שכר של מנכ"ל אמריקאי גבוה ב-73% משל עמיתו האירופי

המשבר הפיננסי העולמי גורם לציבור לבחון כעת בזכוכית מגדלת את נושא התגמולים, השכר והבונוסים שמקבלים מנהלים בכירים בתאגידים, שנמצאים על סף קריסה או נעזרים בהנשמה מלאכותית ממשלתית. זאת על רקע החשש כי כספי משלם המסים עלולים להתגלגל בסופו של דבר לכיסיהם הרחבים של מנכ"לים ויו"רים.

הניצוץ האחרון שהצית את הנושא הבוער שייך לחברת הביטוח האמריקאית הקורסת AIG, שנתנה לבכיריה בונוסים בהיקף של 165 מיליון דולר בשנה החולפת, ובמקביל קיבלה גלגל הצלה של 182 מיליארד דולר מממשלת ארצות הברית וכך נמנעה קריסתה המוחלטת. על רקע התנהלות זו, עשוי בית הנבחרים האמריקאי להחליט בשבועות הקרובים על הטלת מסים בהיקף של עד 90% על תגמולים שניתנו לבכירים, בחברות שקיבלו סיוע ממשלתי של יותר מ־5 מיליארד דולר.

נושא התגמולים לבכירים עלה לכותרות גם באירופה: באמצע מרץ השנה הכריזה ענקית הפיננסים ההולנדית ING כי תדרוש מ־1,200 עובדיה הבכירים להחזיר את הבונוסים שקיבלו בשנה החולפת, ואף הודיעה כי תדחה את תשלום תגמולי השכר המסורתיים ל־2009 על רקע המשבר. בכך מצטרפת ING לבנק השוויצרי UBS, שחתך את היקף הבונוסים למנהליו הבכירים לאחר שקיבל סיוע בהיקף של 59.2 מיליארד דולר מממשלת שוויץ. גם סוסייטה ג'נרל, הבנק השלישי בגודלו בצרפת, הודיע כי הוא עתיד "לאסוף" מבכיריו את האופציות שברשותם על רקע הלחץ הציבורי הכבד המופעל עליו.

המנכ"לים השוויצרים מובילים את הטבלה

כמדי שנה, חברת הייעוץ Hay Group ערכה פרויקט שבמסגרתו מופו 50 החברות הגדולות ביותר באירופה ו־50 החברות הגדולות ביותר בארה"ב לפי שווי שוק, ונבדקו היקף המשכורות, הבונוסים והתמריצים שקיבלו המנהלים הבכירים בחברות אלו. מהבדיקה עולה כי משכורת הבסיס של המנהלים האמריקאים עומדת על 0.93 מיליון יורו לשנה ונמוכה מזו של האירופים, העומדת על 1.28 מיליון יורו לשנה. עם זאת, הבונוסים והתמריצים לטווח ארוך בארה"ב גבוהים בהרבה מהמקובל באירופה. חבילת השכר והתגמולים למנכ"לים של החברות הגדולות בארה"ב הסתכמה ב־9.7 מיליון יורו בממוצע בשנת 2008 — פי שניים מהמנכ"לים של החברות הגדולות באירופה, שקיבלו בממוצע 5.6 מיליון יורו.

רשימת 50 החברות האירופיות הגדולות שדורגו כוללות חברה אחת מפינלנד, חברה אחת מנורבגיה, שתי חברות מהולנד, שלוש חברות מספרד, חמש חברות מאיטליה, חמש חברות משוויץ, עשר חברות מצרפת, 11 חברות מגרמניה ו־12 חברות מבריטניה. שווי השוק של החברות האירופיות נע בין 38 ל־139 מיליארד יורו, ושווי השוק של החברות האמריקאיות נע בין 27 מיליארד ל־286 מיליארד יורו. יש לציין כי רוב המידע בנוגע לשכר נאסף בחודשים הראשונים של 2008, כשמשבר האשראי העולמי טרם הגיע לשיאו. מהפרויקט של Hay Group עולה כי רוב שיאני שכר הבסיס באירופה מגיעים מאיטליה, הבונוסים השמנים ביותר מחולקים בגרמניה, ובראש הרשימה של עלות השכר הכוללת ניצבים המנכ"לים השוויצרים.

בעוד שבשנת 2007 היו המשכורות של המנכ"לים הצרפתים גבוהות יותר משל עמיתיהם הבריטים, ב־2008 הן היו נמוכות יותר. הסיבה לכך היא שחברות צרפתיות רבות הפרידו במהלך השנה האחרונה בין תפקיד המנכ"ל לתפקיד יו"ר החברה, ולכן המשכורת של המנכ"ל נמוכה יותר כעת מהמשכורת שקיבל בשנים קודמות עבור ביצוע שני התפקידים במקביל.

הנתונים חושפים פערים עצומים בגישות התגמול השונות בארה"ב ובאירופה. חבילות התגמול האירופיות מספקות איזון יחסי בין מרכיבי המשכורת הבסיסית (27%), הבונוס (38%), והתמריצים לטווח ארוך (35%). לעומתן, בחבילות האמריקאיות מקבלים התמריצים לטווח ארוך משקל יתר (59%) לעומת משכורת הבסיס (10%) והבונוסים (31%).

היקף הבונוסים בארה"ב מסתכם בחלק מהחבילות בפי ארבעה מהשכר הבסיסי, בעוד שבאירופה מסתכם הבונוס בהכפלת משכורתם של המנהלים פי שניים בלבד. המסקנה הבולטת היא כי האמריקאים מייחסים חשיבות רבה יותר לתגמול על בסיס ארוך טווח מאשר האירופים.

תוכניות הבונוסים

תוכניות הבונוסים למנכ"לים כוללות בונוסים מיידיים ובונוסים נדחים (שמבוססים על ביצועי החברה או על ביצועים אישיים). מנתוני הפרויקט עולה כי כל המנכ"לים של החברות האירופיות קיבלו בונוסים, בעוד שבארה"ב 48 מנכ"לים מתוך 50 החברות שנבדקו קיבלו בונוסים. הבונוסים למנכ"ל האירופי נעו בין 145% ממשכורת הבסיס ל־200% ממנה. הבונוסים הגבוהים ביותר חולקו בגרמניה, והנמוכים ביותר — באיטליה. בארה"ב מחולקים בונוסים גבוהים הרבה יותר מאשר באירופה, והם עומדים בממוצע על 240% ממשכורת הבסיס.

רוב תוכניות הבונוסים למנכ"לים האירופים מבוססות על מדד בעל קורלציה לרווחי החברה (רווח נקי או EBITDA), אך ישנן חברות המשתמשות בטכניקות אחרות למדידה. בשנה האחרונה, לאור משבר האשראי, יותר חברות החלו להשתמש במדד של יעדים אישיים לבחינת זכאותו של המנכ"ל לבונוס.

תמריצים לטווח ארוך בהתאם לביצועים

תמריצים לטווח ארוך הם הסכמים שבהם המענק מתקבל לאורך תקופה של זמן, לרוב יותר משנה, והוא תלוי בביצועים האישיים של המנכ"ל או בביצועי החברה. לכן נכנס לקטגוריה זו כל אלמנט דחוי של תשלום למנכ"ל שתלוי בביצוע. בנושא זה התקבל מידע מ־44 חברות אירופיות ומ־44 חברות אמריקאיות, וממנו עולה כי תוכנית התמריצים הנפוצה ביותר למנכ"ל האירופי היא הקצאת מניות, ומעט אחריה — הקצאת אופציות. בארה"ב, התוכנית הפופולרית ביותר היא שילוב של שני הפרמטרים.