ניוד החסכונות הפנסיוניים לא מצליח להמריא

בראשית אוקטובר 2008 נכנסו לתוקפן תקנות הניוד הפנסיוני, שחלות, החל מ־1 בפברואר השנה, גם על ביטוחי המנהלים. המשמעות היא שכיום אפשר לעבור באופן חופשי בין כל אפיקי החיסכון הפנסיוני (ביטוחי מנהלים, קופות גמל וקרנות פנסיה) בתנאי אחד: שהקופה שאליה הלקוח עובר היא מבוססת קצבה, כלומר אינה קופה הונית.

לא מעט גורמים בחברות המנהלות קופות גמל מודים כי בפן התפעולי, השוק עדיין מתקשה להתנהל ברגולציה הזו. "כלכליסט" בדק איך אמור היה השוק להתנהל, כיצד ייראו הדברים בפועל, מתי העיכוב עלול לגרום להפסד - ובעיקר, מה ניתן לעשות מול הגופים הפנסיוניים.

איך זה עובד?

בעבר ארכה העברת הכספים בין קופות שבעה ימי עסקים בלבד, אבל התקנות קבעו מסגרת חדשה של 20 ימי עסקים, שבמסגרתם יכולה החברה המעבירה את הכסף לנסות ולשכנע את הלקוח להישאר אצלה לפני שהיא נדרשת להעביר את הכסף. כל דחייה ממסגרת זו מחייבת עילה שהוגדרה על ידי משרד האוצר (ראו את המסגרת "כך מניידים כספי פנסיה").

דחיית המועדים מאפשרת ללקוח לשנות את דעתו, ונותנת בידי הקופה הזדמנות לפתות את הלקוח להישאר. הקופות מנצלות את התקופה הזאת היטב: הייעוץ הראשוני שישמע לקוח שיבקש להוציא את הכסף יהיה: "אם אתה רוצה לעבור למסלול סולידי, עדיף שתעבור בתוך הקופה, ותיהנה מהתאמה מיידית של ההשקעה למצב השוק, מאשר למשוך את ההפסדים עוד 20 יום". למרבה הצער, העצה הזאת טובה למדי, בהתחשב בנזקים העצומים של אוקטובר ונובמבר.

הפתרון: תביעה ייצוגית

מה קורה כאשר הקופה מעכבת את ההעברה מעבר ל־20 יום, ללא עילה מוצדקת? במקרה כזה, תקנות הניוד קובעות חד־משמעית כי הגוף המנהל של הקופה שמעבירה את הכספים ישלם לקופה שמקבלת אותם את דמי הניהול שגבה עבור תקופת האיחור, בתוספת ריבית פיגורים. בנוסף להעברה הזאת, התקנות מדגישות שהקופה המעבירה חייבת לזקוף את רווחי הקופה לחשבון הלקוח. במילים אחרות, אם אחרי ההעברה המאוחרת מתברר שהיה הפרש רווחים, ושהקופה המקבלת הרוויחה יותר מהקופה המעבירה, תשלם הקופה המעבירה את ההפרש בתוספת ריבית פיגורים.

חשוב לזכור: אף שמדובר במקרה קל, שמוגדר חד־משמעית בתקנות, הלקוח עדיין נדרש להוכיח שהעיכוב בהעברה לא נעשה באשמתו (לדוגמה, שהוא שלח את כל הטפסים במלואם ושלא היו עיקולים על הנכס).

אם הפיצוי לא מועבר, כדאי לשלוח לקופה מכתב שמבהיר כי הלקוח עומד על זכויותיו - ואולי אפילו לנסחו בעזרת עורך דין. אם גם זה לא עוזר, יש לשקול פנייה לערכאות.

מקרה קשה יותר הוא זה שבו הלקוח הפסיד עשרות אלפי שקלים בשל העיכוב בהעברה, אף שהעיכוב עומד במסגרת הזמנים שקבע האוצר.

