המבקר: המוסדות האקדמיים עשו כל שביכולתם כדי לעכב החלת הנורמות של חוק חובת המכרזים עליהם

המוסדות להשכלה גבוהה עשו באופן עקבי ומתמשך כל שביכולתם, כדי לסכל ולעכב את החלת הנורמות הקבועות בחוק חובת המכרזים עליהן, בין היתר, באמצעות הפעלת לוביסטים. לפיכך, רק שש שנים לאחר שהמליץ המבקר ליזום תיקוני חקיקה בעניין זה, ויותר משנתיים לאחר שהכנסת תיקנה את חוק חובת המכרזים, כדי שיחול על המוסדות להשכלה גבוהה - הושלם ההליך.

כך עולה מדו"ח מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, באשר למוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל, שהתפרסם היום (ג').

בדו"חות ביקורת בנושא התקשרויות, שפרסם בעבר משרד מבקר המדינה, הוא מצא ליקויים מהותיים רבים, שאינם מתיישבים עם סדרי מינהל תקין, וצויין בהם, כי המוסדות להשכלה גבוהה עושים דין לעצמם ומיישמים את "רוח" חוק חובת המכרזים, באופן חלקי בלבד: את רוב ההתקשרויות הם ביצעו באמצעות מכרזים סגורים, או בלא הליך תחרותי כלל.

למרות שכבר בשנת 2002 המליץ המבקר למשרד האוצר לתקן את חוק חובת המכרזים, כדי שיחול, בהתאמות הדרושות, גם על המוסדות להשכלה גבוהה, רק באוגוסט 2005 החליטה הממשלה לתקן את החוק ולהחילו על מוסדות אלה. במאי 2006 החליטה ועדת החינוך, כי הסעיף המחיל את חוק חובת המכרזים על המוסדות להשכלה גבוהה ייכנס לתוקף לאחר ששרת החינוך ושר האוצר יתקינו תקנות מתאימות ליישומו, בתוך שנה, ולאחר התייעצות עם המועצה להשכלה גבוהה.

על פי דו"ח המבקר, ור"ה (ועד ראשי האוניברסיטאות) אמנם לא הודיע בגלוי ובמפורש שהוא מתנגד ליוזמה להחלת החוק על המוסדות ולהתקנת תקנות בעניין זה, אולם, בפועל, "עשה כל שביכולתו כדי להקשות את תהליך החקיקה ולעכב את החקיקה ואף לסכל את מטרתה באמצעות ריקון התקנות מתוכן".

הטענה של ור"ה, שאף נעזר בשרותי לוביסט, וכן של ות"ת (העדה לתכנון ותקצוב של המל"ג), היתה כי ליבת פעילותם של המוסדות להשכלה גבוהה היא פעילות אקדמית-מחקרית, החוסה תחת ה"חופש האקדמי", ולפיכך הם הכינו הצעת תקנות, שכללה, בין היתר, סעיפי פטור להתקשרויות. אלא, שעל-פי המבקר, "אין ביניהן ובין החופש האקדמי ולא כלום".

על-פי לינדנשטראוס, לרבות מההתקשרויות של מוסדות ההשכלה הגבוהה יש אופי מינהלי ומשקי מובהק, כגון התקשרויות לרכישת חומרים וציוד, לביצוע עבודות בנייה ופיתוח ולרכישת שרותי נקיון, אבטחה, גינון וכו'. לכן, לדבריו, "אין מקום שיחולו עליהן כללים ונורמות שונים מאלה החלים על יתר הגופים הציבוריים".

המבקר מפרט את כל ההליכים שהיו בנושא מאחורי הקלעים ואת העיכובים השונים, שמקורם גם במשרדי האוצר והחינוך. "מדובר בליקוי בפעילותם של כל גופי הביצוע הנוגעים בדבר ועיכוב זה הוא חמור במיוחד נוכח הגירעונות הכבדים שצברו חלק מן המוסדות להשכלה גבוהה", קובע המבקר.

הוא אף מציין, כאמור, כי רק בחודש נובמבר האחרון - כשש שנים לאחר שהמליץ ליזום את החקיקה בנושא - הסתיים ההליך והתקנות פורסמו ונקבע, כי הן ייכנסו לתוקף תוך חצי שנה. "יש לברך על השלמת ההליך ולקוות, שבעתיד יפעלו המוסדות להשכלה גבוהה על-פי התקנות", מסכם המבקר. "פרסום מכרזים פומביים בהתקשרויות, ובייחוד התקשרויות שיש להן אופי מינהלי-משקי מובהק, יוכל לשמש אבן בוחן ליישום החוק והתקנות שכל מוסד ומוסד ייבחן על-פיה".

תגובת מל"ג ו-ות"ת לממצאים: "שני הגופים יזמו מהלך, שהבשיל יחד עם החשב הכללי במשרד האוצר, כך שהחל מאמצע שנת העבודה 2008 חויבו האוניברסיטאות בישראל בחוק חובת המכרזים. אנו רואים חשיבות גדולה, כי האוניברסיטאות, שנהנות גם מכספי ציבור, יהיו כפופות לנהלים ברורים, בעת התקשרות עם גורמים חיצוניים ועל כן היינו שותפים מלאים למהלך שהביא שינוי בנושא עוד בשנה שעברה.

"בנוסף, ות'ת ראתה גם חשיבות גדולה, לפיה האוניברסיטאות והמכללות הציבוריות יהיו חייבות להגיש דו'ח כספי שנתי על-פי כללים אחידים. דו'ח אחיד שכזה אכן מוגש ל-ות'ת החל משנת הלימודים תשס"ח והוועדה רואה במהלך זה צעד משמעותי, המאפשר פיקוח על המסגרת התקציבית של כל מוסד ומוסד".

תגובת ור"ה: "חוק חובת המכרזים הוחל לאחרונה על האוניברסיטאות והן תפעלנה לפיו, לאחר התקנת התקנות המתאימות".