חיים רומנו: "אף אחד לא לוקח אחריות על התעופה"

כל יו"ר הסתדרות יודע היטב שהנשק האולטימטיבי שלו הוא לאו דווקא הורדת השאלטר בחברת החשמל או סגירת הברז במקורות, אלא דווקא סגירה של נמל התעופה בן גוריון לשעה־שעתיים. תושבי ישראל מוכנים שייקחו מהם את הכל - רק אל תסגרו להם את השער שמאפשר להם לברוח מהארץ ליום, ליומיים או לחודש. את המתמטיקה הזו יודע היטב גם חיים רומנו, מנכ"ל חברת אל על בארבע השנים האחרונות. הוא כבר חש על בשרו שלכל נוסע ישראלי יש מה לומר על המושב, האוכל, הדייל, הטייס או המטוס, ושלכל טוקבקיסט באינטרנט יש אג'נדה.

"כל דבר שקורה באל על הוא טעון", אומר רומנו בראיון מיוחד ל"כלכליסט". "מבחינתי התגובות, האמוציות, הטוקבקים באינטרנט - הם כולם חלק מהחיים. לפעמים זה מגיע לנו, לפעמים זה לא מגיע לנו. אני רוצה לספר לכם סיפור: עם כניסתי לתפקיד פורסמה עלינו כתבה שגררה כ־350 טוקבקים הכי אוהדים בעולם. שבועיים אחר כך היתה כתבת ענק בעמוד הראשון: 'השמיכות באל על מסריחות'. אתם חושבים שאם זה היה קורה בחברה אחרת זה היה מקבל כאלו כותרות? כמובן שלא".

חיים רומנו | צילום: עמית שעל

שנת 2008, שהסתיימה בצל המשבר הכלכלי העולמי שהיכה גם בענף התעופה, לא היתה פשוטה לאל על. על תוצאות החברה רומנו אינו מוכן ואינו יכול לדבר, והוא גם אינו מוכן להתחייב על הבאות. "אין ספק שתנועת הנוסעים שנרשמה בפסח ובקיץ בשנים האחרונות לא תשכפל את עצמה בקרוב", הוא אומר. "אם הייתי עומד כאן בינואר 2008 ומספר לכם שליהמן ברדרס יפשוט את הרגל, שיקרה מה שקרה לסיטיבנק, שגאידמק יעזוב את הארץ ושאפריקה ישראל תסיים את השנה כפי שסיימה, הייתם אומרים: 'כנראה הוא לא לקח היום את אחד מהכדורים שלו'. בסופו של דבר היכולת שלנו לדעת מה הולך לקרות מוגבלת".

"נתב"ג 2000 נכשל לחלוטין"

במציאות הכלכלית הבעייתית שעמה צריך מנכ"ל אל על להתמודד יש כמה אתגרים מורכבים לא פחות, בראשם ההתמודדות עם מדינת ישראל ועם משרד התחבורה בשלל נושאים: הוצאות הביטחון - שלא הוגדלו למרות החלטת הממשלה בנושא; המאבקים על הסלוטים (אישורי המראה ונחיתה) בנמלי תעופה בעולם; התחרות עם המובילים הזרים; ובעיקר ציון ה"נכשל" בבטיחות שקיבלה רשות התעופה האזרחית בישראל (רת"א) מרשות התעופה הפדרלית האמריקאית (FAA), שפגע תדמיתית וכלכלית באל על, המוביל הישראלי היחידי בקו הטראנס־אטלנטי.

"הטענה שלנו כלפי משרד התחבורה היא שהוא לא עמד בהבטחותיו", אומר רומנו. "המשרד הבטיח ליצור סימטריה בינינו לבין התעופה המתחרה ונכשל, ניסה להעביר את נושא הוצאות הביטחון ונכשל. מחר בבוקר, בדומה להחלטת ה־FAA להוריד את התעופה הישראלית לקטגוריה 2, עלול להיות אמברגו אירופי על נחיתות והמראות של חברות תעופה ישראליות. שמישהו יתעורר וייקח אחריות.

"אתן עוד דוגמה של התנהלות מדינה שהיא שערורייתית, ושאינה קשורה ישירות לאל על", הוא ממשיך, "סיפור נתב"ג 2000. הקימו קניון, וארבע שנים אחרי פתאום מגיעים למסקנה שצריך להאריך את המסלול, שיש ליקויי בטיחות, שצריך להקים מגדל פיקוח חדש. בין עמדת הצ'ק אין בנתב"ג למטוס יש מאות מטרים, מה שמחייב אותנו לגייס עוד 70 עובדים שידחפו עגלות ויעבירו נוסעים שאינם יכולים ללכת את המרחק הזה. בדיעבד, לא רק שפרויקט נתב"ג 2000 לא הצליח, הוא כשל לחלוטין. הוא מצריך כעת השקעות של מיליארדי שקלים, שמתגלגלות על הנוסע ועל חברות התעופה. ומי משלם את המחיר? הרי מישהו ניהל את הפרויקט הזה, לא?".

