אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
בדיקת כלכליסט: הקופון של רואי החשבון - חצי מיליארד שקל צילום: shutterstock

בדיקת כלכליסט: הקופון של רואי החשבון - חצי מיליארד שקל

החברות הבורסאיות שילמו הון עתק של 546 מיליון שקל ב-2008 תמורת שירותי ראיית חשבון, עלייה של כ-30% מהשנה הקודמת. המשרד שגרף הכי הרבה: ארנסט אנד יאנג - 183 מיליון שקל. החברה ששילמה הכי הרבה: טבע - 80 מיליון שקל

07.04.2009, 06:58 | הדר קנה

במהלך 2008 שילמו החברות הציבוריות סכום כולל של כ-546 מיליון שקל עבור השירותים שסיפקו להן רואי החשבון - עלייה של כ-30% מהשנה הקודמת. זאת על רקע חובת הדיווח בהתאם לתקני ה-IFRS שחלה על חברות ציבוריות מתחילת 2008, ובצילו של משבר כלכלי שמלוא עוצמתו הורגשה בחצי השני של השנה.

איזו חברה שילמה הכי הרבה לרו"ח ב-2008 - לטבלה המלאה

על פי תקנה שהוציאה רשות ניירות ערך ב־2005, החברות שנסחרות בבורסה מחויבות לדווח על היקף השכר שהן משלמות למשרדי רואי החשבון תמורת שירותי ביקורת על הדו"חות הכספיים, ותמורת שירותים נוספים כגון ייעוץ בענייני מסים, הכנת תשקיפים, ייעוץ בענייני SOX (הגברת הבקרה על החברה) ועוד.

יגאל ברייטמן. ברייטמן אלמגור זהר - מקום רביעי, הכנסות של 41 מיליון שקל ב-2008, צילום: מיכאל קרמר יגאל ברייטמן. ברייטמן אלמגור זהר - מקום רביעי, הכנסות של 41 מיליון שקל ב-2008 | צילום: מיכאל קרמר יגאל ברייטמן. ברייטמן אלמגור זהר - מקום רביעי, הכנסות של 41 מיליון שקל ב-2008, צילום: מיכאל קרמר

"כלכליסט" בחן יותר מ־600 דו"חות שנתיים של כלל החברות הציבוריות במשק הישראלי, וכן את דו"חותיהן של עשר החברות הדואליות הגדולות בשלושת החודשים האחרונים, ובדק מהו השכר הכולל ששולם לרואי החשבון של החברה, כמה שעות עבודה השקיעו הפירמות בשירותים הניתנים לחברות, ומיהן החברות ששילמו השנה הכי הרבה עבור שירותי רואי החשבון.

יותר עבודה, פחות כסף

בחינת הדו"חות העלתה כמה נתונים מפתיעים. ראשית נמצא כי למרות עלייה של יותר מ־30% בשכר הכללי ששולם לפירמות לראיית החשבון (546 מיליון שקל ב־2008 לעומת 377 מיליון שקל ב־2007), השכר הממוצע ששולם עבור שעת עבודה של רואה החשבון ירד ב־2008.

מהנתונים עולה כי שעת עבודה של רואה חשבון תומחרה בשנת 2007 בכ־245.4 שקל בממוצע, זאת לעומת 208.4 שקל בממוצע ב־2008. ההבדל - 37 שקל לשעת עבודה. זה אולי נראה קטן, אך אם מכפילים את הסכום במספר שעות הביקורת שנעשו בחברות הציבוריות מגיעים לסכום משמעותי - ב־2008 השקיעו רואי החשבון 1.7 מיליון שעות עבודה בביקורת ובשירותים נוספים, לעומת 1.4 מיליון שעות עבודה ב־2007.

רואי החשבון מסבירים את התופעה בשני גורמים עיקריים - תקנות ה־IFRS והמשבר הכלכלי. לטענתם, כניסת ה־IFRS לישראל דורשת טיפול מעמיק יותר ורחב יותר בעבודת הביקורת ולכן נפח השעות המושקע הוא רב יותר. עם זאת, בעקבות המשבר הכלכלי החברות הציבוריות לוחצות להורדת תעריפים, ולכן התשלום שניתן אינו מהווה פיצוי לשעות העבודה הנוספות.

רו"ח אילן בירנפלד, שותף מנהל בבריטמן, אלמגור, זהר (דלויט), מסביר כי "ה־IFRS שנכנס בשנת 2008 דורש מרואה החשבון המון שעות עבודה שלא תוקצבו מראש. סל השירותים שהפירמה מספקת עלה באופן ניכר - השינויים דורשים יותר התעמקות בנהלי עבודה והתאמה של שיטות העבודה לגילויים הנדרשים ולנהלים". לדעתו של בירנפלד, "ירידת הממוצע לשעה משקפת לחץ של החברות על תעריפי הפירמות בעקבות המשבר הכלכלי".

