3 רעיונות שישנו את פני הכדורגל

1. המועדון של דרו קארי

לפני שנתיים ביקר הקומיקאי האמריקאי דרו קארי במוזיאון של ברצלונה. קארי — שכיכב ב"של מי השורה הזאת בכלל" וב"המופע של דרו קארי" — שמע מהמדריך במוזיאון על המודל הניהולי של בארסה ולמד שחברי המועדון הם בעצם הבעלים של הקבוצה, ושהם קובעים מי ינהל אותה. זה הקסים אותו.

"מיד חשבתי שאני אשמח להביא קבוצה כזו לארצות הברית. זה רעיון אדיר!", אמר קארי, שחיפש ענף ספורט שהוא יכול להיכנס אליו כבעלים. מבחינת סכומים ה־MLS, ליגת הכדורגל של צפון אמריקה, התאימה לו כמו כפפה.

שנתיים אחרי הביקור שלו בבארסה הקים קארי, עם המפיק ההוליוודי ג'ו רות' והמיליארדר פול אלן, את קבוצת סיאטל סאונדרס, שהחלה השבוע את דרכה כקבוצה חדשה ב־MLS. קארי דחף לכך שהקבוצה תנוהל דה פקטו על ידי האוהדים. "האוהדים יצביעו מי יהיה הנשיא ומי יהיה הג'נרל מנג'ר", אמר קארי, "זה רק הגיוני, אתה מצביע מי הנשיא של המדינה, מי ראש העיר, אז למה אתה לא יכול לקבוע מי תהיה קבוצת הניהול של הקבוצה המקומית שלך?"

.

בסיאטל — שסבלה בשנה שעברה מעזיבת הסופרסוניקס לאוקלהומה בגלל מחסור בתמיכה ציבורית בקבוצת הכדורסל, שהיתה בבעלות שלא ממש רצתה להיות בסיאטל (קליי בנט) — הרעיון של קארי תופס חזק במיוחד: 20 אלף מינויים נרכשו (כל מנוי מקבל חברות מועדון) — הכי הרבה ב־MLS.

"כל העיר שונאת את הבחור הזה (קליי)", אמר קארי, "הוא דפק את העיר והעביר את הקבוצה למקום. ואז אנחנו הגענו ואמרנו: 'היי, הוא לא טיפל בכם כמו שצריך, בואו תראו אותנו'. וזה עבד!". וזה בהחלט עבד — לפחות מבחינת מכירת מנויים ואהדה ציבורית.

הבחירות בסאונדרס יתקיימו כל ארבע שנים (הראשונות יהיו ב־2012), ואם במהלך ארבע השנים הללו 20% מחברי המועדון ירצו שינוי בהנהלה אז אתר האינטרנט של הקבוצה יספק להם עצומה, שעליה הם יכולים לחתום כדי להדיח את הנשיא והג'נרל מנג'ר (!).

"לא רק נותנים להם לשרוף את הטירה, אנחנו גם נותנים להם את הקלשונים והלפידים לעשות את זה", התבדח קארי.

הרעיון מבריק והוא מחבר את העיר לקבוצת כדורגל, ספורט מקצועני שלא זוכה לאהדה רבה מדי בארה"ב. לא בדיוק מדובר כאן בשינוי מודל, אבל כן ברעיון שהופך את הסאונדרס לקבוצה ייחודית בנוף הספורט האמריקאי, שעם השנים עוד עשויה להשפיע עליו בצורה חסרת תקדים (גרין ביי פאקרס מה־NFL, אגב, היא הקבוצה היחידה בבעלות מלאה של האוהדים).

הרעיון של קארי הוא רק אחד מיני רבים שבחודשים האחרונים דיברו עליהם בעקבות המשבר הכלכלי והצורך שהוא מביא עמו לחבר כמה שיותר אנשים לקבוצות ספורט. אילו עוד רעיונות אפשר לאמץ כדי לשפר את הכדורגל בארץ ובעולם?

דרו קארי עם אוהדי סיאטל סאונדרס. קבוצה ייחודית בנוף הספורט האמריקאי | צילום: איי פי

אולי הנס, מנג'ר באיירן מינכן, אולי ותיק יותר מדרו קארי בעולם הכדורגל, אבל גם לו יש רעיון מהפכני.

הנס הציע במגזין "וירטסאפטסווחה" (Wirtschaftswoche) שעל אגרת הטלוויזיה שמשלמים בגרמניה יוסיפו שני יורו בחודש, שיועברו לקבוצות הכדורגל. עבור האגרה הזו שידורי הטלוויזיה בגרמניה יהיו בערוצים פתוחים, ולא כמו היום, בערוצים בתשלום.