"משרד התחבורה אחראי"

גם בעניין היכולת של אל על לטוס בקוד שייר (קוד משותף) עם חברות אחרות ליעדים מסוימים יש לרומנו בטן מלאה על המדינה. זאת, על רקע העובדה שרק לפני כמה חודשים החליטה הממונה על הגבלים עסקיים שמעתה תיאלץ החברה לקבל אישור לכל הסכם קוד שייר שהיא חותמת, כדי לוודא שזה אינו פוגע בתחרות לאותו יעד. "כל זמן שאל על היתה חברה ממשלתית, חייתה מדינת ישראל נפלא עם הפטור על קוד שייר", הוא אומר. "ביום שאל על הפכה לחברה פרטית, נזכר מישהו שצריך לבטל את הפטור. אף אחד במשרדי החוץ, התחבורה, האוצר או התיירות אינו מסוגל לעזור לחברת תעופה ישראלית להיכנס לברית תעופה (הסכם שיתוף פעולה נרחב בין כמה חברות תעופה — ע"ג וי"ג). מצד שני, להכשיל ולערום קשיים בכל מה שנוגע לקוד שייר - בזה אנחנו טובים".

"טובת הצרכן שתהיה חברת תעופה ישראלית בברית תעופה. מישהו כאן דואג לזה? טובת הצרכן שתהיה חברת תעופה ישראלית חזקה, שכשחס וחלילה נוסעים נתקעים במלחמה בטיביליסי, בהפיכה בבנגקוק או בפיגוע במומביי, יהיה מי שיחלץ אותם. בארצות הברית, דרך אגב, אין פקיד ממשלתי ועובד מדינה שיטוס בחברה שהיא לא אמריקאית. והנה אצלנו, כשאנחנו בעיצומה של מלחמת לבנון השנייה, כשהתנועה ירדה ב־60%, החשב הכללי מתפאר בהסכם שחתם עם אליטליה. מצד אחד, המדינה מממנת ב־50 מיליון דולר הוצאות ביטחון, מצד שני, היא מטיסה עובדי מדינה בחברות זרות. זה נראה לי הזוי".

מטוס אל על | צילום: סיוון פרג'

יבוא מנכ"ל משרד התחבורה ויאמר: אני אמור לדאוג לאזרחי ישראל. עשיתי את עבודתי, ושחיים רומנו יעשה את עבודתו.

"אני לא מצפה שיעזור לאל על, אבל בטיחות תעופה זו אחריות שלו, נכון? תפקידו לוודא שהקוד שייר שחתמנו עם אמריקן איירליינס לא יבוטל, משום שהוא זה שלא דאג שנישאר בקטגוריה 1; תפקידו לוודא שלא יטילו עליי אגרות נוספות, כי תכננו באופן רשלני את נתב"ג; וכשוועדה ממשלתית שהוא עומד בראשה אומרת שיש לתת לחברות התעופה הישראליות 100% מימון הוצאות ביטחון, שיפעל למימוש ההחלטה ולא יתחמק מאחורי תרגילי אוצר למיניהם. זו אחריות שלו לשמור על המשאב הלאומי שנקרא התעופה הישראלית. רצינו להוסיף טיסות לניו יורק, זה לטובת האינטרס הישראלי, לא? אבל בגלל החלטת ה־FAA והורדת הדירוג אנחנו לא יכולים. מי במדינת ישראל לקח אחריות על זה שירדנו לקטגוריה 2 בבטיחות התעופה?".

"משרד התחבורה".

"שכר עובדי אל על ירד"

ב־2 במאי עתידה החברה להתחיל להפעיל את הקו החדש לסאו פאולו שבברזיל, שיהיה הקו הישיר הראשון מישראל לדרום אמריקה. "זה אומר שבכל שבוע 30 טונות מטען ממדינת ישראל יגיעו בתוך 15 שעות לברזיל וכ־800 תיירים מדרום אמריקה יגיעו לארץ", אומר רומנו, שחזר בשבוע שעבר מסבב פגישות באזור.

"פגשתי את מנכ"ל חברת התעופה הארגנטינאית אירוליניאס ארגנטינס, ואת הסמנכ"ל הבכיר של חברת התעופה הברזילאית טאם. הם מתים לשתף איתנו פעולה. פגשתי את המנהיג החשוב ביותר של האוונגליסטים בברזיל, שמייצג קבוצה של 30 מיליון איש שהחלום שלהם זה לבוא ולבקר במדינת ישראל. אל על אינה מוכרת רק מטוס ומושבים אלא את מדינת ישראל".