רו"ח דני מרגלית, שותף מנהל בזיו האפט (BDO), מוסיף: "ההשלכות של ה־IFRS דורשות לבצע הליכי ביקורת ארוכים יותר. אנחנו בהחלט מרגישים שעל הפירמות להשקיע יותר שעות ביקורת מאשר בשנה הקודמת".

ארנסט אנד יאנג בראש הטבלה

הנתונים מראים, כצפוי, כי חמש פירמות הרו"ח הגדולות - ה"ביג 5", מספקות שירותי ראיית חשבון לרוב הגדול של החברות הציבוריות במשק. אפשר לראות כי הפירמה הגדולה ביותר - קוסט, פורר, גבאי את קסירר (ארנסט אנד יאנג), גם מייצגת את מספר החברות הציבוריות הרב ביותר - 188 חברות, מהן שבע חברות דואליות. ארנסט אנד יאנג גבתה בשנת 2008 את השכר הגבוה ביותר, שהסתכם בכ־183 מיליון שקל.

דני מרגלית, שותף מנהל בזיו האפט. מקום חמישי עם הכנסות של 36 מיליון שקל ב-2008 דני מרגלית, שותף מנהל בזיו האפט. מקום חמישי עם הכנסות של 36 מיליון שקל ב-2008 דני מרגלית, שותף מנהל בזיו האפט. מקום חמישי עם הכנסות של 36 מיליון שקל ב-2008

אחריה בדירוג נמצאת סומך חייקין, שגבתה מלקוחותיה 124 מיליון שקל בשנת 2008 ומבקרת 83 חברות ציבוריות.

במקום השלישי נמצאת קסלמן וקסלמן, שביקרה בשנה החולפת 47 חברות בלבד, אך גבתה מהן 123 מיליון שקל בשנת 2008. אפשר אולי להסביר את הנתון הזה באמצעות העובדה שחברת טבע הדואלית, שיאנית השכר לשנת 2008, שילמה לקסלמן וקסלמן 80.6 מיליון שקל עבור השירותים שזו סיפקה לה. במקום הרביעי נמצאת בריטמן, אלמגור, זהר (דלויט) עם 101 חברות ציבוריות, שמהן הרוויחה בשנה החולפת 41 מיליון שקל.

את החמישיה סוגרת פירמת זיו האפט (BDO), עם 60 חברות ציבוריות שמהן גבתה 36 מיליון שקל בשנת 2008.

הסכום הממוצע שגובות הפירמות המבקרות מהחברות הציבוריות תלוי בין השאר בגודל החברה המבוקרת ובהיקף העבודה. על פי הנתונים, קסלמן וקסלמן היא הפירמה שגובה את הסכום הגבוה ביותר, עם סכום גבייה ממוצע של 1.8 מיליון שקל לשנה מכל חברה. אחריה ממוקמת סומך חייקין, עם סכום גבייה ממוצע של 1.5 מיליון שקל ב־2008.

ארנסט אנד יאנג ממוקמת שלישית, עם 0.9 מיליון שקל בממוצע. את החמישיה סוגרות הפירמות זיו האפט ובריטמן, אלמגור, זהר, עם סכום גבייה ממוצע של 0.6 מיליון שקל ו־0.4 מיליון שקל בהתאמה.

הפירמות הבינוניות נגסו בעוגה

ה"ביג 5" אמנם משחקות תפקיד משמעותי במגזר החברות הציבוריות, אך בעורפן נושפות גם כמה פירמות הנחשבות לבינוניות, שעל פי הדו"חות הכספיים השתלטו על חלק ניכר מהחברות הציבוריות. 137 חברות ציבוריות מבוקרות על ידי פירמות בינוניות ומטה מבחינת גודלן.

את רשימת הפירמות מובילה פאהן קנה ושות', הפירמה הגדולה ביותר אחרי ה"ביג 5", שביקרה בשנה החולפת 17 חברות ציבוריות וקיבלה עבור שירותיה 10.8 מיליון שקל. משרד הורוביץ, עידן, סבו, טבת ושות' ביקר בשנה החולפת תשע חברות ציבוריות, וקיבל תמורת שירותיו 4.3 מיליון שקל.

אחריו ממוקם משרד עמית חלפון, העוסק בין היתר בהנפקות ובמיזוגים של חברות ציבוריות. משרד זה ערך ביקורת ב־12 חברות ציבוריות, וקיבל על כך סכום של 2.4 מיליון שקל בשנת 2008.

