אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
עם מי תצטרך לימור לבנת לעבוד כדי לקדם את הספורט בישראל? צילום: ראובן שוורץ

עם מי תצטרך לימור לבנת לעבוד כדי לקדם את הספורט בישראל?

ראש מינהל הספורט בישראל אורי שפר, ומנכ"ל משרד התרבות והספורט גל דאי, לא רוצים משרת התרבות והספורט עוד כסף. הם רוצים אישור לשינוי אמיתי ועמוק בספורט הישראלי. רק שהשרה החדשה תיתן להם לשנות אותו

05.04.2009, 10:19 | אוריאל דסקל

"ההתנהגות של שרת החינוך, התרבות והספורט לימור לבנת היתה פרימיטיבית. לא בגלל אי־הכרת הכללים. כנראה אפשר להיות שר ספורט בלי לראות טקס אולימפי מקרוב. אפילו לא בגלל הזלזול המעציב בערך היפהפה שהעלייה לדוכן המנצחים האולימפי נקנית בשנים ארוכות של עבודה. גם לא בגלל אובדן הזדמנות לישראל להופיע בעולם בדמותו של צעיר מעולה בתחומו - ולא בדמות פוליטיקאי רעבתן. פרימיטיבי בגלל תפיסה מעוותת של ספורט. לאנשי ציבור יש הרבה סיבות לתמוך בספורט - מדאגה לבריאות הציבור ועד תמיכה במסגרות של מצוינות לנוער. אבל לבנת נדבקה לספורטאי מנצח בגלל עניין עלוב ומעורר רחמים. חבל להזכיר את איכות המדינות שמנהיגיהן השתמשו בספורט האולימפי לפרסומם האישי. חבל, כי לחגוג אפשר גם בבית. הדירוג האולימפי של ישראל, 44, שווה בערך לדירוג תלמידיה במתמטיקה ובהבנת הנקרא".

קטע זה נכתב באוגוסט 2004 על ידי רונן דורפן, כתב עיתון "הארץ", ביום שאחרי הזכייה של גל פרידמן במדליית הזהב האולימפית הראשונה של ישראל. הוא מסכם היטב את תחושת הגועל שרוב אוהדי הספורט בארץ הרגישו שלבנת, אז שרת החינוך, התרבות והספורט, קפצה לפודיום המנצחים באתונה וחיבקה את הגולש הנבוך.

גל דאי. "אם הוועד האולימפי, מינהל הספורט והמועצה להסדר ההימורים בספורט יראו עין בעין, תהיה להם תפיסה אסטרטגית אחת - אותם יעדים ומטרות - כנראה גם התוצאות ייראו יותר טוב" גל דאי. "אם הוועד האולימפי, מינהל הספורט והמועצה להסדר ההימורים בספורט יראו עין בעין, תהיה להם תפיסה אסטרטגית אחת - אותם יעדים ומטרות - כנראה גם התוצאות ייראו יותר טוב" גל דאי. "אם הוועד האולימפי, מינהל הספורט והמועצה להסדר ההימורים בספורט יראו עין בעין, תהיה להם תפיסה אסטרטגית אחת - אותם יעדים ומטרות - כנראה גם התוצאות ייראו יותר טוב"

חגיגת פוליטיקאי כל כך מוחצנת מעולם לא נראתה על הפודיום האולימפי - קודש הקודשים לספורטאים. נקווה שהפעם לבנת לא תביך את עצמה ואת מדינת ישראל בחוסר ההבנה הבסיסי שלה בספורט.

רבים רואים בחוסר ההבנה הבסיסי הזה כבעיה המרכזית של הגברת הראשונה של הספורט, אבל דווקא במשרד שלה - כמה ימים לפני שידעו כי מונתה לשרה באופן רשמי - החשיבו את חוסר ההבנה של השר או השרה הבאה כיתרון. 

העיקר שייתן להם לעשות את העבודה שהם התחילו. הם אפילו לא דורשים יותר מדי כסף.

אולמרט אכזב

אתם מבינים, לספורט בישראל יש בעיה. יש יותר מדי משרדים וגופים שרוצים לנצל אותו כדי לקדם את מטרתם, וכך פתאום צץ לו אולם כדורסל במודיעין שנבנה על ידי משרד השיכון או ביתן לסקי מים שטבריה שנבנה על ידי משרד התיירות, או אולם כדוריד ברמת השרון שנבנה על ידי מפעל הפיס. הספורט, שאמור ליהנות מכל תשומת הלב הזאת, קמל. למה? כי אין ראייה אסטרטגית אחת. אין תקנים. אין תשתית מספקת. אין חשיבה.

