ח"כ יחימוביץ' לחברות ההייטק: תתחילו לספור שעות נוספות כדי לא להיחשב כעבריינים

"נושא החוזים האישיים הפך ברבות השנים מכלי שיש בו היגיון לכלי לניצול המוני", כך אמרה הבוקר (א') ח"כ שלי יחימוביץ' בכנס שערכה קרן ההון סיכון אוורגרין לדיון בעניין תיקון 24 לחוק הגנת השכר, המחייב חברות הייטק לספור את שעות העסקת עובדיהן, מתוך כוונה להקל על העובדים לתבוע את זכויותיהם מן המעסיק בנושאי תשלום שעות נוספות ותגמולים נוספים.

יחימוביץ'. "יש בהייטק שיעבוד גדול" | צילום: אלכס קולומויסקי

"אין ספק שבענף ההייטק לא משלמים משכורות מינימום, ושזהו ענף מתגמל ביותר, אבל עובדי ההייטק לוקחים אתם את העבודה הביתה, עושים שיחות ועידה על חשבונם ועל חשבון זמנם הפרטי. מנהלי חברות הייטק שואלים אותי מדוע הם צריכים לשלם אם העובד רוצה לעבוד מהבית. איזו שאלה? יש כאן שיעבוד גדול, שמקורו בשכר הגלובלי שהעובד מקבל כיום".

בועז דינטי, שותף בכיר בקרן ההון סיכון אוורגרין אמר ל"כלכליסט": "כמי שמייצג כאן את חברות הסטארט-אפ יש התנגשות בין הכוונה של ח"כ יחימוביץ' לבין הצורך בחדשנות ויזמות בחברת סטארט-אפ. החוק בעייתי בכמה מובנים: ראשית, הוא מקלקל את האווירה של סטארט-אפ, שהוא גרעין קטן של יזמים שבאו להגשים חלום, ובו כולם נרתמים למשימה ומקבלים תמורה רבה באמצעות אופציות, במידה שהחברה מצליחה. כל אחד מהם הוא בעל מניות מרכזי, והחוק אינו מתייחס לנושא זה. כשאתה מתחיל לשים שעוני נוכחות במקום כזה ולספור שעות לעובדים שלך אתה פוגע במרקם היצירתי של המקום. מה אתה חושב היה קורה בגוגל לו היו סופרים את השעות לעובדים?".

"מנכ"לים מחו"ל עלולים להירתע"

אחד הנושאים המרכזיים שהחוק אינו מגדיר הוא האופן שבו נספרות שעות העבודה של עובדי ההייטק. "עובדים רבים בחברות שלנו עובדים באמצעות מכשירים סלולריים מרחוק ושולחים דרכם מיילים. איך אנחנו אמורים לספור להם את שעות העבודה בצורה שכזו? איך אתה סופר שעות טיסה? עבודה מחו"ל?". לדברי דינטי, החוק יוצר אווירה שתעודד עובדים לתבוע את הנהלות החברות. "אם כל עובד מרוויח בממוצע 17 אלף שקל, דמיין לעצמך כמה כסף יכול ללכת כאן לאיבוד אם הוא תובע אותי על 60 שעות עבודה, סתם כך כי לא ספרתי לו את כל שעות העבודה שלו. מה אומר למנכ"לים שלי? זה יקשה עלינו לגייס מנכ"לים מחו"ל לחברות שלנו, כי הם עלולים להירתע מהאווירה הפלילית שתתפתח כאן".

דינטי. "חוק בעייתי"

תיקון החוק, ביוזמתה של ח"כ יחימוביץ' ובשיתופם של דוד אזולאי מש"ס ושל משה שרוני ממפלגת הגמלאים בכנסת הקודמת עבר בכנסת בסוף יוני 2008 ונכנס לתוקפו בחודש ינואר השנה. בעקבות התיקון החדש חל מהפך במעמד העובד בבואו לתבוע את זכויותיו בבית הדין לעבודה. בתביעה של עובד על אי תשלום שעות נוספות, גמול עבודה במנוחה השבועית, דמי חופשה, תמורת חופשה או פדיון חופשה, דמי הבראה או דמי נסיעות, והמעביד לא ספר סעיפים אלה בתלוש השכר, ייחשב הדבר כאילו לא שולמו התגמולים לעובד. תביעה על אי תשלום שעות נוספות, תחייב את המעביד בגמול שעות נוספות של עד 15 שעות נוספות בשבוע או 60 שעות נוספות חודשיות.נטל ההוכחה יחייב את נושאי המשרה האחראיים להקפיד על הפרטים הרשומים בתלוש השכר ועל מעקב ורישום שעות עבודה מסודר ומפורט לפי החוק.