המוסדיים מערערים: הייצוגית נגד אלסינט וזיסר ראויה להתברר

קבוצה של משקיעים מוסדיים, בהם גדיש, אי.בי.אי ואיפקס, מערערים לבית המשפט העליון על ההחלטה לדחות את התביעה הייצוגית שלהם נגד חברת אלסינט, אלרון תעשיות ומוטי זיסר. בחודש ינואר השנה דחה בית המשפט המחוזי בחיפה את הבקשה לנהל את התביעה כייצוגית, לאחר שהתיק התגלגל בין בתי המשפט במשך 10 שנים, מאז 1999.

כעת טוענים המוסדיים, שהגישו את הערעור לעליון ביום ה' האחרון באמצעות עו"ד נירה להב, כי השופט טעה בקביעותיו, בין היתר לגבי חוסר ההומוגניות של המשקיעים. לטענת התובעים, עניינם של בעלי מניות שמשקיעים לטווח קצר יכול להתברר יחד עם משקיעים לטווח ארוך: "גם קיפוחם של בעלי מניות מיעוט הנבדלים זה מזה באופק ההשקעה שלהם מעורר שאלות משותפות".

בפסק הדין מינואר קבע השופט גדעון גינת, כי לתובעים יהיה קשה להוכיח נזק, שכן משקיע שרכש את מניית אלסינט בפברואר 1999 והחזיק בה עד יוני 2007 הרוויח תשואה ממוצעת של 28.4% לשנה. עוד קבע השופט, כי התביעה אינה מתאימה להתברר כתביעה ייצוגית, בין היתר בשל ההבדלים בין המשקיעים ובין תקופות ההשקעה.

התביעה המקורית הוגשה נגד בעלי השליטה ונושאי המשרה בזמנו באלסינט, באלביט הדמיה (החברה-אם של אלסינט באותה תקופה), באלרון ואירופה ישראל. התביעה התבססה על שישה אירועים שהתרחשו בשנים 1999-1998, כאשר אלסינט היתה חברה ציבורית הרשומה בישראל שמניותיה נסחרו בבורסה של ניו יורק.

ב-1998 מכרה אלסינט את עיקר נכסיה לענקיות ההדמיה הרפואית ג'נרל אלקטריק ופיקר תמורת 370 מיליון דולר, ולטענת התובעים, היתה אמורה לחלק את הרווחים לכל בעלי המניות. בפועל לא חולק הכסף, וזמן קצר אחר כך, במאי 1999, רכשה אירופה ישראל של מוטי זיסר את מניות אלרון באלביט, והפכה לבעלת השליטה באלסינט. לטענת התובעים, מנהלי ובעלי השליטה באלסינט הכשירו אותה מראש למכירה ברווח מרבי, תוך הטעייה של המשקיעים באשר למניע לצעד של מימוש הנכסים.

עוד טענו בעלי המניות שאלסינט ביצעה כמה עסקאות עם בעלי עניין בחברה בלי לקבל על כך את האישורים הדרושים מבעלי מניות המיעוט, וכי הרכישה של פעילות קניון ארנה מחברת אירופה ישראל, שנשלטה על ידי מוטי זיסר, ומכירת השליטה לזיסר פגעה בבעלי מניות המיעוט וקיפחה אותם.