לאחר ארבעה חודשים של ירידות: מדד מרץ עלה ב-0.5%

האם נבלמה ירידת המדד? מדד המחירים לצרכן לחודש מרץ, שפרסמה היום (ג') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, עלה ב-0.5% זאת לאחר שבארבעת החודשים האחרונים ירד המדד ב-1.3% במצטבר. האינפלציה בפועל, המבטאת את השינוי ברמת המחירים ב-12 החודשים האחרונים (מדד מרץ 2009 לעומת מדד מרץ 2008) מסתכמת ב-3.6%. זאת לעומת יעד אינפלציה שקבעה הממשלה שנע בין 1%-3%.

בחודש האחרון נרשמו עליות בולטות בסעיפי המדד הבאים: ירקות ופירות (3.6%), דיור (1.6%), תחבורה (0.5%) וכן בסעיף המזון (0.4%). בניגוד לכך, ועל פי ההערכות המוקדמות, בסעיף ההלבשה וההנעלה נרשמה ירידה משמעותית בשיעור של 3.9%, בשל מבצעי סוף העונה.

במסגרת סעיף הירקות והפירות, העליות העיקריות נרשמו במחירי החצילים (30.8%), המלפפונים (27.7%), והבצל (25.9%). לעומת זאת, בחודש האחרון נרשמה ירידה במחירי הפיטריות (9.9%) והסלק (8.8%).

על פי מרבית ההערכות בשוק ההון, מדד מרץ מסמל את תחילת התעוררות האינפלציה בישראל, ומדד אפריל צפוי לעלות אף הוא, בשיעור של 1% או יותר. עוד מעריכים בשוק ההון כי בנק ישראל יחטיא גם השנה את יעד האינפלציה השנתי, וכי היא תסתכם בסוף שנת 2009 בשיעור של 0%.

היפוך מגמת הדיפלציה והמעבר לאינפלציה עשוי לאותת גם על הפסקת גל הורדות הריבית מצד בנק ישראל, שכן הורדות ריבית נוספות עשויות להגדיל עוד יותר את הלחצים האינפלציוניים. בשל כך מעריכים בשוק ההון כי בבנק ישראל יתמקדו מעתה בשימוש בכלים אחרים על מנת להגביר את הצמיחה במשק, בדגש על הגברת ההתערבות בשוק האג"ח הממשלתיות ואולי אף תחילת רכישה של אג"ח קונצרניות.

יחד עם זאת, העלאת הריבית היא הכלי העיקרי העומד לרשות הבנק המרכזי בניסיון לדכא לחצים אינפלציוניים, אלא שבזמן מיתון העלאת ריבית תפגע בניסיון לעודד את הצמיחה במשק. אם מגמת עליית האינפלציה תימשך, ייתכן שהמצב החדש ייאלץ את נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, למצוא דרכים יצירתיות במיוחד בכדי להתגבר על הקושי הכפול - אינפלציה מחד גיסא ומיתוך מתמשך מאידך גיסא.

נתוני הלמ"ס מלמדים גם על האופן השונה בו חל השינוי ברמת המחירים בעבור קבוצות שונות באוכלוסיה. על פי הנתונים, האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים בעבור החמישון העליון באוכלוסיה (במונחים של חלוקת ההכנסות) הסתכמה ב-3.1%, בעוד שבעבור החמישון התחתון האינפלציה בתקופה זו הסתכמה ב-4.3%. במילים אחרות, העלייה ביוקר המחייה ב-12 החודשים האחרונים הורגשה בקרב בעלי ההכנסות הנמוכות ב-1.2% יותר מאשר בקרב בעלי ההכנסות הגבוהות.

בתגובה למדד אמר אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר: "אסור בשלב זה לטעות בעליית המדד ברמה בלתי צפויה של חצי אחוז, שכן היא מושפעת בחלקה מעליית מחירים עונתית. עלייה זו עדיין לא משקפת גידול בצריכה ואין לראות בה את תחילתו של התחזקות המשק. יחד עם זאת, יש להתחשב בעובדה כי במהלך 12 החודשים האחרונים הסתכמה עליית המחירים ב- 3.5%, המהווה איתות ברור לבנק ישראל שלא להפחית את שיעור הריבית, שכן להפחתה זו אין כרגע תועלת אמיתית והיא תהווה פגיעה מיותרת בציבור החוסכים".

אורי יהודאי, יו"ר ועדת הכלכלה בהתאחדות התעשיינים, אמר: "למרות המדד הגבוה יחסית ממשלת ישראל צריכה להתגייס לטיפול במשבר הכלכלי, לסייע למגזר העסקי לשרוד את המיתון, תוך טיפול מיידי להקלה מהותית ומהירה במחנק האשראי ממנו הוא סובל. כל זאת במטרה למנוע את המשך הגידול באבטלה ולעודד את הצמיחה".