אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
בדיקת כלכליסט: רווחי ההייטק התכווצו ב־5% בלבד ב־2008 צילום: בלומברג

בדיקת כלכליסט: רווחי ההייטק התכווצו ב־5% בלבד ב־2008

פחות טוב מהציפיות, הרבה יותר טוב מענפים אחרים: מתברר כי ההכנסות של 27 החברות הישראליות הגדולות בוול סטריט צמחו ב־10% לעומת 2007, וכי הרווח נשחק במידה נסבלת. אבל הצפי ל־2009 מעורפל וקודר יותר

23.03.2009, 07:01 | תומר קורנפלד

שנת 2008 היתה אחת הקשות שידעה הכלכלה הישראלית. המשבר הפיננסי העולמי צבר תאוצה ככדור שלג והצליח לטלטל את שוקי העולם ולהפריך כמה מחוקי היסוד של הכלכלה. הרגע המכונן היה בלא ספק קריסתו של בנק ההשקעות האמריקאי ליהמן ברדרס בחודש ספטמבר שעבר, שסימן את תחילתו של גל הקריסות בענף הפיננסים.

כתוצאה מכך נאלצו החברות האמריקאיות הגדולות להתמודד עם מרכיב אי־ודאות הולך וגדל, אשר הקשה עליהן להיערך לשנת 2009. לא מעט חזרו והשתמשו בטיעון כי "הראות שלנו לשנה הקרובה הולכת ונפגעת", ורבות נמנעו מלתת תחזיות שנתיות. חלקן אף התקשו לספק אינדיקציות חזויות על בסיס חודשי.

  • לטבלה המלאה, הקישו כאן

כדי להיערך לתרחיש של משבר כולל ועמוק החלו החברות לנקוט צעדי התגוננות שכללו פיטורים נרחבים וצמצום הוצאות. התוצאה הבלתי נמעת היתה פגיעה ב"שרשרת המזון" של כלכלת ארצות הברית שראשיתה חברות המספקות חומרי גלם וסופה חברות המשווקות מוצרים לצרכן. לכאורה, חברות ההייטק הישראליות היו אמורות להיות הראשונות להיפגע מהמשבר (עוד בטרם הורגש בישראל), שכן עיקר תוצרתן מופנה ליצוא.

ואולם בניגוד לדעה הרווחת, שלפיה 2008 היתה שנה קשה במיוחד לחברות ההייטק הישראליות הנסחרות בוול סטריט, מגלה בדיקת "כלכליסט" תמונה שונה למדי. אמנם המשבר החל לצבור תאוצה רק במחצית השנייה של 2008, אבל בהחלט אפשר לסכם ולומר שלפחות מבחינת רוב החברות הישראליות, השנה החולפת לא היתה גרועה כל כך.

גיל שוויד, מנכ"ל ומייסד צ גיל שוויד, מנכ"ל ומייסד צ'ק פוינט | צילום: עמית שעל גיל שוויד, מנכ"ל ומייסד צ

"כלכליסט" בדק את התוצאות הכספיות של 27 חברות ההייטק הישראליות הגדולות ושפרסמו דו"חות כספיים ב־2008. מתוצאות הבדיקה עולה כי למרות המשבר, צמחו ההכנסות של החברות ב־10% בממוצע לעומת ההכנסות ב־2007. למעשה, רק ארבע חברות חוו פגיעה בשורה העליונה.

נייס בולטת

בהקשר זה ראוי דווקא להתעכב על צורן, שהיתה בעברה ספינת הדגל של החברות הישראליות בתחום השבבים. החברה פועלת במגזר פגיע ביותר לנזקי ההאטה הכלכלית, מאחר שהיא מפתחת שבבים למוצרי מותרות כמו טלוויזיות, די.וי.די ומצלמות. ואכן, כבר בתחילת 2008 הרגישה צורן את נחת זרועה של הירידה בצריכה הפרטית בארה"ב ובעולם, ובסופה של השנה התברר כי הכנסות החברה ירדו בכ־14% לעומת 2007, והסתכמו ב־438 מיליון דולר.