"לא צריך להמציא את הגלגל", אומר ד"ר אורי שפר, ראש מינהל הספורט בישראל. "לכל מדינה באירופה יש שר שאחראי על הספורט וכך צריך להיות בישראל. ומשרד הספורט צריך להיות אחראי על הספורט".

גל דאי, המנכ"ל היוצא של משרד התרבות והספורט, אומר שמבחינתו הקמת משרד ספורט לבדו עם 500 מיליון שקל זה הדבר האידיאלי לעשות, אבל הוא חי במציאות ומבין שזה בלתי אפשרי. "צריך לכנס משאבים", הוא אומר, "ולהשקיע באופן חכם יותר בספורט".

שפר גבוה ורזה. הוא איש רציני, אולי רציני מדי, ואכפת לו מהספורט. הוא חי את מרבית 59 שנותיו סביב ספורט. הוא בעל תואר ד"ר בחינוך גופני וספורט וכיהן בעברו בתפקידים שונים במכון וינגייט, בין היתר כמנהל בית הספר למאמנים, מנהל היחידה לטיפוח ספורטאים צעירים ומרצה במכללה לחינוך גופני. לראש המינהל הגיע לאחר שהיה מנכ"ל מכון וינגייט. אם מדינת ישראל היתה לוקחת ברצינות את הספורט כפי שהוא לוקח אותו, ייתכן שהיו כאן עוד 30 אלופים אולימפיים ולפחות 15 מדליות באולימפיאדה.

"הספורט מעולם לא עמד בראש סולם העדיפויות של ישראל", אומר שפר, "וגם לא באמצע סדר העדיפויות. אני בהחלט חושב שבאמצעות ספורט, הטמעת תפיסה ספורטיבית ופעילות משיגים עם בעל מצב רוח טוב יותר, מגובש יותר, בריא יותר, שצורך פחות שירותי בריאות, וכמובן בעל הישגים טובים יותר בספורט. אני אומר שעל כל השקעה של שקל בספורט ישראל מקבלת החזר בריבית דריבית - ואת זה לא תפסו ראשי המדינה".

לימור לבנת וגל פרידמן ברגע השיא המביש באתונה, בקדנציה הקודמת שלה במשרד הספורט, צילום: ראובן שוורץ לימור לבנת וגל פרידמן ברגע השיא המביש באתונה, בקדנציה הקודמת שלה במשרד הספורט | צילום: ראובן שוורץ לימור לבנת וגל פרידמן ברגע השיא המביש באתונה, בקדנציה הקודמת שלה במשרד הספורט, צילום: ראובן שוורץ

שפר מאוכזב, כמו כל חובבי הספורט, מהממשלה של אהוד אולמרט. "אי אפשר היה לבקש ראש ממשלה ושר אוצר שאוהבים ספורט יותר מהם", אומר שפר. "ולמרות זאת הממשלה הזו לא הוסיפה ולו שקל אחד לתקציב הספורט". התפיסה של ממשלת ישראל לספורט מסתכמת בסיפור הבא: שפר וחברים אחרים בספורט הישראלי הגיעו לביבי נתניהו בקדנציה הראשונה שלו והשיגו אישור ממשלתי להעברת 10 מיליון שקל להכנות לאולימפיאדה. מאז השתנה הרבה בישראל - אהוד ברק, לבנון, אריק שרון, חומת מגן, עזה, איווט, ביבי שוב, מה לא - אבל הסכום לא השתנה. המדינה עדיין מרגישה שעשתה את שלה להכנות האולימפיות עם 10 מיליון שקל עלובים. "הסכום הזה כבר לא רלבנטי", אומר שפר. "הוא אינו תואם את השינויים החברתיים, הכלכליים והסביבתיים. את הסכום הזה צריך לעלות בצורה משמעותית".