את חמש הפירמות הבינוניות סוגרות עובדיה, ולנשטיין, פיק ושות', שקיבלה בשנה החולפת 2 מיליון שקל משתי חברות ציבוריות, ופירמת גיא, גופר, יהב, גילמן, אודם ושות' שקיבלה 1.6 מיליון שקל משש חברות ציבוריות ב־2008.

עם המשרדים הבינוניים הנוספים שערכו ביקורת וסיפקו שירותים לחברות ציבוריות נמנים דונסקי, קנובל, בלצר, יקר ושות', שסיפקו שירותים לחמש חברות ציבוריות בסכום של 0.3 מיליון שקל, ואת גולדברג פרושן ושות' שסיפקו שירותים לארבע חברות ציבוריות תמורת 481 אלף שקל. על פי הבדיקה, משרדים נוספים נתנו שירותים לפחות מארבעה משרדים ולכן לא נכנסו לרשימה.

החברות הדואליות הכי נדיבות

החברות ששילמו את השכר הגבוה ביותר למשרדי רואי החשבון שלהן הן ללא ספק החברות הדואליות. מתוך עשר חברות דואליות שנבדקו (מאחר שרוב החברות הדואליות לא פרסמו את דו"חותיהן המורחבים בתאריכי הבדיקה), נכנסו ארבע חברות לרשימת המשלמות הנדיבות ביותר.

חברת טבע ממוקמת במקום הראשון מבין החברות, כמי ששילמה, כאמור, למשרד קסלמן וקסלמן שמבקר אותה יותר מ־80 מיליון שקל ב־2008. את המקום השני ברשימת החברות המשלמות תופסת אמדוקס, ששילמה לארנסט אנד יאנג כ־27 מיליון שקל בשנת 2008. במקום הרביעי ברשימה נמצאת חברת אלביט מערכות, ששילמה למשרד רואי החשבון ארנסט אנד יאנג 13 מיליון שקל בשנה שחלפה.

את העובדה שהחברות הדואליות משלמות יותר אפשר להסביר בקלות, שכן רואי החשבון בישראל מתלוננים כבר שנים ארוכות על כך ששכרם נמוך לעומת המדינות האחרות. ככל הנראה, החברות הדואליות נוטות להתאים את תנאי התשלום לאלו הנהוגים במדינות שבהן הן נסחרות.

רו"ח מיקי בלומנטל, שותף מנהל בפאהן קנה, מסביר כי "טרום המשבר היה נהוג להגיד שהמחיר בשקלים בישראל זהה למחיר שמשולם בארה"ב בדולרים, למחיר שמשולם באירופה ביורו ולמחיר שמשולם באנגליה בפאונד. הכוונה היא שאם באנגליה משלמים לרואה חשבון 200 פאונד לשעת עבודה, פה משלמים 200 שקל. זה יוצר הבדל משמעותי בתעריפים".

נשיא לשכת רואי החשבון רו"ח ראובן שיף מוסיף כי שכר הביקורת בשוק הישראלי נמוך לעומת מדינות המפותחות האחרות: "אנחנו מתלוננים כבר כמה שנים כי שכר הביקורת נמוך מאוד, בעיקר אם נשווה אותו למדינות ה־OECD האחרות".

מבין החברות הציבוריות הנסחרות רק בישראל, זו ששילמה את הסכום הגבוה ביותר היא בנק הפועלים, שממוקמת בדירוג הכללי במקום השלישי עם 21.4 מיליון שקל ששילמה לשני מבקריה, סומך חייקין וזיו האפט. דלק נדל"ן נמצאת במקום החמישי, עם תשלום בסכום של 13.5 מיליון שקל לרואי החשבון. אחריה נמצאות כיל, צים, דיסקונט, אורבוטק וכלל ביטוח.

בסוף השבוע שעבר עלה לדיון נושא "דיווח היתר" בדו"חות הציבוריים, שבמהלכו עלתה השאלה אם באמת נחוץ ליצור דו"חות כספיים שמתפרשים על פני500–200 עמודים, או שמא רצוי לקצר את הדו"חות. רואי החשבון סבורים כי הצורך לקצר את הדו"ות אכן קיים, אך עם זאת הם אינם ממהרים להילחם על תיקון המצב. הם מוכנים לספר כי הדו"חות באמת ארוכים מדי, וכי למשקיע הסביר אין בכלל זמן לקרוא את כל העמודים.

"חברה שנסחרת בנאסד"ק נותנת המון מידע למשקיע, בפחות מעשירית מהדפים שנדרשים בישראל. עודף העמודים בישראל נובע מדרישות גילוי מוגזמות שחוזרות על עצמן, ואין ספק שצריך לשנות את זה", אמר רו"ח בכיר.

תגיות