דוד קליין, יו"ר מיטב: "השכר במגזר הממשלתי צומח מדי שנה, והוא גדל בלי קשר לשום דבר"

"לכל מיתון יש מספר תופעות לוואי ואנו מזהים אותם גם בנוכחי", אמר ד"ר דוד קליין, יו"ר הדירקטוריון המייעץ של מיטב ונגיד בנק ישראל לשעבר, בכנס השנתי של בית ההשקעות. "אנחנו נמצאים עכשיו בראשיתו, או באמצע המיתון, והשאלה היא מתי נצא ממנו. יש מספר תופעות שמלוות תמיד מיתון: גידול בגרעון תקציב, גידול בחוב של הממשלה, גידול בשיעור האבטלה – אנו צפויים לראות בו עליה עד לשיעורים של 6% ו-8% בתוך שנה".

"כנראה שלא נראה יציאה מהמיתון ב-2009 משום שאופיו של המיתון הנוכחי הוא שצריך לטפל בבעיות עמוקות מאוד שיש בעולם, ובעיקר בארה"ב. המיתון הזה יהיה ארוך מהרגיל ותהליך היציאה ממנו יהיה איטי. באמצעים שהממשלה מפעילה צריך לשמור ככל האפשר על מנגנון השוק. בנוסף, אסור להגזים בהגדלת חובות הממשלה ולא להפריז בהזרמת נזילות".

"אנחנו יודעים שלהעלות ריבית זה הרבה יותר קשה מלהוריד ריבית", אמר קליין, "בתפר הזה שבין מיתון לצמיחה אנו עשויים להיתקל בבעיות שיכבידו על תהליך הצמיחה. צריך להיזהר בהפעלת המכשירים. אין דבר אחד שהממשלה צריכה לעשות. צריך לפעול בחזית רחבה כי היקף הבעיות כזה שלא מספיק לפעול במגזר זה או אחר. שוק העבודה, שוק ההון והתשתיות הפיזיות צריכות להיות במוקד הפעילות של הממשלה הבאה".

אשר לשוק העבודה אמר "צריך להיזהר מהגדלה גורפת של התקציב ואין ברירה אלא לארגן מסגרת פעולה ממשלתית במסגרתה יעשה טיפול פרטני במפעלים. צריך להבחין בין מפעלים עם סיכויי הבראה לבין כאלה שאין להם. צורת הטיפול צריכה להיות מותאמת לבעיית המפעל. בכל מקרה, אסור לוותר על שיתוף גורמים נוספים בהבראתו של המפעל. לא לוותר על שיתוף פעולה של הנושים, הבעלים והעובדים. המצב הנוכחי יגרום לכך שמספר המועסקים יקטן בעוד יעד הממשלה הוא שמספר המועסקים יגדל. הממשלה צריכה להתאים את היעד. אסור לאמץ רעיונות כללים בלי הבחנה".

"הנושא השני שצריך להיות על סדר יומה של הממשלה, במקביל לטיפול בשוק העבודה, הוא שוק ההון שעבר מהפכה גדולה ב-15 השנה האחרונות", אמר קליין. "נוטים להדגיש את ועדת בכר, אך זה היה השלב האחרון. בעקבות השינויים המבניים שוק האשראי החוץ בנקאי התפתח בקצב מהיר מאוד. קודם כל צריך להתאים את מבנה הפיקוח על השירותים הפיננסים שנותר ללא שינוי למרות השינויים המבניים, וזה צריך להיות על סדר יומה של הממשלה. לא יתכן שיהיו כללים מסויימים לגבי השוק הבנקאי וכללים אחרים לגבי השוק החוץ בנקאי. ללא איחוד הפיקוח לא נקבל כללים אחדים לשווקים האלה. במסגרת הזו אחת הסוגיות הבולטות זה טיפול בחדלות פרעון של איגרות חוב פרטיות. צריך לחשוב היטב איך לטפל בה ובעיקר לאפשר למשקיעים המוסדיים, ביחד עם הבנקים, להתארגן בצורה נכונה מול החייבים. הבעיה איננה רק של קופות הגמל או קרנות הפנסיה. היא תתגלגל גם לפתחם של הבנקים. הממשלה צריכה למסד שיתוף פעולה של כל הנושים"

אשר לתשתיות פיזיות אמר "צריך לדאוג לכך שרצף ההשקעה בתשתיות יימשך. זה חשוב לא רק משום שתשתיות מספקות עבודה בזמן שנעשית ההשקעה בהן, אלא כי הן חיוניות לגידול פריון המשק לטווח הארוך והן יסייעו ביציאה מהמיתון. לא צריך להפחית יותר מסים בתקופה הזו כי הסיכוי שזה יסייע לצמיחה הוא אפסי. צריך לחכות עם כך לתהליך היציאה מהמיתון. עוד נושא שצריך לטפל בו הוא השכר במגזר הממשלתי שצומח מדי שנה, והוא גדל בלי קשר לשום דבר. את האלמנטים האלה צריך לדחות ב-2009 ולא לתת לשכר לגדול בכלל בשל גורמים אוטומטים. צריך לנהל את המדיניות החברתית לפי סדר קפדני. ללא קיצוץ בתקציב הביטחון אי אפשר יהיה לטפל בהלכה בנושאים שמציקים למשק הישראלי".

"חוק בנק ישראל הוא מיושן ולא מותאם למציאות הכלכלית הנוכחית", אמר קליין, "אין מבחינתי בעיה לאחד את הפיקוח תחת קורת הגג של בנק ישראל אבל אי אפשר לעשות זאת ללא עצמאות מוחלטת לבנק ישראל. בנק ישראל צריך להמשיך ולשמור על יציבות המחירים".

