אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
במת כלכליסט: יוחלף הרגולטור צילום: עמית שעל

במת כלכליסט: יוחלף הרגולטור

הצעדים שממשלת ארה"ב שכחה לעשות בטרם "גזרה" מס של 90% על בכירי AIG

23.03.2009, 07:22 | יורם גבאי

פרשת הבונוסים של בכירי AIG מבטאת יותר מכל את מה שידוע לכולנו - לטוב ולרע, המחוקק והרגולטור הם האחראים לכל מעשיהם של הגופים שפועלים תחתיהם. מנהלים, עובדים ויזמים בסך הכל פועלים לפי כללי משחק שנקבעו להם על ידי המדינה, ואין טעם לבקר אותם במונחים ערכיים.

במקרה של AIG, בתחילה נקבעה משוואה שלפיה הוענקו בונוסים למנהלים, בהמשך פרץ המשבר והחברה כמעט וקרסה. בשלב זה החליטה ממשלת ארצות הברית לסייע לחברה, אך "שכחה" לקבוע לעצמה תנאי - זכות התערבות בשכר.

בשבוע האחרון החליט המחוקק בצעד הזוי להתערב ולקבוע מס שולי של 90% על הבונוסים העתידיים שיקבלו בכירים בחברות שזכו לסיוע ממשלתי. התנהגות זו מסכמת כמעט עשור של טעויות כלכליות חמורות מצד ממשלת ארה"ב, קביעת כללי משחק תמוהים והאשמות מיותרות נגד הסקטור העסקי.

המחוקק וכלכלת ארה"ב

העיתונות בארץ ובעולם מלאה מאמרים - נגד הצרכן האמריקאי, על שרכש דירות ומכוניות בלי שתהיה לו הכנסה ממשית; נגד הבנקאים, תאבי הבצע כביכול, שלקחו סיכונים מוגזמים; נגד יצרני המוצרים הפיננסיים המתוחכמים ונגד חברות דירוג האשראי. מדובר בביקורת מגוחכת, מכיוון שמשמעותה הפשוטה היא שממשלת ארה"ב צריכה להחליף את העם ולא ההיפך. האמת היא שהשלטון בארה"ב הוא שיצר את התנאים למציאות הקשה, והוא זה שצריך לתת את הדין.

בשנת 2000 קבע המחוקק בארה"ב פטור לוול סטריט מכל חקיקה שאסרה הימורים. לאחר מכן הוא ביטל את הפיקוח על קרנות הגידור, ובהמשך הנחה את שני הבנקים למשכנתאות (פרדי מאק ופאני מיי) לתת לתפרנים אשראי לרכישת דירות. במקביל הגדיל השלטון את ההוצאות באופן בלתי נשלט והוריד מסים, כל זאת כשהריבית של הבנק המרכזי ירדה לרמות אפסיות.

תוצאת המהלכים האלה ידועה: הכפלת האשראי הצרכני ל־3 טריליון דולר, הכפלת מחיר הדירות, איגוחים מורעלים ומשוואות מוזרות למתן בונוסים. הציבור פעל כצפוי, המחוקק והמנהיגות התחלפו. כעת, האם יתנהג הממשל החדש כמו קודמו? לפי פרשת AIG וגודל הגירעון התקציבי, נראה שכן.

שחיתות וחינוך בישראל

אנחנו מלאי טרוניות על השחיתות והפשע שפשטו בחברתנו - מראשי ערים שמתגמלים חברים, דרך שרים שמנצלים חוקים ועד ראשי המאפיה שמתעשרים מחוק הפיקדון על הבקבוקים. אבל כולנו צריכים להבין שכל האוכלוסיות האלה מתפלגות באופן נורמלי לפי תכונות של יושר ושחיתות, ושהן דומות בכל העולם. המחוקק והרגולטור הם שגרמו לשחיתות - באמצעות ביטול חובת המכרזים על סכומים קטנים, באמצעות חוק פיקדון בעייתי ובאמצעות חוקי עידוד פרוצים.

כולנו גם מתבכיינים על הישגינו הנמוכים בחינוך במבחנים בינלאומיים, כאילו שילדינו סובלים מפיגור ב־IQ או שעצלנות טבועה באישיותם. אבל האמת היא אחרת: אנחנו בעצמנו ביטלנו את חובת לימודי הליבה לחרדים; אנחנו כאומה קבענו שהיקף לימודי הליבה יהיה מצומצם יחסית לעולם המפותח, ואנחנו כמדינה פועלים בהתמדה לאפליה נגד המיעוטים. התוצאות בהתאם.

לסיכום, כיוון שיש קושי טכני להחליף את העם, על המנהיגות והרגולציה לשנות מאוד את התנהגותן בהתאם לעקרונות הבאים: ראשית, כל חקיקה ומדיניות צריכות להיבחן בראי ההתנהגות הצפויה של האוכלוסייה ובהנחה שהציבור מתפלג נורמלית בתכונות של יושר, תאבת בצע, חריצות ועצלנות.

שנית, אסור למדינה ולרגולטור להניח שאם הם יצרו כללי משחק מוטעים, הם יוכלו לתקן זאת באמצעות צעדים רטרואקטיביים.

שלישית, הרמה המקצועית של המחוקק והרגולטור צריכה להיות גבוהה מאוד. לכן על המדינה לשכור את מיטב בניה לתפקידים מקצועיים, לשלם להם בהתאם ולגבות את המחוקק. מדינה שתתנהג לפי כללים אלה תוכל להגיע להישגים כלכליים וחברתיים גבוהים, ולא תיאלץ להאשים בדיעבד את העם בכשלים שהיא יצרה.

יורם גבאי הוא יו"ר דירקטוריון פעילים ניהול תיקי השקעות, ולשעבר הממונה על הכנסות המדינה

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות