במת כלכליסט: המשבר כהזדמנות להגדלת התחרות

המשק הישראלי מאופיין בריכוזיות ענפית גבוהה, ומצב זה כנראה רק יגבר בעקבות השפל הכלכלי. פשיטות רגל של חברות והתמזגות של אחרות, שעשויות להיגרם עקב המיתון החריף, עלולות לגרום לריכוזיות יתר של ענפים במשק. כשיש פחות חברות בענף, נוצר שוק אוליגופוליסטי (שבו מעט מתחרים), שמאופיין בחוסר תחרותיות. זה, בתורו, מתורגם למחירים גבוהים לצרכן, לאיכות ירודה של מוצרים ושירותים ולקיטון של כמות המוצרים הנמכרת בשווקים.

בישראל אפשר למצוא כמה דוגמאות לשווקים אוליגופוליסטיים: הראשונה היא מערכת הבנקאות, שבה שני בנקים גדולים מחזיקים ביותר מ־60% . את התוצאה לכך אפשר לראות ברמת השירות, העמלות ומרווחי הריבית שהבנקים גובים.

הדוגמה השנייה היא ענף קמעונאות המזון, שבו שולטות ללא עוררין שתי חברות. דוגמה זו מצערת במיוחד, מכיוון שלאחר פשיטת הרגל של קלאבמרקט הן בית המשפט והן הממונה על הגבלים עסקיים אישרו לשופרסל לקנות את החברה ובכך רק העצימו את הבעיה. עוד ברשימה: שוק הפארם, שנשלט על ידי שתי חברות, השוק הסלולרי, שמשחקות בו שלוש חברות גדולות, ושוק מוצרי החלב, שבו יש פירמה ענקית אחת ועוד שתיים גדולות.

למנוע את תופעות הלוואי

המאמץ כיום, לפחות ברמה ההצהרתית, מופנה למיתון ויש חשש שתופעות הלוואי יישכחו. העניין הוא שתופעת לוואי של יתר ריכוזיות ענפית, על מחירה הכבד, עשויה ללוות אותנו עשרות שנים - גם אחרי שהמשבר יחלוף. יש גם לזכור שהעלויות הכלכליות העקיפות של משבר עולות בדרך כלל בהרבה על העלויות הישירות שלו. לכן, על קובעי המדיניות והרגולטורים לתת היום את דעתם על השאלה איך יוצאים מהמשבר הנוכחי עם שווקים תחרותיים יותר ולא פחות. מדינות שישכילו למנף את המשבר כדי ליצור שווקים תחרותיים יותר ייצאו כשידן על העליונה ויתרון תחרותי חשוב באמתחתן. ישראל לא תוכל להיות מדינה מפותחת עם תוצר לנפש גבוה במיוחד, אם היא לא תיתן את דעתה על פתרון בעיית מבנה השוק.

כפי שכבר נטען, כל משבר הוא הזדמנות ומהפכות ושינויים עושים דווקא בתקופות של חוסר ודאות ויציבות. להלן שתי דוגמאות לרגולציה שיוצרת שווקים תחרותיים יותר: ראשית, הפרטת נמלי ישראל באמצעות מכירת כל רציף לבעל הון אחר, בתוספת חקיקה שאוסרת על חברה/בעל הון להיות בעלים של יותר מרציף אחד. התחרות שתיווצר בין בעלי הרציפים תייעל את השירות ותוריד את מחירי הפריקה והטעינה. מצב כזה יהפוך את היצוא הישראלי לאטרקטיבי יותר ולתחרותי בשווקים הגלובליים. שנית, איסור על בנק שמחזיק ביותר מ־20% מהשוק לפתוח סניפים חדשים בין גדרה לחדרה. אמנם יעברו שנים רבות עד שנחזה בפירות המהלך, אך צעד כזה יוביל לשוק בנקאות תחרותי יותר.

רגע לפני הרגולציה

לבסוף, יש שתי נקודות שחשוב לזכור כשמשתמשים ברגולציה. הראשונה, בפרפראזה על הפתגם "אל תתקן, אם זה לא מקולקל", היא שאם אין כשל שוק, אין להשתמש ברגולציה. הנקודה השנייה עוסקת ברגולציה טובה לעומת רגולציה רעה: רגולציה טובה עוזרת ליצור כללי משחק הוגנים, שבהם החזק אינו מנצל את כוחו לרעה. כמו שאי אפשר לשחק כדורגל באופן מיטבי ללא חוקי משחק ברורים, כך לא ניתן להתחרות בשוק ללא כללי מסחר הוגנים. הבעיה היחידה נוצרת כשיש רגולציה רעה, שבמסגרתה עובר כוח מהשוק לפקידים, לביורוקרטיה ולרגולטורים. במקרה כזה השימוש ברגולציה מחטיא את מטרתו ויוצר בדרך כלל יותר בעיות מפתרונות.

*הכותב הוא ד"ר לכלכלה וניהול בינלאומי במכללה למינהל ובמכללת ספיר