנל אמורים להשתתף שר האוצר האמריקאי טימותי גייתנר, יו"ר הבנק המרכזי של ארצות הברית בן ברננקי, נציג ה־FDIC (רשות הביטוח הפדרלית לפיקדונות), נציג ה־PCAOB (הגוף המפקח על רואי החשבון של התאגידים הציבוריים) ונציג ה־SEC (רשות ניירות ערך האמריקאית).

"לעזור לכלכלה"

הפאנל עשוי לקחת על עצמו חלק מסמכויות ה־SEC ולאפשר למחוקק האמריקאי לשנות את התקינה הקיימת. פרלמוטר ולוקאס מאותתים כי בכוונתם לתת ל־FASB, הגוף האחראי על התקינה החשבונאית, את הסמכות לשנות את חוקי השיטה החשבונאית המקובלת בארה"ב (US GAAP).

"הממשל צריך לבדוק את המבנה הרגולטורי, ולראות כיצד אפשר לעזור לבניית הכלכלה", הסביר פרלמוטר את מטרת הדיון מחר. לטענתו, "מחיקות הערך של הבנקים גרמו להורדה שרירותית של היקפי ההון העצמי שלהם, מה שמונע מהם להלוות כספים למשקי הבית ולתאגידים".

על ה־SEC וה־FASB הופעל בתקופה האחרונה לחץ כבד מצד גופים שונים לבצע הקלות בתקינת ה־Mark to Market, שנכנסה לתוקפה זמן קצר לאחר פרוץ משבר הסאב־פריים. יותר ויותר גורמים החלו לטעון כי התקינה היא שהציתה את גל המחיקות הענק שגרם לקריסת מוסדות פיננסיים ברחבי העולם, וכי היא חותרת תחת מאמצי הממשל לייצוב הסקטור הפיננסי. בשיטה גם קיים קושי מובנה לשערך נכסים לא נזילים, או נכסים שאין להם שוק.

בדצמבר סירבה ה־SEC להיענות לקריאות הבנקים הגדולים בארה"ב, שדרשו להשהות את התקינה הנוכחית. הרשות טענה כי לא הוכח קשר סיבתי בין התקינה לקריסת בנקים בשנה החולפת. הפוליטיקאים, לעומת זאת, טענו שכאשר השוק נפל וערך הנכסים ירד, התקינה האיצה את היקפי המחיקות.

"ייתכן שהפוליטיקאים האמריקאים מנסים, לכאורה, להאשים את החשבונאות כאחראית להעצמת המשבר הפיננסי", סבור רואה החשבון שלומי שוב, יועץ IFRS המשמש גם מנהל התוכנית לחשבונאות במרכז הבינתחומי בהרצליה. "הפוליטיקאים טוענים כי הבעיה הריאלית של ירידה בשווי הנכסים הוחרפה בגלל הפאניקה בשווקים. אז שוב עולה השאלה, האם למדוד נכס לפי מחירו בשוק החופשי, או להעדיף שיטה המבוססת על עלותו המקורית".

"להאשים את השליח"

אז מה רע במהלך של בית הנבחרים? מדוע לא להעריך נכס לפי העלות שבו נרכש?

שוב: "זה כמו להאשים את השליח בבשורה הרעה. נשאלת השאלה האם פוליטיקאים צריכים בכלל להתערב בהליך חשבונאי מקצועי טהור. הגוף המקצועי שצריך לקבוע את התקינה החשבונאית בארה"ב הוא FASB".

לדברי שוב, "ייתכן שהפוליטיקאים מבקשים לטאטא את הבעיות האמיתיות מתחת לשטיח. ייתכן שמדובר בסכנה להסתרת מידע מהותי מהציבור, מידע שצריכה להיות עליו חובת דיווח, והשקיפות עלולה להיפגע כי המשקיעים לא יקבלו מידע אמיתי ומלא".

גם יגאל גוזמן, יו"ר האקזקיוטיבה של פירמת רואי החשבון BDO זיו האפט, סבור כי "הסוגיה של הערכת נכסים לפי שוויים בשוק הנה בעייתית מאוד בתקופה הנוכחית. "ההתעסקות ב־Mark to market ראויה וטוב שיטפלו בה בהקדם, אך מדובר בנושא מקצועי שאינו קשור בהכרח לחקיקה פוליטית". גם הוא סבור כי מוטב שהתקינה תטופל במסגרת הגופים המקצועיים האמונים על התקינה החשבונאית ולא בית הנבחרים.

בישראל נהוגה שיטת התקינה החשבונאית IFRS ולא ה־US GAAP. שוב אומר כי "רשמית אולי אין קשר בין שתי השיטות, אך אנו נמצאים בעולם גלובלי. אם האמריקאים ישנו את התקינה, אולי האירופים ילכו בעקבותיהם. אם תיפול בארה"ב החלטה משמעותית, אולי היא תמצא את דרכה ל־IFRS".

שוב מזכיר כי בסוף הרבעון השלישי של 2008 לחץ האיחוד האירופי על ה־IASBI, שהוא הגוף האחראי לתקינה החשבונאית, לבצע בהליך בזק תיקון המאפשר "בנסיבות נדירות" להעריך נכסים שלא על פי שוויים בשוק. במילים אחרות, ניתנה לחברות רשות להפסיק לבצע מחיקות.

גם גוזמן מעריך שאם יבשיל המהלך הפוליטי בארה"ב, עשויה להיות לו השפעה מרחיקת לכת "כי המשק האמריקאי הוא בנצ'מרק לעולם כולו", אבל הוא מציע למתן את ההתלהבות מהדיון מחר: "יש להמתין ולראות מה יקרה, ומה ההחלטות שיתקבלו שם - אם בכלל".