ישראל מפגרת באחריות בין המדינות המתפתחות

מרבית החברות הגדולות בישראל מטמיעות בנחישות תוכניות של אחריות חברתית כבר כמה שנים, אך לא לעתים קרובות מזדמנת האפשרות לבחון את ביצועיהן ולהשוות אותם לחברות גדולות בעולם. מחקר שפורסם בימים האחרונים, שנערך על ידי Eiris - חברת מחקר עצמאית המספקת מידע בתחום החברתי, סביבתי, אתי ובתחום הממשל של חברות - משווה בין תוכניות האחריות החברתית של חברות גדולות בכלכלות מתפתחות.

גליה מאור מלאומי. ישראל במקום האחרון בזכויות אדם | צילום: צביקה טישלר

חברות כמו בנק הפועלים, בנק לאומי וטבע נחשבות מהמובילות בארץ בעשייה חברתית, אבל מתברר שבהשוואה לחברות אחרות שנבדקו במחקר יש להן עדיין פערים להדביק. הסקר בחן 40 חברות; בעשר מדינות מתפתחות נבדקו ארבע החברות עם שווי השוק הגבוה ביותר. הקריטריונים שנבחנו היו בקטגוריות הקשורות לסביבה, חברה וממשל - ביצועי הדירקטוריון, שוחד, זכויות אדם, תנאי עבודה בשרשרת האספקה, בריאות ובטיחות, סביבה, שינויי אקלים ומגוון ביולוגי (biodiversity), קריטריון המשמש כמדד לבריאות של סביבה מסוימת. החברה הרביעית הישראלית שנבדקה היא כימיקלים לישראל, שמידת האחריות החברתית שלה, לא כל שכן הסביבתית, שנויה במחלוקת בלשון המעטה.

מדינות נוספות שנבדקו במחקר היו ברזיל, סין, הודו, אינדונזיה, דרום אפריקה, דרום קוריאה, מלזיה, מקסיקו ורוסיה. לצד החברות הישראליות השתתפו במחקר גם חברות כמו אינפוסיס ההודית, פטרובראס הברזילאית, צ'יינה מובייל, סמסונג הדרום־קוריאנית וגזפרום הרוסית.

בנוגע למדיניות סביבתית עולה מהמחקר כי מצבה של ישראל יחסית טוב, אולם ברזיל, דרום אפריקה ודרום קוריאה עושות מאמצים גדולים יותר. מתוך ארבע החברות הישראליות עולה כי המדיניות של אחת מוגדרת "טוב", של שתיים "בינוני", ולגבי האחרונה לא נמצא כי יש לה פעילות בנושא.

בנוגע לדיווח סביבתי, כאן מצבנו כבר פחות מחמיא. רק חברה אחת מוגדרת כמי שמדווחת באופן מסוים, אך לגבי שאר השלוש לא נמצאו עדויות לכך שהן מדווחות.

לגבי השפעה על שינויי האקלים נבדקו רק שתיים מהחברות הישראליות (המחקר לא בדק חברות בנושאים לא רלבנטיים). לגבי השתיים שכן נבדקו - לא נמצאו ממצאים של עשייה בתחום. בקטגוריה זו נבדקו חשיפה לסיכונים והתייחסות ההנהלה לנושא, כמו גם שקיפות של נתונים. סביר להניח כי שתי החברות שנבדקו כאן הן כימיקלים לישראל וטבע, שכן שני הבנקים אינם יצרנים וחשופים הרבה פחות לסיכונים סביבתיים הקשורים באקלים. בתחום זה ישראל היא הגרועה ביותר בין עשר המדינות שנבדקו.

צבי זיו, בנק הפועלים | צילום: עמית שעל

גם בזכויות אדם נמצא כי אנחנו בפיגור. אצל שלוש חברות מתוך הארבע שנבדקו לא נמצאה מדיניות בנושא. ושוב, גם בתחום זה נראה כי ישראל ממוקמת במקום האחרון בין המדינות המתפתחות.

בתחומי הבריאות והבטיחות ישראל ניצבת אחרונה - אף אחת מהחברות לא נמצאה פעילה בהם. אם נתנחם בצרת רבים, תמונת המצב הכללית בכל המחקר לא הראתה פעילות מספקת בכל הנוגע לבריאות ובטיחות. יוצאות דופן היו חברות העוסקות בתעשיות שבהן בריאות ובטיחות הן חלק מהסיכונים העיקריים של העובדים. נקודת האור הישראלית היחידה היתה בקטגוריית ביצועי הדירקטוריונים. כאן נבדקו קריטריונים שמטרתם לוודא כי החברה מנוהלת באופן המשרת בצורה הטובה ביותר את האינטרסים של בעליה. בין הנושאים שנבדקו - ההפרדה בין תפקיד המנכ"ל והיו"ר, מידת עצמאות הדירקטורים, עצמאות ועדת ביקורת ספרים ושקיפות התשלום לדירקטורים. בכל ארבע החברות הישראליות נמצא כי הן מקיימות לפחות שניים מהקריטריונים שנבדקו.

נגה לב-ציון נדן מארגון greeneye שאסף את הנתונים על החברות הישראליות במחקר, אומרת כי המידע מתבסס על חומרים ציבוריים מדיווחי החברות, וכי חלק מההישגים הנמוכים של החברות נובע מדיווחים לקויים.

מהמחקר עולות כמה מגמות כלליות מעניינות: החברות הפגינו ביצועים טובים יותר בתחומים הקשורים לסביבה מאשר בתחומי חברה או ממשל, ובכל אופן, שקיפות לגבי שינוי אקלים נשארת תחום שבו שווקים מתפתחים עדיין מפגרים ביישום דיווחים טובים. החברות הברזילאיות והדרום־אפריקאיות היו באופן בולט טובות יותר משאר החברות. מדינות אלה פיתחו את השקעות האחריות הראשונות בין המדינות המתפתחות, כשהבינו כי משקיעים מתעניינים מאוד בהישגים בתחומים אלה.