האוצר, הרווחה והביטוח הלאומי חתמו על ההסכם להרחבת הזכאות לדמי אבטלה

נחתם ההסכם להרחבת הזכאות לדמי אבטלה. משרדי האוצר, הרווחה והמוסד לביטוח לאומי חתמו אתמול (ב') על ההסכם, הקובע כי תקופת האכשרה (פרק הזמן המינימאלי) לקבלת דמי אבטלה תקוצר לתשעה חודשי עבודה מתוך 18 החודשים האחרונים, במקום שנה מתוך השנה וחצי האחרונות, שהיתה נהוגה עד כה.

בהתאם, תקוצר תקופת הזכאות לדמי אבטלה במקרים אלו לשלושה חודשים במקסימום, לעומת חצי שנה כיום. ההסכם ייכנס לתוקף כאשר יגיע שיעור האבטלה ל-7.5%, כאשר על-פי תחזיות הביטוח הלאומי, מצב זה יקרה בסוף הרבעון השני.

אישור התוכנית התעכב במשך מספר חודשים, עקב חילוקי דעות בין שר הרווחה, יצחק הרצוג, למשרד האוצר, על אופן היישום המשפטי של צעדים אלו. בסוף הוחלט ליישם את התוכנית, בהוראת שעה, לשנה.

בביטוח הלאומי מעריכים, כי הרחבת הזכאות תוסיף עוד 85 מיליון שקל לסעיף דמי האבטלה, כאשר בפברואר לבדו שולמו 222 מיליון שקל למבוטלים. על-פי הערכות המוסד, העלייה המדאיגה בתביעות לדמי אבטלה בחודשים האחרונים מאפיינת גם את חודש מרץ 2009. כזכור, בחודש פברואר 2009 התקבלו בסניפי הביטוח הלאומי כ-20,000 תביעות חדשות לדמי אבטלה, גידול של כ-60% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד.

התווספו שעות סיעוד לקשישים

בנוסף, אושר מהלך, לפיו יתווספו עד ארבע שעות סיעוד לקשישים, שמעסיקים עובד ישראלי, זאת במטרה לעודד העסקתם של עובדים ישראליים בתחום הסיעוד. החלטה זו תביא גם ליצירת מקומות עבודה ותאפשר שילוב מובטלים בענף הסיעוד.

שר הרווחה והשירותים החברתיים, יצחק הרצוג, בירך על ההסכם וציין, כי הוא תולדה של מאמץ והסכמה של כלל הצדדים, לפעול מתוך מחוייבות לסייע לציבור העובדים ולחיזוק המשק ושוק העבודה בתקופה קשה זו. לדבריו "זו הבשורה הראשונה האמיתית לאזרחים רבים, המצויים בעיצומו של נחשול האבטלה הגדול. ההתמודדות עם האבטלה חייבת להיות אתגר מרכזי בפתחה של הממשלה החדשה.

"הנתונים הקשים שכולנו עדים להם מידי יום", אמר הרצוג, "המצביעים על המשך מגמת הפיטורים במשק, חייבו לעשות מעשה. אני מאמין שהסכם זה יסייע לחלק גדול מהציבור, הנמצא בחרדה ואי-ודאות, להתמודד עם השלכותיו של המשבר הכלכלי, שפקד את המשק בישראל".

מנכ"לית המוסד לביטוח לאומי, אסתר דומיניסיני, אמרה, כי "ביטוח אבטלה מיועד לשמש כלי חשוב ועיקרי בעתות משבר כלכלי. הסיוע הניתן בתוכנית זאת למובטלים, הינו בעל חשיבות רבה, כיוון שלמשבר יש השלכות - לא רק על הפרט - אלא גם השלכות חברתיות משמעותיות ביותר. אנו בביטוח הלאומי עוקבים אחר המצב, כדי לגבש כלי סיוע נוספים, בהתאם להתפתחות המשבר ולמשכו. אין ספק, שיש להתאים את כלי הסיוע למצב המתהווה".