"אנחנו נמצאים בתקופה ייחודית", אמר צבי סטפק, יו"ר ומנהל השקעות ראשי במיטב. "אנחנו חיים בעולם שופע סיכונים, גם בפק"מ יש סיכון, גם בנדל"ן יש סיכון, גם בתוכנית חסכון, גם במניות. הקושי במשבר הנוכחי הוא החיבור בין ענף הנדל"ן למערכת הבנקאית. ברגע שבועת הנדל"ן התפוצצה כך גם המכשירים הפיננסים. זה לא משבר שהיה מחויב המציאות היה אפשר להימנע ממנו אילו ההתנהגות האנושית היתה שונה".

סטפק אמר כי "הבעיה היא חוסר נכונות להוציא כסף ואפשר להבין את זה – הן מצד הצרכן והן מצד הבנקים שהרבה פעמים לא נותנים אמון אחד בשני. יש פה תהליך התפכחות של גמילה מסם – הסם זה הכסף הקל והאשליה הכרוכה בו. היום אנו כבר לא נמצאים במשבר פיננסי, אלא במשבר ריאלי. אנחנו מדברים על מיתון של שנתיים וגם היציאה ממנו תהיה הדרגתית. אני בהחלט חושב ש-2010 תהיה שונה מבחינת המשק האמריקאי וגם הישראלי".

סטפק: "ב-2009 תהיה צמיחה שלילית, אנחנו מעריכים שהצמיחה השלילית תהיה ברמה של 1%-. אם אפשר לראות צד חיובי במשבר הוא זה שהאינפלציה לא מהווה בעיה. יש גופים שחושבים שהיא תהיה שלילית ב-2009, אבל לדעתי היא תהיה חיובית בסוף השנה. אם המשבר הזה יתארך ויעימק, ויאבדו עליו שליטה, צריך לחשוב על התוצאות הלא כלכליות, כמו אלו שראינו אחרי המשבר של שנות ה-30. הדברים האלה יכולים לחזור בגירסה כזו או אחרת גם במתיחות בין מדינות ובתוך מדינות, והמשבר הכלכלי יכול להאיץ תהליכים ולהחמיר אותם. יש כאלה שאומרים שהמשבר הוא סוף עידן הקפיטליזם. זו גישה לא נכונה בעליל. הקפיטליזם יצטרך להשתנות, אבל לא תם עידן השוק החופשי. הרבה מאוד פרות קדושות של הקפיטליזם נשחתו במהלך האירועים. מי חשב שבנקים גדולים בעולם יולאמו? שמדינות יתערבו בשוק החופשי?".

אשר לסימני היציאה מהמשבר אמר סטפק כי "יש כמה סימנים אליהם צריך לשים לב כמו מרווחי הליבור שהחלו כבר לרדת - אבל יש להם עדיין לאן להמשיך לרדת, ירידת הריביות על המשכנתאות בארצות הברית וסימני בלימה בירידת מחירי הנדל"ן. שוק ההון לא מחכה לראות שכל הדברים הטובים מתרחשים אלא מגיב קודם. שוק ההון מגיב כשהוא מזהה סימנים שהאור בקצה המנהרה לא רחוק".

"המיתון שהגיע לישראל הוא צרה כלל עולמית שעיקרה בארה"ב, שם הוא פרץ וככל הנראה ארצות הברית היא שתוציא אותנו מהמשבר", אמר רון אייכל, כלכלן ואסטרטג ראשי במיטב. "השווקים מונעים בצורה משמעותית מפסיכולוגיה. עיקר ההתמקדות כעת צריכה להיות באפיק הסולידי, עם עדיפות לאיגרות חוב קונצרניות איכותיות. ברמה העולמית, אנחנו לא רואים מחר בבוקר את הבנקים חוזרים ועוזרים לחברות למחזר חוב, לכן ההתמקדות בהשקעות צריכה להיות בא"גחים של מדינות איכותיות וחברות עם דירוג חוב איכותי. סוכניות הדירוג לא מרחמות על אף אחד. באפיק המנייתי יש בהחלט חברות מעניינות, חסונות שיודעות להתמודד בצורה נאותה עם מיתון כלכלי, אלו בעיקר החברות שפחות מוטות למחזורי העסקים ולהערכתנו הן צריכות להיות במוקד ההשקעה".

"לפי הנעשה בשטח נראה שמארה"ב יכולה לבוא הישועה והיציאה מהמשבר", אמר אייכל. "המהלכים האמיתיים והיצירתיים נעשים בארצות הברית. מערכת פיננסית היא חיונית לפעילות הכלכלית של כל המשק. בלי מערכת פיננסית פעילה אי אפשר להתקיים. הבנקים הם המפתח. כשיפתרו את בעיית הבנקים וחברות הביטוח ויפרידו בין הנכסים הרעילים לעסקי הליבה ותהיה שקיפות מלאה, אז האמון של המשקיעים יחזור ונוכל לצאת לדרך חדשה. אם מייצבים את המערכת הפיננסית בעולם אבל לא מייצבים את משקי הבית, משקי הבית לא ישובו לקנות. בכדי שהצרכן האמריקאי יחזור לקנות צריכים שתוכניות הסיוע תשבנה את הביטחון אצל הצרכן האמריקאי". אשר לישראל אמר "כדי שהכלכלה תחזור לקצב חזק צריך את הכלכלה האמריקאית שתייצר ביקושים לכלכלה הישראלית. אם תוכניות הסיוע תצלחנה, בהחלט ייתכן שב-2010 יבוא השינוי".