בקוטב השני אפשר למצוא 17 חברות אשר הצליחו לרשום אשתקד צמיחה דו־ספרתית בשורת ההכנסות, כאילו לא היה משבר. לרוב מדובר בצמיחה אורגנית, אשר אינה מבוססת על רכישות של חברות. הדוגמה הבולטת ביותר בקבוצה זו היא חברת נייס, המתמחה בתחומי ההקלטה וניתוח שיחות במרכזיות שירות. לחברה גם זרוע פעילות בתחום הביטחוני, המפתחת מערכות וידיאו לבקרה ולמעקב עבור רשתות טלוויזיה במעגל סגור.

ב־2008 שברה נייס את השיא שרשמה שנה קודם לכן בשורת ההכנסות - והצליחה לתרגם צמיחה אורגנית של 21.5% לרמת הכנסות של 628 מיליון דולר. בכנס בוגרי החוג למינהל עסקים בטכניון שהתקיים ביולי אשתקד אמר מנכ"ל החברה חיים שני, כי "טפו טפו טפו, אצלנו הכל בסדר". שני הסביר את מצבה השפיר של נייס בכך ש"המוצרים שלנו הם קריטיים עבור הלקוחות שלנו, ולכן אין לנו בעיות בעסק עד כה". גם חצי שנה אחר כך, כשפרסמה נייס את דו"חותיה השנתיים, התברר שהיא נערכה טוב יותר מרוב החברות הישראליות למשבר הפיננסי העולמי.

אם את מבחן השורה העליונה צלחו רוב החברות הישראליות בשלום, הרי שבשורה התחתונה נרשמה ירידה ממוצעת של 5% ברווח המצרפי של 27 החברות לעומת רווחי 2007.

וכיצד מוסברת הירידה ברווח? בתחילת השנה עוד התלוננו החברות הישראליות על שער הדולר הנמוך, אשר הגדיל את הוצאות השכר שלהן במונחים דולריים; בסוף השנה הן תלו את האשם במשבר הפיננסי. בסיכום שנתי מדובר אמנם בפגיעה נסבלת, אך יש לזכור שבתעשיית ההייטק קיוו לצמיחת רווחים בשיעור של 15%, ולכן הפער בין הצפי לבין התוצאות בפועל הוא כבר מהותי ומסתכם ב־20%.

מבדיקת "כלכליסט" מתברר עוד כי 17 מ־27 החברות הצליחו להגדיל את הרווח שלהן ב־2008, או לכל הפחות לצמצם את ההפסד. דוגמה טובה היא חברת התוכנה צ'ק פוינט, שרווחיה עלו בשנה החולפת בקרוב ל־8% והסתכמו ב־386 מיליון דולר. חברת תוכנה נוספת שצלחה את 2008 בצורה טובה למדי היא קליקסופטוור, שפיתחה תוכנה לניהול יעיל של טכנאים.

במונחי תעשיית ההייטק מדובר אמנם בחברה קטנה, ואולם ב־2008 היא הצליחה להכפיל ויותר את שורת הרווח ולהשיא אותה לסכום של 7 מיליון דולר.

אורכית מתקצרת

יהודה זיסאפל. "מתחילת המשבר פוטרו יותר מעשרת אלפים עובדי הייטק ואנחנו חוששים שהמספר יוכפל עד סוף השנה" , צילום: עמית שעל יהודה זיסאפל. "מתחילת המשבר פוטרו יותר מעשרת אלפים עובדי הייטק ואנחנו חוששים שהמספר יוכפל עד סוף השנה" | צילום: עמית שעל יהודה זיסאפל. "מתחילת המשבר פוטרו יותר מעשרת אלפים עובדי הייטק ואנחנו חוששים שהמספר יוכפל עד סוף השנה" , צילום: עמית שעל