את 2008 סיימה אל על בירידה של כ־3% בתנועת הנוסעים. בחודשיים הראשונים של 2009, על רקע המלחמה בדרום, כבר דובר על ירידה של 19%. שלל המבצעים, אסטרטגיית המחירים החדשה וגם הודעת המנכ"ל על קיצוץ של 15% בעלות שכרו ב־2009 אינם מותירים מקום לספק: המשבר הכלכלי אינו פוסח גם על אל על.

"הקיצוץ שלי בשכר יהיה בסופו של יום יותר מ־15%, כי השכר שלי ברובו צמוד לתוצאות", אומר רומנו. ומה בנוגע לצעד דומה גם אצל העובדים? "השכר באל על הוקפא בעצם במשך הרבה מאוד שנים, למעט תוספות ותק ודרגה. בגלל הסכם השכר החדש, ברגע שיורדת הפעילות גם השכר של העובדים יורד. הם עושים פחות משמרות, פחות שעות, פחות טיסות".

"ישנה ירידה משמעותית. אני חושב שהמוטיבציה של מעסיקים להוריד שכר לעובדים עלולה להוביל בסופו של דבר לכך שלאנשים לא יהיה מה להפסיד, ודווקא במשבר צריך את האנשים רתומים ובעלי מוטיבציה. צריך להימנע ממהלכים דרסטיים, אבל יש דברים הגיוניים: אני למשל חושב שאנשים שצברו הרבה ימי חופשה - שייצאו לחופשה אם בלאו הכי בחורף יש ירידה בפעילות. זה כל הזמן להדק את הברגים, אבל זה לא שאתה מתייעל והופ, נגמרו הבעיות".

"אתה לא קם והולך"

לאחר ארבע שנים בתפקיד, ולמרות פרסומים לא רשמיים, שלפיהם בשנה שעברה שקל לעזוב, אומר רומנו באופן חד וחלק: "אני כאן עד להודעה חדשה, ומבחינתי, היא לא תהיה מחר בבוקר. מי שממנה את המנכ"ל הוא הבעלים, ומי שמשחרר אותו הוא הבעלים. כשהסתיימה 2007 והרווחנו, באו אליי כל מיני יועצים ואמרו: 'זהו, עכשיו תברח, כי אנחנו יודעים ש־2008 הולכת להיות שנה קשה'. אבל זה לא החינוך שגדלתי עליו. אתה לא בא למקום ואומר 'רגע, קשה לי' ואז קם והולך. זה לא עובד ככה. אני מתמודד. אם אקום ואלך, מה יעשו העובדים? מה יעשו המנהלים שקראתי להם וסומכים עליי שאוביל אותם? יש לי מחויבות לעובדים, לבעלים, לחברה וללקוחות".

"אנחנו עושים את זה בדם יזע ודמעות"

אם יש תחום שחיים רומנו גאה בו במיוחד הוא השירות לנוסעים. מטוסים חדישים, מערכת בידור משודרגת, ארוחות בריאות ושירות טרום טיסה מהבית - הם דוגמאות לניסיונו לחולל מהפך באל על. כשמקשים עליו ושואלים למה הישראלים לא באמת אוהבים את אל על ולמה בכל כתבה על החברה אפשר למצוא עשרות טוקבקיסטים עצבניים, אומר רומנו: "טיסה היא חוויה טעונה עם הרבה פוטנציאל לתקלות, או לפחות לתחושה של תקלה".

מכאן והלאה כבר קשה לעצור את המונולוג שלו: "לטיסה של 5 שעות, שממריאה בשבע בבוקר, צריך לצאת מהבית כבר בשלוש לפנות בוקראם אתה גר במרכז הארץ. לפני זה צריך להעיר את הילדים והם צורחים ועצבניים.

"אחר כך אתה מגיע בשלוש וחצי־ארבע בבוקר לשדה, כי אומרים לך להגיע שלוש שעות לפני הטיסה. אתה עומד בתור הבלתי אפשרי לביטחון - בכמה מערכות צריך להתמודד עם מצב שאנשים עומדים שעה וחצי בתור? ואז אתה מגיע למטוס. במטוס אתה לא תמיד יושב ליד מי שאתה רוצה, ואתה לא תמיד מקבל את מה שאתה אוהב, ולא נוח לך, וקר לך וחם לך.