תפיסה אחת

בוועד האולימפי בישראל אומרים שהם לא צריכים את מעורבות מינהל הספורט בהכנות לאולימפיאדה. "שיכינו לנו את חומרי הגלם", אומרים שם. "אנחנו כבר נהפוך אותם לאלופים אולימפיים". שפר מתנגד לתפיסה הזו. נכון, מדינת ישראל צריכה להשקיע את מרב הכסף שלה בתשתיות ופחות בספורטאי הישג, אבל גם הוועד האולימפי צריך לעבוד על התשתיות. יותר מזה, הוועד האולימפי, המועצה לקידום ספורט נשים, התאחדות הספורט בבתי הספר, המועצה להסדר הימורים בספורט ומפעל הפיס ועוד כמה גורמים, כולם צריכים להשקיע לפי החליל של משרד הספורט. שפר נחוש שכך יהיה.

אורי שפר: "אם אין ראייה אסטרטגית מרמת התשתית עד המדליה האולימפית, ישראל לא תוכל לממש את הפוטנציאל שלה. צריכה להיות ראייה אחידה, מאיתור הספורטאי דרך הטיפוח שלו" אורי שפר: "אם אין ראייה אסטרטגית מרמת התשתית עד המדליה האולימפית, ישראל לא תוכל לממש את הפוטנציאל שלה. צריכה להיות ראייה אחידה, מאיתור הספורטאי דרך הטיפוח שלו" אורי שפר: "אם אין ראייה אסטרטגית מרמת התשתית עד המדליה האולימפית, ישראל לא תוכל לממש את הפוטנציאל שלה. צריכה להיות ראייה אחידה, מאיתור הספורטאי דרך הטיפוח שלו"

"אם אין ראייה אסטרטגית מרמת התשתית עד המדליה האולימפית, ישראל לא תוכל לממש את הפוטנציאל שלה", אומר שפר. "צריכה להיות ראייה אחידה כבר משלב איתור הספורטאי דרך הטיפוח שלו. זה צריך להיעשות באותה שפה - מגיל צעיר עד ההישגים הבכירים". שפר מאמין שמקבלים את תפיסתו. "בעולם עסקי אנחנו כבר מבינים שהנושא של מיזוגים, שותפויות ורכישות הוא כורח קיומי של עסקים ותאגידים", הוא אומר. "וגם בעולם של המוסדות ללא כוונת רווח מתחילים להבין זאת".

דאי, צעיר (29) אבל שקול במילותיו ומדבר בפחות עוצמה רגשית על ספורט משפר, מתרגם את עמיתו: "כל אחד לבדו יכול לתת הרבה פחות מאשר חיבור של כמה גורמים. אם הוועד האולימפי, מינהל הספורט והמועצה להסדר ההימורים בספורט יראו עין בעין, תהיה להם תפיסה אסטרטגית אחת - אותם יעדים ומטרות - כנראה שגם התוצאות ייראו יותר טוב".

שפר מוסיף: "התפיסה הזו חשובה יותר לספורט הישראלי מאשר כסף. אם נמשיך להזרים כסף גדול לוועד האולימפי ולהתאחדות לכדורגל ולא ישנו את התפיסה, נקבל את אותם הדברים. צריך לעשות שינוי".

פדרמן, בוא שב איתנו

לכל ממשלה באירופה יש תפקיד משלה לספורט. במדינות מוצלחות מבחינה ספורטיבית, כגון ספרד, הממשלה השיגה לעצמה מעמד של קובעת סדרי עדיפויות. "מה שצריך הוא שיהיה שיתוף פעולה שקוף ואמיתי בין כל הגורמים בספורט", אומר שפר. וכל הגורמים כוללים את המועצות השונות לספורט, את מרכז השלטון המקומי וגם ספורטאי עבר ונציגי ציבור. שפר מדבר גם על כך שהוא רוצה ב"מועצת הספורט בישראל" אנשים מהסקטור הפרטי שמעורבים בספורט - דיוויד פדרמן, יענק'לה שחר ועוד. המועצה הזו אמורה לבנות מחדש את הספורט בישראל. "המרכזים (מכבי והפועל) מתים", מכריז שפר. "הפועל כבר לא קיים. יש אגודה אחת שעובדת כמו שצריך, והיא מכבי תל אביב. זה המודל שנמליץ לאמץ. אגודה בכל עיר, עם שיתוף פעולה מלא עם המועצות המקומיות".

