ויגודמן ושטראוס: 8 שנים מתוקות

דבר בהתנהגותו של ארז ויגודמן, אתמול במסיבת העיתונאים בה הציגה שטראוס־גרופ את דו"חותיה השנתיים, לא הסגיר את העובדה שזו ככל הנראה היתה הפעם האחרונה בה הוא מסכם שנה בראשות ענקית המזון. גם בהתנהגותה של היו"ר עופרה שטראוס, לצידה פועל ויגודמן שנים ארוכות, לא ניתן היה לזהות רמז לעזיבה של נשיא החברה.

לויגודמן יש כריזמה יוצאת דופן. כשהוא מציג תוצאות של החברה (גם אם הן טובות פחות), קשה שלא להיסחף אחריו. למרות שלא גדל בשטראוס, אלא דווקא בעלית, הוא הפך בשנים האחרונות למזוהה מאוד עם החברה. צחוק הגורל: ויגודמן הוא זה שהוביל בהמשך את המיזוג בין שתי החברות, במהלך שנחשב לאחד המורכבים שהיו בשוק הישראלי. לצד היו"ר שטראוס, הוביל ויגודמן את החברה למהלך במסגרתו הפכה לחברה בינלאומית עם שאיפות וחלומות גלובליים. את החזון הוא פרט לתוכנית בת חמש שנים: "אתה צריך להגדיר איפה אתה רוצה להיות ואז ללכת אחורה ולשרטט את הדרך", הסביר פעם.

בשנים האחרונות הירבה ויגודמן לטוס למקומות השונים בהם החלה לפעול הקבוצה. למרות זאת הוא נשאר מעורב בנעשה במפעלי החברה בישראל, לרבות בפרטים הקטנים: אם אנליסט הוציא חוות דעת שפגעה לדעתו בחברה, ויגודמן לא היסס להתקשר ולהביע את דעתו. בחמש השנים האחרונות, פרט ל־2008, צמחו הכנסות שטראוס בשיעור דו ספרתי מדי שנה. במקביל גם הרווח התפעולי והנקי של צמחו.

ייתכן שאחרי שמונה שנים מוצלחות ויגודמן חש שהאתגרים השתנו ושהוא מיצה את עצמו. כבר לא מדובר במיזוגים וברכישות, בטח לא בשיעורי הגודל שהיו. עכשיו צריך להתחיל לקחת את הקיים ולמקסם אותו. כנראה שויגודמן מעדיף להשאיר זאת לבאים אחריו. השאלה המעניינת היא האם קבוצת שטראוס ידעה להצמיח בתוכה את מנכ"ל הקבוצה הבא, או שמא תזדקק לעזרה מבחוץ.