מעקב צמוד: הדור החדש של מצלמות המהירות מתייצב בכביש

דמיינו מצב שבו מאות מצלמות הפרוסות ברחבי הארץ מתעדות את מהירות נסיעתכם ללא הרף, ללא תלות בתנאי מזג האוויר וללא צורך בסרט צילום. כעת הפסיקו לדמיין. בחודש שעבר הודיעה הוועדה לביטחון פנים על זכייתה של חברת מלם־תים במכרז להקמת והפעלת מערכת אכיפה אלקטרונית בכבישי ישראל. היקף ההתקשרות של החברה עם המשרד לביטחון פנים מוערך בעשרות מיליוני שקלים.

הניסויים הראשונים בהפעלת מערך האכיפה האלקטרוני עתידים להתבצע עוד השנה, מה שיבטיח כנראה פריסה של מצלמות מהירות בכבישי הארץ כבר בשנה הבאה.

מד מהירות לייזר של המשטרה. מצד אחד נייד, מצד שני - לא פועל בגשם | צילום: מאיר פרטוש

אף שפרויקט האכיפה החדש נחשף לפני זמן מה, עדיין רב המידע הסמוי על הגלוי. נהגים רבים מצפים בכליון עיניים למפרט הטכני של המצלמות, שגם יקבע אם הן ניתנות לגילוי באמצעות גלאי רדאר, שמכירתם ואחזקתם נחשבת לחוקית בישראל. צבי ברונר, סמנכ"ל טכנולוגי במלת־תים, מנפץ את תקוותם.

"שיטת המדידה משתמשת בשני כבלים חשמליים שמותקנים בתוך האספלט. המרחק בין הכבלים הוא כשני מטרים. המנגנון מודד את פרק הזמן שלוקח למכונית לעבור את המרחק, מבצע את החישוב המתמטי של מהירות הרכב ושולח אות למצלמה. ברגע שהמכונית חולפת על פני הכבל החשמלי נסגר מעגל. לכן אין צורך באותות רדיו, שמתגלים על ידי גלאי רדאר. הסימן היחיד שיאפשר זיהוי של חוטי החשמל יהיה פסי הזפת שיונחו עליהם".

גם צילומי וידיאו

בניגוד למצלמות באירופה, המצלמות שיוצבו בארץ אינן מיועדות לצילום חזית המכונית, אלא של חלקה האחורי בלבד. למרות אלמנט ההפתעה, ברונר מסביר שמשטרת ישראל עתידה להקל על הנהגים הממהרים באמצעות כמה סממנים מוקדמים: "חלק מתנאי המכרז כוללים צביעה של המצלמות בצבע כתום בולט. נוסף על כך, המשטרה תציב ברוב קטעי הדרך שלטים שמודיעים על קרבתן של מצלמות המהירות".

מולטנובה (מצלמת עמוד). מצד אחד מספקת תמונה, מצד שני יכולת מוגבלת בכמות הצילומים | צילום: מאיר פרטוש

לדברי ברונר, מצלמות המהירות הן מדגם גאטסומטר GS11, המיוצרות על ידי חברת גאטסומטר ההולנדית: "המצלמות החדשות יוצבו על עמודים בגובה ארבעה מטרים. הן מסוגלות לצלם ברזולוציה של 11 מגה־פיקסל, בעוד המצלמות הנוכחיות מסתפקות ב־2 מגה־פיקסל בלבד. כמו כן, כל מצלמה מסוגלת במקרה הצורך גם לצלם סרט וידיאו של העבירה, מה שיבוא אולי לידי שימוש באפליקציות שבהן המצלמה לוכדת עבריינים שחוצים צומת באור אדום".

ברונר מוסיף כי בניגוד למצלמות המהירות הקיימות, המצלמה החדשה אינה זקוקה לסרט צילום: "בכל מצלמה קיים מחשב עם מודם סלולרי. מהרגע שהעבירה מתועדת ועד רגע הגעת הדו"ח לביתו של הנהג יחלפו כ־48 שעות בלבד. המצלמה תתקשר אל המוקד המשטרתי באמצעות ספק סלולרי והמוקד ישלח את הדו"ח אל ביתו של הנהג".

על פי מידע שהגיע ל"כלכליסט", חברת סלקום כבר מנהלת מגעים לקבלת הזיכיון להפעלת הרשת הסלולרית של מצלמות המהירות.

"בשלב הראשון יותקנו כ־20 מצלמות", מספר ברונר. "בשלב השני ייפרסו 50 מצלמות, ובהמשך ייפרסו עוד. עם זאת חשוב לציין שהמצלמות והמערכת טרם קיבלו תו תקן ישראלי, מה שעלול לעכב את פריסתן אך כנראה לא יביא לביטול הפרויקט".

אין מקום לטעויות

בניגוד למצלמות הקיימות, שהעברתן ממקום למקום נחשבת למשימה קשה, את המצלמות החדשות אפשר להעביר בתוך פרק זמן קצר בלבד, למגינת לבם של הנהגים. ברונר: "הקופסה הריקה על העמוד תהיה קיימת גם במצלמות דמה. התקנת המערכת שמבצעת את התקשורת בצורה אלחוטית בתוך הקופסה היא תהליך שאורך זמן קצר בלבד".

אמצעי האכיפה המופעלים כיום על ידי משטרת ישראל אינם חפים מטעויות. למשל נהגים שנתפסים באמצעות מכמונת המולטנובה המשטרתית (מצלמת עמוד) יכולים לגלות שצולמו רק מכיוון שנסעו ליד מכונית שנעה במהירות מופרזת.

ברונר מבטיח שמצב שכזה אינו אפשרי במכמונת החדשה: "המכרז והבדיקות בוצעו תוך שימת דגש על כך שלא יתאפשר מצב שבו מישהו מערער על תקינות ואמיתות תהליך האכיפה. לכן כל צילום נושא חתימה דיגיטלית. נוסף על כך, הכבל שמתוח לרוחב הכביש מסוגל אפילו לאפשר למצלמה 'לחוש' באיזה נתיב נוסע הנהג העבריין". חסרונה היחיד של המצלמה הוא תלותה במקור כוח, שיחייב התקנה של המצלמה ליד עמודי חשמל או כל צרכן חשמל אחר.