בנק ישראל: העיכוב בפיקוח אפשר לאשראי החוץ-בנקאי לצמוח לא מאוזן

"יש להדק את הפיקוח על הגופים הפיננסיים החוץ-בנקאיים, ובראשם חברות הביטוח, שהפכו למתווך פיננסי המנהל חלק ניכר מנכסי הציבור, הן במישרין והן דרך קופות הגמל וקרנות הפנסיה שבשליטתן". כך קובע בנק ישראל בדו"ח השנתי שלו שיתפרסם רשמית באמצע החודש הבא.

בקטע מהדו"ח שפרסם היום (א'), קובע הבנק כי היישום המהיר מהצפוי של רפורמת ועדת בכר גרם לכך שהשינוי המבני בשוק ההון התרחש לפני שמערך הפיקוח הותאם למבנה החדש. "את הגדלת התחרותיות בענף הגמל ניתן לייחס למכלול גורמים, שאחד מהם הוא רפורמת ועדת בכר שהובילה להוצאת קופות הגמל מידי הבנקים", כותב בנק ישראל בדו"ח השנתי, "אולם מכאן אין להסיק שמהלכי הרפורמה לא היו בכיוון הרצוי. חשוב מאוד לשמר את עיקרי הרפורמות שבוצעו בשנים האחרונות, אך יש להשלימן, ובעיקר להתאים את מערך הפיקוח למבנה החדש של המערכת הפיננסית לאחר רפורמת ועדת בכר".

בהמשך הפרק בדו"ח המוקדש למערכת הפיננסית מציע בנק ישראל כמה הצעות אופרטיביות נוספות:

• לפעול להקטנת ניגודי העניינים בפעילותם של המתווכים הפיננסיים כספקי אשראי וכמנהלים של חסכונות הציבור.

• להחיל את ההגבלות הענפיות המוטלות כיום על המערכת הבנקאית גם על האשראי שנותנים המשקיעים המוסדיים (קרנות הפנסיה, קופות הגמל וחברות הביטוח) על מנת למנוע התפתחות חריגה של אשראי לענף מסוים.

• להטיל הגבלות חדשות על האופי וההרכב של תיק החיסכון לטווח ארוך, כך שככל שגיל החוסכים קרוב יותר לפרישה רמת הסיכונים שהקופה תהיה רשאית לטול עבורם תהיה נמוכה יותר ("המודל הצ'יליאני").

לדברי בנק ישראל, העיכוב בפיתוח התשתית הפיקוחית אפשר לאשראי החוץ-בנקאי לצמוח בצורה לא מאוזנת, וכתוצאה מכך גדלה פגיעותו לזעזועים. המשקיעים המוסדיים נטו ליטול על עצמם יותר סיכונים, וכתוצאה מכך הם נתנו אשראי ללא ביטחונות מספיקים תוך הסתמכות כמעט מוחלטת על חברות הדירוג.