גם אמדוקס רשמה תוצאות טובות למדי אשתקד - עם צמיחה של 10% בהכנסות ושל 3% ברווח לעומת תוצאות 2007 - אך במקרה של חברת שירותי החיוב (בילינג) ברור למדי שמדובר בסופה של תקופה. לפי תחזית שפרסמה החברה, שנת 2009 נפתחה ברגל שמאל עם ירידה צפויה של 10% לפחות בהיקף ההכנסות. כדי להתאים את עצמה לתנאי השוק פיטרה אמדוקס יותר מ־500 עובדים בישראל ובעולם, שהם 3% מ־18 אלף עובדיה.

חברות נוספות שביצעו קיצוצים נרחבים במצבת כוח האדם שלהן היו אורכית, שפיטרה 90 עובדים שהם שליש מכוח האדם שלה; ואלווריון, אשר פיטרה 110 עובדים שהם כ־10% ממצבת כוח האדם שלה. והרשימה עוד ארוכה.

ראוי לציין כי בדיקת "כלכליסט" נעשתה לפי הרווח הנקי המתואם (Non-GAAP) ולא לפי הרווח הנקי החשבונאי (GAAP), וזאת כדי לנטרל אירועים חד־פעמיים כמו מחיקות.

אם בוחנים את החברות לפי הרווח החשבונאי, מבינים מדוע תיזכר 2008 כשנת המחיקות הגדולה. רוב המחיקות נבעו מנכסים לא מוחשיים כגון מוניטין, כאשר החברות שמחקו יותר הן אלו שרכשו בשנים האחרונות חברות במחירים גבוהים, ובשנה החולפת נאלצו להכיר בירידת הערך של תוצרי הרכישה.

את המחיקות הגדולות ביותר ביצעה חברת וריפון המייצרת מסופים לקריאת כרטיסי אשראי. בשנת 2006 רכשה וריפון את ליפמן הישראלית תמורת 800 מיליון דולר. אף שמנכ"ל וריפון ישראל לייזי ינאי עדיין סבור שליפמן היתה רכישה מוצלחת, הרי שבשני הרבעונים האחרונים נאלצה וריפון למחוק יותר מ־450 מיליון דולר בשל ירידת מוניטין שרובו קשור לליפמן.

התוצאה היתה שוריפון (שעד לא מזמן היתה היצרנית הגדולה בעולם בתחומה עד שירדה למקום השני) עברה בינואר 2009 לגירעון בהון העצמי. צורן מחקה 168 מיליון דולר ב־2008, וחברת השבבים DSPG מחקה 181 מיליון דולר לאחר שרכשה את המתחרה האירופית NXP. מחיקות מהותיות נרשמו גם בחברות אורבוטק ואודיוקודס.

אם לשפוט לפי מצבן בסוף 2008, נדמה שרוב חברות ההייטק הגדולות יצליחו לשרוד את המשבר בזכות קופת המזומנים הדשנה שלהן. בניגוד לחברות תעשייתיות הנושאות על גבן חוב בנקאי, נהנות רוב חברות ההייטק ממקורות מימון עצמאיים, עם זאת, ישנן גם יוצאות מהכלל. בהקשר זה יש להזכיר שתיים. הראשונה היא חברת אורבוטק העוסקת בפיתוח מכונות המיועדות לבדיקת תקינותם של מעגלים מודפסים וצגים שטוחים. בשנה החולפת ביצעה אורבוטק רכישת ענק, שלפחות בשלב זה מתבררת כיקרה מדי.

מדובר בפוטון דינמיקס שנרכשה תמורת 290 מיליון דולר כדי להרחיב את פעילות הצגים השטוחים של אורבוטק. לטובת הרכישה נטלה אורבוטק הלוואה של 160 מיליון דולר מבנק דיסקונט לתקופה של חמש שנים, והוציאה כמחצית מהכסף שהיה בקופתה כך שכיום נותרו בה כ־125 מיליון דולר בלבד. החוב הפיננסי של אורבוטק עומד על 160 מיליון דולר, ומחברת הייטק קלאסית עם הרבה אוויר פיננסי לנשימה היא נהפכה לחברה בעלת מבנה חוב כשל חברה תעשייתית.