האגרה החודשית בגרמניה עומדת על כ־18 יורו. לפי הנס שני היורו הנוספים שכל אחד יעביר יכניסו כ־900 מיליון יורו נוספים לקבוצות הליגה.

"תארו לעצמכם שהיו לבאיירן עוד 100 מיליון יורו להוציא על שחקנים?", אמר הנס. "היינו יכולים לזכות בקלות בליגת האלופות".

הנס הוסיף: "מה זה שני יורו? חצי חפיסת סיגריות, חצי כוס של בירה בפאב? זה לא שאני מעוניין בזבל שיש בטלוויזיה, אבל אני צריך לשלם 18 יורו בחודש בכל מקרה".

בגרמניה הרעיון הזה עוד עשוי לעבוד. 55% מהגרמנים טוענים שהם אוהדי כדורגל, ורמת העניין הבסיסית במשחק נושקת ל־80% מהאוכלוסייה.

אז יש היגיון בהצעתו של הנס, במיוחד מפני שלפי החוק בגרמניה יותר מ־50% ממועדון כדורגל צריך להיות בבעלות ציבורית של חברי המועדון שלו. הנס מציע בעצם להלאים את הכדורגל הגרמני כמעט לחלוטין, והוא רציני לגמרי. בשנים האחרונות הנס וחבריו לבאיירן סבלו מתסכולים שנובעים מכך שלקבוצה קשה להתחרות בזירה האירופית.

בגרמניה הקבוצות מקבלות הרבה פחות כסף מזכויות שידור מאשר באנגליה, אבל הנס מאמין שהכדורגל הגרמני צריך לקבל פרס על הניהול הנכון של רוב המועדונים.

 "אני מאמין ש־30% או 40% מהמועדונים בספרד, איטליה ואנגליה פושטים רגל בסטנדרטים שלנו", אמר. "מי ששומר אותם בתמונה זה אינדיבידואל עשיר. יש מועדונים שהם בחובות של 650 מיליון יורו ועדיין מעורבים בכל מעבר של שחקן גדול. זה לא יכול להיות רציני".

קלינסמן (מימין) והנס. יש תמורה בעד האגרה | צילום: אי פי אי

3. המהפכה הצרפתית

עד שמישהו ישנה את האגרה בגרמניה, ייתכן שהקבוצות הגרמניות, ובכלל קבוצות שאינן מאיטליה, ספרד או אנגליה, יקבלו סיוע מאופ"א.

מישל פלאטיני, נשיא אופ"א, סופג לאחרונה ביקורות על השינויים שהנחיל — היורו ב־2012 באוקראינה ופולין מסתמן כפארסה; היורו ב־2016, שיהיה עם 24 קבוצות, מצטייר כפארסה מסוג אחר (באירופה יש מעט מדינותשיכולו לארח את הטורניר בעתיד); גמר הצ'מפיונס ליג ברומא עשוי להסתיים באסון; ובטוח שיהיה מי שיתלונן על השינויים בצ'מפיונס ליג ובגביע אופ"א בשנה הבאה. עם זאת, פלאטיני נחוש להפוך את הכדורגל ל"בריא יותר" — כלומר מנוהל נכון מבחינה עסקית; מה שיאפשר "פייר פליי פיננסי" — שיוויונות בין המועדונים באירופה.

 פלאטיני מציע תקרת שכר או תקרת תקציב על קבוצות בצ'מפיונס ליג (דבר בעייתי מבחינת האיחוד האירופי אבל אפשרי מעשית, כי זה תקנון של תחרות). הוא גם מתכנן להגביל את מספר השחקנים לכל קבוצה ("כרגע למועדונים הגדולים יש אפשרות לשחק בצ'מפיונס ליג עם הרכב אחד, בליגה עם הרכב אחר ועם עוד הרכב בגביע המדינה", אמר וויליאם גאייר, יועץ התקשורת של פלאטיני).

עם הגבלות שכבר הצליחה אופ"א להנחיל במועדונים (כמה שחקני סגל חייבים להיות שחקני בית), ואולי עם החוק 6+5 (שלפיו רק חמישה שחקנים זרים יוכלו לפתוח בהרכב) שספ בלאטר, נשיא פיפ"א, עשוי להעביר, הכדורגל כפי שאנחנו מכירים אותו יהיה שונה לחלוטין.

והכל בגלל כמה רעיונות.