ויסמן בחר בתל אביבים

דודי ויסמן משוכנע שצדק בהתנהלות שלו בנושא החרם החרדי. הוא סירב להיכנע ללחצים שלטעמו מקורם בגורמים אינטרסנטיים שרוצים לפגוע בו. אבל מעבר לאידיאולוגיה, האם הוא צדק גם מהבחינה העסקית? במקום להילחם בזירה של השוק החרדי הלך ויסמן על טרנד חנויות הנוחות. AM:PM שבבעלותו נכנסת לקטגוריה הזו - כשעל פי מחקר שפורסם לאחרונה בארצות הברית על ידי חברת RNCOS היא עתידה לצמוח בקצב שנתי של 3% עד 2013, למרות המיתון.

ויסמן נמצא כמעט לבדו בשוק חנויות הנוחות שמחוץ לתחנות הדלק. שופרסל ירדה בינתיים מתוכנית הרחבת שופרסל אקספרס. טיב טעם אמנם מרחיבה את סניפי in the city שלה - אבל בעיקר בתל אביב, ו־yellow של פז ומנטה של דלק עושות צעדים ראשונים מחוץ לתחנות.

אז האם האסטרטגיה החדשה של ויסמן הביסה את המאבק החרדי? ייתכן, וייתכן שלא. שקיפות הדו"חות של החברות שבבעלותו רק הולכת ומידרדרת. שפע שוק היא חלק מרבוע כחול, ו־AM:PM היא חלק מדור אלון. אם ב־2007 עוד אפשר היה ללמוד על ההכנסות והרווחיות של AM:PM, ב־2008 נבלעות התוצאות בתוך "מגזר מתחמי התדלוק והמסחר".

בהסתמך על המספרים של 2008, ועל העובדה ש־AM:PM פותחת עשר חנויות בשנה מאז נרכשה על ידי ויסמן בתחילת 2007, אפשר להניח שהיא הכפילה את המחזור מאז הרכישה. גם אם הרווח לא צמח בשיעור דומה, הוא ידביק את הפער בעתיד.

על שפע שוק יש עוד פחות מידע. בדו"חות מחצית השנה שפרסמה רבוע כחול, אז החל ניסיון החרם, דיווחה החברה כי המכירות של תת־הרשת מהוות 21.5% מכלל המכירות, וכי המכירות בחנויות זהות ירדו ב־9% במחצית השנה וב־11.4% ברבעון השני של 2008. ההנחה היא כי בכל 2008 המכירות ירדו ב־18%, כשחלקן מתקזזות עם העלייה במכירות AM:PM. אז ויסמן צדק? אולי. בעיני עצמו בטוח.