"מטוס זה מקום שבו יש שירותים", הוא ממשיך לתאר את החוויה, "אבל אני אגיד לכם משהו: יש גם מושב ליד השירותים. ועוד דבר: מישהו גם צריך לשבת שם. אני מכיר שניים־שלושה אנשים, חוץ ממני, שאוהבים לשבת ליד השירותים, אבל רוב האנשים לא אוהבים. רוב האנשים אוהבים לשחרר את הרגליים, אבל רובם גם לא יכולים לשלם את הסכום שמבקשים על לשחרר את הרגליים, ולשבת בביזנס. זה לא פשוט", הוא נאנח.

"פעם המצב היה יותר גרוע", מזכיר רומנו, "כשאני הגעתי לחברה, אל על עוד הסבה בקיץ מטוסי מטען לנוסעים. מטוסים שהובילו בחורף בקר, בקיץ הובילו נוסעים. אני הפסקתי עם זה. קנינו שני מטוסי 77 חדשים ועוד חמישה מטוסי 737 חדשים".

"במקום הקודם שבו עבדתי", נזכר רומנו בפרטנר, שבה החל כסמנכ"ל משאבי אנוש ותשתיות וסיים כמשנה למנכ"ל, "הצלחתי לייצר חברה שרמת השירות בה היא מהטובות בעולם. אני לא רוצה להעיד על עצמי, אבל אני חושב שזה הכרטיס שעליו נכנסתי לאל על. אנחנו עושים את זה בדם, יזע ודמעות, אבל יש גם גבול למה שאתה יכול לייצר".

איזי בורוביץ' | צילום: ג'ו קוט

"לא נעתקה נשימתי כשבורוביץ' עזב"

הראיון עם רומנו נערך כמה שבועות אחרי שבצמרת החברה נפתח עידן חדש. היו"ר איזי בורוביץ', מי שקיבל את רומנו לחברה,פינה את מקומו ליו"ר החדש עמיקם כהן. בשנה האחרונה עלו יחסי רומנו ובורוביץ' על שרטון, עד שבשלב מסוים הופיעו פרסומים כאילו רומנו הציב לבעלי החברה אולטימטום, שלפיו אם בורוביץ' לא יעזוב הוא יתפטר. בראיון עמו נשמע רומנו מפויס יותר, וכמי שנכון להניח מאחור את משקעי העבר.

נשמת לרווחה כשאיזי הלך?

"לא נעתקה נשימתי כשהוא הלך, ומצד שני גם לא נשמתי לרווחה. רחשתי לאיזי הרבה מאוד כבוד. בסופו של דבר הוא זה שגייס אותי, הוא בעל המניות, הוא היה היו"ר, הוא בוחר בי ולא אני בוחר בו. כך אני מתייחס לכל מנהל מאז שהייתי סגן משנה בצבא ועד היום. עם זאת, אמרתי אז דבר אחד ברור: אני לא מוכן להיות בתווך. לא מוכן להיות במקום שבו קונפליקטים שלא בהכרח קשורים אליי יגיעו לפתחי" (הכוונה לסכסוך השליטה המתוקשר שפרץ בין האחים דדי ואיזי בורוביץ' - ע"ג וי"ג).

ובכל זאת, רומנו לא יכול שלא להתייחס לבוס הקודם שלו ובעיקר לביקורת שמתח בראיון ל"כלכליסט" על ההסכם שחתמה החברה עם נציגי הציבור החרדי. באותו ראיון אמר בורוביץ': "אני לא חושב שנהגנו בחוכמה בנושא הדתיים".

כעת מגיב רומנו לראשונה לדברים ואומר: "אני התייחסתי למשבר עם הדתיים כאל משבר ביחסים עם לקוחות. במדינת ישראל 95% מבתי העסק בתוך הערים סגורים בשבת, למעט בידור ושעשועים. למה השופרסל והקניונים סגורים בשבת וכולם מכבדים את זה? גם הציבור החילוני למד לכבד את החלטת אל על שלא לטוס בשבת. זה הסטטוס קוו. אם הדירקטוריון רוצה לקבל החלטה אחרת, בבקשה. זו לא החלטה של מנכ"ל".

גם עם היו"ר החדש היו לרומנו יחסים מורכבים. רומנו סומן כמי שמיועד להחליף את עמיקם כהן בראש פרטנר, אולם אז הגיעה ההצעה מאל על והוא העדיף לקבל אותה ולעזוב. בעקבות הצעד המפתיע עבר בין השניים חתול שחור, אולם מאז הם כבר הספיקו להשלים. בענף התעופה יודעים לספר שהמינוי של כהן נעשה בעצה אחת עם רומנו וזכה לברכתו. בשלב הזה רומנו מסרב לדבר על יחסיו עם היו"ר החדש.