דח"צ של אדגר התפטר בגלל הלוואה לצור שמיר

אי הסכמות בנוגע להלוואה בהיקף של 27.3 מיליון שקל (במקור 28 מיליון שקל) גררו בסוף השבוע התפטרות דירקטור חיצוני מחברת אדגר השקעות, שבשליטת קבוצת צור שמיר (61.6%). זאב רונן, ששימש מאז שנת 2004 כדירקטור חיצוני באדגר, הודיע במפתיע על התפטרותו עקב מה שהוא מכנה "אי־הסכמה באשר לדרך הטיפול בפיקדון, אשר הפקידה החברה בחברת צור שמיר אחזקות". מעבר לכך, הוא סירב לענות לשאלות נוספות.

הפיקדון שעליו מדבר רונן, הוא למעשה הלוואה שהעניקה אדגר ביולי אשתקד לחברה־אם שלה. הלוואה זו לא אושרה בידי דירקטוריון אדגר בעת נתינה, בשל מה שהוגדר על ידי החברה "כטעות בתום לב" במוסדותיה. אולם משהתגלתה הטעות, פעלה החברה לאשרר בדיעבד את נתינתה.

חששות שצור שמיר לא תעמוד בהתחייבויותיה

מקור העמדת ההלוואות ההדדיות בין החברה־אם לחברה־בת הוא בהסכם שבו התקשרו שתי החברות כבר בשנת 1995, כאשר אדגר עוד הייתה חברה פרטית בבעלות מלאה של צור שמיר. מאז החברות רשאיות להעמיד הלוואות האחת לשנייה בסכום של עד 20 מיליון שקל, צמוד למדד באותה שנה (32 מיליון שקל במוני היום). לפי ההסכם גם רשאית החברה המלווה לדרוש בכל עת את פירעון ההלוואה ולקבלה בתוך שלושה ימי עסקים.

ההסכם עודכן בינואר 2004 ונקבעה בו ריבית להלוואות קצרות מועד (עד שנה) בשיעור של פריים. בין 2004 ל־2006 העמידה צור שמיר כמה הלוואות לטובת אדגר, כאשר ב־2008 החלה גם אדגר להעמיד הלוואות עבור צור שמיר. את ההלוואה הראשונה, בסכום של 8 מיליון שקל, פרעה צור שמיר ביוני 2008 אולם את ההלוואה השניה, בהיקף של 28 מיליון שקל (שבגללה התפטר רונן), היא טרם פרעה, וזאת למרות שבסוף אוגוסט 2008, העריכה אדגר שההלוואה תיפרע "במהלך השבועות הקרובים".

אדגר, זרוע ההשקעות בנדל"ן של קבוצת צור שמיר, גם לא דרשה מאז את החזר ההלוואה. רונן, שהתנגד ככל הנראה לנתינת ההלוואה כאשר ישנם חששות שצור שמיר לא תעמוד בהתחייבויותיה לבעלי האיגרות החוב שלה ולבנקים (בשל מצוקת מזומנים), בחר להתפטר. בעקבות ההתפטרות, הודיעה אדגר שההלוואה (שהיקפה הנוכחי 27.3 מיליון שקל) תיפרע להערכתה עד סוף 2009, ושהריבית שהיא נושאת תועלה מרמה של פריים לרמה של פריים בתוספת 4%.

פירעון התחייבויות בהיקף של 116 מיליון שקל

אדגר מחוייבת לשלם לבעלי האג"ח שלה 71 מיליון שקל עד סוף ספטמבר 2009, ואילו החברה־אם, צור שמיר, עומדת בפני תשלומי קרן וריבית לבעלי האג"ח שלה בהיקף של 59 מיליון שקל באפריל 2009 ובפני תשלום חוב בנקאי של 136 מיליון שקל עד ספטמבר 2009. כחלק מהניסיון לעמוד בהחזר החובות הודיעה באחרונה צור שמיר על מכירת הפעילות הביטוחית של ביטוח ישיר במזרח אירופה בתמורה ל־70 מיליון יורו (385 מיליון שקל). אולם החמרת תנאי ההלוואה ודרישה של אדגר להחזר מיידי של הכסף, הן תרחיש בעייתי מאוד מבחינת צור שמיר, שנשלטת בידי משפחת שניידמן (63.7%).

במציאות הזאת כנראה, התקשה הדח"צ רונן להשלים עם תמיכה נוספת של אדגר בצור שמיר, ובייחוד כאשר זו ניתנה בתנאי הלוואה עדיפים על תנאי השוק וכאשר לאדגר בעצמה תשלומים גבוהים למחזיקי האג"ח.

אדגר הסבירה בעבר, כי הטעות באישור הפורמלי של ההלוואות נבעה מדרישה לשינוי הסיווג של ההלוואה מצד רשות ניירות ערך. זו ביקשה להתייחס אליה כאל "עסקת מסגרת", מה שדורש על פי חוק את אישור ועדת הביקורת והדירקטוריון, וכן הוצאת דיווח מיידי לבעלי המניות. אלא שאדגר עשתה זאת רק בדיעבד מאחר שבין מועד חתימת ההסכם ב־1995, ועד 2004, לא נדרשו שתי החברות לפעול לפי מנגנון הקבוע בתקנות ולאשר את ההלוואות במוסדות המוסמכים.

לאחרונה העבירה חברת דירוג האשראי מעלות S&P את סדרות האג"ח של אדגר לרשימת מעקב, וחתכה בנוסף בחמש דרגות את דירוג כתבי ההתחייבות הנדחים של חברת הביטוח בקבוצה, ישיר איי.די.איי, מ־-A ל־BB עם אופק שלילי, המלמד על האפשרות להפחתת דירוג נוספת. מעלות נימקה את המהלך במינוף הפיננסי הגבוה של ישיר איי.די.איי, והנזילות הנמוכה המאפיינת אותה. "אי יכולת החברה־בת, חברת הביטוח ישיר איי.די.איי לשלם דיבידנדים במהלך 2009 וכן פוטנציאל נמוך של דיבידנדים מקופות הגמל, מאלץ את החברה לממש נכסים לצורך תשלום החוב לבעלי כתבי ההתחייבות הנדחים", כתבה מעלות.