בחזונו רואה שפר משרד ספורט ממשלתי שקובע - אחרי התייעצויות עם כל הגורמים - במה מדינת ישראל צריכה להשקיע. המשרד גם יקבע תקנים וימנע מערב פרוע בכל מה שקשור למתקנים. המהלכים הללו כבר החלו עם מיפוי כל מתקני הספורט בישראל. ברמת השטח רואה שפר בחזונו שש־שבע אגודות פעילות בארץ (בלי מרכזים) ומאמנים שמרוויחים 15-10 אלף שקל בחודש ומצליחים לקדם את הספורטאי הישראלי. "זה הכל קשור באימון", הוא אומר, "בישראל אין בסיס לאתלטיות, ולכן אי אפשר לפתח כאן ספורטאי־על".

האגודות, לפי שפר, יצטרכו להיות מנוהלות על ידי בוגר לימודי מינהל עסקים. בחזונו הוא צופה שרמת ניהול הספורט תשתנה לחלוטין בגלל תארים מיוחדים למינהל עסקים ולספורט. "היום, בשביל להיות יו"ר איגוד או התאחדות צריך להיות עם תואר בחינוך גופני", הוא אומר. "אם נשנה את חוק הספורט ונחייב כל איגוד לאמץ תו תקן ISO 9001 אז זה ישתנה. אפשר יהיה לדבר עסקית עם האיגודים. כולם ידברו באותה שפה".

דאי ריאליסט יותר. "אנחנו צריכים שהמשרד שלנו יהיה זה שיאשר כל השקעה בספורט. זה אומר שאנחנו אחראים לתקנים. אנחנו נהיה יותר מפעילים. נשב מסביב לשולחן העגול עם כל האנשים ואם יהיה ברור על פי חוק שאנחנו מחלקים את האישורים - עשינו את שלנו. אבל אם זה לא יקרה, אז כל מה שדיברנו לא שווה כלום".

לבנת תצטרך להשיג למשרד את האישור לכינוס משאבים, לבניית אסטרטגיה, לסנכרון מערכות. זה בעצם כל מה שמבקשים ממנה.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

4 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

3.
אורי שפר
אורי שפר משמיע את דעתו בנושא ספורט מזה שנים רבות .כל התאוריות בנושא משרד הספורט , מרכזי הספורט ואגודות הספורט קורסות אחת אחת. למשרד הספורט אין תקציבים לסייע בידי אגודות הספורט והתקציב היחיד בדמות סל הספורט בוטל !!!. מדובר במאות עד אלפי שקלים שניתנו לאגודות ושימשו כ"חמצן" בפעילותן. ללא מרכזי הספורט היו נסגרות מאות קבוצות בכל ענפי הספורט , לרבות כדורגל וכדורסל .מרכז הספורט מקימים מידי שנה עשרות קבוצות בענפים השונים , ואכן לכך נועדו.מעורבות בעלי ממון התבררה כ"בלוף" ראה גאידמק, שלזינגר ואחרים. קצרה היריעה מלהכיל את "הישגי" אורי שפר .....
מיכאל  |  06.04.09
2.
איזה ספורט יש בארץ
אין בארץ ספורט, כל התקציבים עוברים לכדורגל שבאמת גם את חובבי הספורט הגדולים ביותר הגדורגל בארץ כמעט ולא מעניין. צריך להשקיע משאבים בספורט עממי וקהילתי, לעודד אנשים לעשות ספורט ולמנוע את בעיות ההשמנה בקרב האוכלוסיה ובקרב ילדים. אין לנו ספורט בארץ, צריך להבין את זה ולהפנות את המשאבים לטובת הציבור ולא לטובת משהו שלא מעניין אף אחד וגם לא מגיע לשום הישג.
דוד  |  06.04.09
1.
ספורט,הבלוף הגדול של האנושות מאז המצאת האלוהים.
ספורט זה אופיום להמונים. את רוב הציבור זה לא מעניין בכלל. מה זה נותן לי אם איזה אידיוט אחד זוכה במדליית זהב ? את מי זה מעניין אם קריית שמונה נצחה את ג'לג'וליה או אם לבניון כואבת הביצה השמאלית ? חבר"ה תתפכחו , תפסיקו להיות כמו אוהדי חומייני.תתחילו לחיות את החיים שלכם. הספורט הוא כלי של השלטון להסיט את המבט מהצרות ומבעיות אמיתיות.
שלומי , תל אביב  |  05.04.09