ביטוח חיים לבכירים: מתי המדען שווה יותר מהמנכ"ל?

עשרים מיליון שקל — זהו שוויים הכולל של המנכ"לים המשותפים של קסטרו, אתי וגבי רוטר, על פי פוליסת ביטוח החיים שרכשה עבורם חברת האופנה. אבל קסטרו היא לא היחידה: חברות רבות נוהגות לרכוש ביטוח למקרי מוות של עובדים בכירים, כאשר הן מעריכות שחסרונם יגרום להן לנזקים משמעותיים.

"הרבה פעמים חברות מבטחות את האנשים שאחראים להמצאת הפטנט שגלום במוצר של החברה", אומר רוני זוסמן, מנכ"ל סוכנות הביטוח איאון ישראל, המתמחה בשיווק ביטוחים מסוג זה. "חברה שמייצרת תרופות גנריות, למשל, ומעסיקה מחלקה של עשרה אנשים שאמונים על פיתוח התרופות, עשויה לרצות לבטח את אותם אנשים שאחראים למנוע הצמיחה שלה". הביטוחים הללו מכונים בשפה מקצועית "ביטוח אנשי מפתח".

זוסמן מציין כי הלקוחות העיקריים הרוכשים אותם הם חברות הייטק, שמשקיעות את הונן בעיקר בכוח אדם איכותי. לדוגמה, הדו"חות הכספיים של חברת כן פייט לשנת 2008 מגלים כי חברת התרופות סבורה כי היא תלויה לא מעט בפרופ' פנינה פישמן, המייסדת והמנכ"לית. הכיסוי הביטוחי שרכשה החברה לפישמן הוא בגובה של 4.7 מיליון שקל כאשר החברה משלמת עבורו פרמיה של 25 אלף שקל בשנה.

בדו"ח השנתי של החברה נכתב כי "אם פרופ' פישמן לא תכהן באחד מתפקידיה, אזי ייגרם נזק רב לחברה, הן מההיבט הטכנולוגי והן מההיבט העסקי" לדברי כן פייט, הנזק שעלול להיגרם לחברה בהיעדרה של פישמן מתבטא בזמן הרב שייקח לה למצוא מדען ראוי שימלא את מקומה.

גם חברת מדיגוס העוסקת במחקר ופיתוח של טיפול רפואי בדרכי העיקול ביטחה את מנכ"ל החברה, אלעזר זוננשיין, שאף נמנה על בעלי השליטה בה ועל מקימיה. לדברי החברה בדוחותיה, עזיבתו של זוננשיין עלולה לגרור עיכוב ממושך במימוש תכנית העבודה שלה ועל כן היא רכשה עבורו פוליסת ביטוח חיים בגובה 4.5 מיליון שקל.

מנכ"לים אפשר להחליף

לדברי זוסמן, ביטוח של מדענים ומפתחים בחברות מצביעה על מגמה חדשה. בעבר, הוא מספר, היה נהוג לבטח מנכ"לים, אך היום מעדיפים להתמקד בממציאי הפטנטים דווקא — מתוך התפיסה שבניגוד אליהם, מנכ"לים אפשר להחליף בקלות.

עוד גורם שעשוי לדבריו לרצות ברכישת ביטוח מסוג זה — המשקיעים. "הם בחרו להשקיע בחברות בעקבות אדם אחד שלדעתם אחראי להצלחתן", הוא מסביר. "רכישת הביטוח באה בדרך כלל בד בבד עם התחייבות של אותו אדם להישאר בחברה לתקופת זמן ארוכה".

עודד חיימוב, מנכ"ל ברוקר הביטוח לידרים, מצטרף לדברים: "הרבה חברות סטארט־אפ מתבססות על אדם בעל רעיון, יכולות, קשרים וחשיבה, ואם הוא חלילה נפרד מהן, כל ההשקעה שלהן יכולה לרדת לטמיון. מדובר בפוליסה מאוד שכיחה". חיימוב מציין כי לעתים נדירות אנשי מפתח מבוטחים לא רק למקרי מוות, אלא גם למקרה של נכות מקצועית, כמו אובדן כושר דיבור.

בחברת שחר חדש, למשל, סבורים שהחברה תלויה מאוד במנכ"ל של החברה־בת שלה, אומגל, המתמחה בתוספי בריאות. "הסתלקותו של המנכ"ל עשויה לפגוע מהותית בהיקף פעילותה של החברה", מצוין בדו"ח השנתי של שחר חדש. "החברה רכשה פוליסה לביטוח אנשי מפתח, שבה החברה היא המוטב בפוליסה".

מנכ"ל אומגל, ישראל גלמור, עוסק בפיתוח חומצות שומן, ומחזיק בנתח משמעותי ממניות אומגל. סגולותיו בתחום הביאו את שחר חדש להגדיל את השקעתה באומגל בינואר 2008 ל־60%.

"אני עוסק בתחום צר מאוד בארץ, ולמעשה אני אחד מהיחידים שעוסקים בו בישראל", אומר גלמור. "כאשר שחר חדש השקיעו בחברה שלי, הם רצו להבטיח את השקעתם". גלמור ציין כי סכום הכיסוי הביטוחי בעבור חייו עומד על מיליון דולר. כשנשאל אם אינו חש אי־נוחות עקב קיומו של ביטוח כזה, השיב בחיוך: "קבוצת שחר ואומגל מכירות כבר שנים, והביטוח נעשה בהסכמה".

גם הסוכנים מבוטחים

אבל לא רק אנשי פטנטים והמצאות זוכים לביטוחי חיים מטעם חברות, אלא אפילו סוכני ביטוח. "נניח שמישהו נותן הלוואה לסוכנות ביטוח גדולה עם מאה עובדים", מסביר זוסמן. "נותן ההלוואה מסתמך על כך שיקבל החזר עבור ההלוואה מעמלות שתגבה הסוכנות. עם זאת, ייתכן שכל הכוח המניע של הסוכנות נמצא אצל סוכן אחד דומיננטי, והמלווה ירצה לבטח את הסוכן כדי להבטיח את החזר הלוואתו".

אולם רכישת ביטוחי חיים למנהלים על ידי חברות טומנת בחובה גם צדדים אפלים. חיימוב מתייחס לחשש כי בעלי חברה ערמומיים ירצו לקצר את חיי עובד המפתח כדי לזכות בכספי הביטוח. "לפי חוק חוזה ביטוח, ביטוח חייו של אדם לטובת אחר חייב את הסכמתו", אומר חיימוב. "פעם הייתי בחברת הייטק, והמנכ"ל סירב למלא את טופס הביטוח. 'אם מחר העסק לא יצליח - יהרגו אותי כדי להחזיר את ההשקעה', הוא אמר". לדברי זוסמן, חשש כזה אכן הובא בחשבון: "כאשר חברת ביטוח שוקלת אם לתת כיסוי ביטוחי כגון זה, היא תיזהר מאוד מלהעניק אותו לאיזו חברה קיקיונית שרוצה פתאום לבטח את המנכ"ל שלה ב־50 מיליון דולר".