אמיר אייל | צילום: אוראל כהן

במקרה כזה התקנות מבחינות בין "עמית פעיל", שיש לו הפרשות קבועות לגמל וכיסוי ביטוחי לסיכוני נכות או מוות, לבין "עמית לא פעיל", שאינו מקיים את התנאים האלו - ומתברר שדווקא העמית הפעיל, שתלוי במעסיקו, עלול להיפגע ממסגרת הזמנים הקבועים בתקנות. "במקרה אמיתי לקוח הגיע לקופה שלו ב־10 בינואר וביקש להעביר את הכספים לקופה אחרת", מספר אמיר איל, יו"ר בית ההשקעות אינפיניטי. "עד שהקופה שאליה הועברו הכספים הגיבה לבקשה חלפו עוד כמה ימים, ובזמן הזה עבר מועד תשלום המשכורת. כשהקופה שאליה הועבר הכסף פנתה למעסיק עבר עוד חודש, ואז טען המעסיק שהמעבר התעכב בגלל טעות טכנית.

"בסופו של דבר, ההפקדה הראשונה מהמעסיק התקבלה רק שלושה חודשים מיום הגשת הבקשה המקורית - ואז התחילה מסכת ייסורים מול הקופה שממנה הועבר הכסף, שניסתה למשוך זמן. לקופות יש שיטות מגוונות למשחק הזה: למשל, הן יכולות לאשר בדוא"ל את ההעברה ואף לתת תאריך העברה, ושעתיים אחר כך להודיע בדוא"ל שכלל לא קיבלו את הבקשה".

התוצאה של האי־בהירות המשפטית הזו אינה ברורה. בפועל, טרם הוגשו תביעות בעניין, כך שטרם ניתנה פסיקה שתתווה דרך. עם זאת, ייתכן מאוד שבמקרים שבהם הצרכן הפסיד סכום משמעותי בשל בעיות טכניות בקופה המעבירה, יפסוק בית המשפט יפסוק פיצויים ללקוח.

עו"ד גל גורודיסקי | צילום: אוראל כהן

"צריך להבין שאם ללקוח יש בצבירה מאות אלפי שקלים, והשוק יורד בשבועיים 3%–4%, אזי הנזק הוא עשרות אלפי שקלים", אומר עו"ד גל גורודיסקי. "כשמדובר במפוטרים, הבעיה סבוכה אף יותר. ברגע שאדם מפוטר והצבירה שלו הופסקה, לעתים יש עיכוב בשחרור הכסף, ומי שמפסיד הוא העובד. השאלה היא מי צריך לשאת בהפסד: המעביד, העובד או הקרן".

מדובר במקרים בודדים?

"להפך. חלק מהלקוחות שלנו סיפרו שנציגי הקופה ענו להם: 'זאת בעיה מערכתית, אנחנו לא מצליחים להתמודד עם שטף בקשות ההעברה'".

אז מה הפתרון?

"חד משמעית: הגשת תביעה ייצוגית נגד קופות הגמל. הוראות הפדיון הן צפויות, ובתקופת משבר היו צריכים לגייס כוח אדם נוסף".

הקופות טוענות: זו רק תקופת הסתגלות

משיחות שלא לציטוט עם מנהלי קופות גמל עולה תמונה אופטימית יותר. כולם מודים כי עברו תקופת הסתגלות לא קלה, אבל טוענים כי מאז, ובייחוד בחודשיים האחרונים, פיתחו מערכי מענה משומנים שפועלים טוב יותר ויותר.

"חלק מהבעיות שלנו הן טכניות", מסביר מיכאל מן, מנכ"ל בית ההשקעות וויזר. "לדוגמה, האוצר קבע שיש להעביר את הבקשות באמצעות דוא"ל, אך לא הגדיר דרך אישור לקבלתו. בעת הגשת מסמכים לבית משפט, לדוגמה, אתה מחויב באישור קבלה, אבל כאן אין אסמכתה. אם אני שולח לקופה בקשת העברה, והיא טוענת שלא קיבלה אותו, היא מרוויחה עוד עשרה ימים יקרים.

"יש עוד מצבים שלא זוכים למענה מסודר בתקנות. הקופה מחויבת להעביר את הכספים בתוך 20 יום, אבל באוצר לא הגדירו מה קורה אם רק אחרי 21 יום, למשל, הקופה מודיעה ללקוח שחסרים לה מסמכים חיוניים להעברה".

ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "הממונה על שוק ההון מבצע ביקורות יזומות ושוטפות בגופים המוסדיים בכל הנוגע ליישום הוראות הניוד הפנסיוני. הממונה בודק טענות בנושא ומטפל בקשיים המתעוררים ביישום ההוראות. במקרים שבהם נמצאה הפרה של תקנות הניוד, הטיל הממונה קנסות על הגופים המפרים".