אלדין מתרוקנת

החברה השנייה שהתפתתה לרוקן את קופת המזומנים שלה היתה אלדין, המפתחת פתרונות לאבטחת מידע. אלדין השתמשה ברוב מצבת המזומנים שלה כדי לרכוש שתי חברות. מנכ"ל החברה ינקי מרגלית הגדיל לומר לאחר הרכישות כי "למזומן שבקופה שלנו אין כל ערך". אמר - וטעה. דווקא בתקופת מיתון יש למזומן שבקופה ערך רב מאוד: זמן קצר לאחר התרוקנות הקופה נהפך מפעל החיים של מרגלית - שנוסד 24 שנים קודם לכן - לטרף קל בידיה של קרן וקטור קפיטל האמריקאית, שרכשה את אלדין בנזיד עדשים תמורת 160 מיליון דולר.

עם מרכיב האי־ודאות שהוזכר בתחילת הדברים, קל להבין מדוע נרתעות חברות ההייטק מלספק תחזיות לשנה הקרובה. רק ארבע מהן העזו להתנבא לגבי 2009, ובניגוד לעבר, רובן הסתפקו במתן תחזיות רבעוניות בלבד. התחזיות שניתנו היו בדרך כלל צנועות, אבל גם כך בחרו המשקיעים ברוב המקרים שלא להסתמך עליהן ולנקוט משנה זהירות.

צביקה פרידמן, מנכ"ל חברת אלווריון המספקת ציוד לתקשורת אלחוטית המבוססת על טכנולוגיית WiMAX, מסביר מדוע קשה לפרסם תחזיות בעידן הנוכחי: "מרכיב האי־ודאות שיש בעסק שלנו הוא גדול. גם כשיש הזמנות מלקוח, אין ביטחון שהוא באמת יבצע אותן; גם הלקוח הרי מתמודד עם אי־ודאות משלו. אנחנו רוצים להיות אחראים כלפי המשקיעים ולכן איננו יכולים לספק תחזית שנתית".

פרידמן אינו נשמע אופטימי לגבי סיומו של המשבר, וחברתו כבר פיטרה 10% מכוח האדם שלה שהם כ־110 עובדים. "כאשר יורד הביקוש מצד הלקוחות", אומר פרידמן, "חברות צריכות להקטין את ההוצאות. הן יכולות לעבור לשבוע עבודה בן ארבעה ימים, להפחית שכר לעובדים או לפטר. יש חברות שנוקטות את שלושת האמצעים".

פרידמן אינו יוצא דופן. לפחות בקרב הבכירים בתעשיית ההייטק קיים קונצנזוס שלפיו המשבר רחוק מלהסתיים, וכי התוצאות הכספיות שיציגו החברות יהיו קשות יותר - עם כל ההשלכות שיש לכך על התרחבות מעגל המובטלים.

יהודה זיסאפל, יו"ר נשיאות האלקטרוניקה, התוכנה והמכשור הרפואי, מסביר: "מתחילת המשבר פוטרו יותר מעשרת אלפים עובדי הייטק, ואנחנו חוששים שהמספר יוכפל עד סוף השנה. אני לא חושב שמישהו יודע אם הגענו לקרקעית. כנראה שאם לא היו נותנים לליהמן ברדרס לקרוס, הכל היה נראה אחרת. בכל מקרה, תעשיית ההייטק הישראלית עתידה להיפגע פחות מתעשיות אחרות".

זיסאפל גם מתווה פתרון לעצירת גלי הפיטורים וליצירת מקומות עבודה. לדעתו, "יש להאיץ את הצמיחה על ידי השקעה ממשלתית בתעשיית ההייטק הישראלית באמצעות מתן תמריצים לחברות".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות