אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
במת כלכליסט: לא להוריד מסים צילום: עמית שעל

במת כלכליסט: לא להוריד מסים

זה אינו הזמן להקטין את משקל הוצאות הממשלה בנושאי בריאות וחינוך, כמו גם בתחומי הרווחה הציבורית - השפעה ישירה כתוצאה מהורדת מסים

20.04.2009, 07:45 | יורם גבאי

בשנת 2005 הייתי יועץ ועדת הכספים לנושא הפחתת מס הכנסה ומס חברות (ועדת רבינוביץ'). תמכתי אז בהורדת שיעורי המס, בצד החלת מיסוי רווחי הון בישראל, מעבר למיסוי פרסונלי והשוואת המיסוי לזה הנהוג בחו"ל. להערכתי, התנאים האובקטיביים היום שונים, ולא ראוי להמשיך ולהוריד את המס על יחידים לרמה של 40% ואת מס חברות לרמה של 20%. מהלכים אלה מרחיקי לכת מדי, הן בצד המקצועי והן בצד האידאולוגי־ערכי.

המחיר: פגיעה ברווחה ובחינוך

המדיניות הכלכלית והתקציבית בשנים 2002–2008 הצליחה להפחית את משקל ההוצאות הציבוריות והממשלתיות בתוצר לרמות המקובלות בעולם המפותח. מהלך זה בוצע באמצעות הורדת משקלן של הוצאות אלה בתחומים כגון בריאות, חינוך ורווחה.

הממשלה גלגלה את ההוצאות האלו לפתחם של פרטים, דבר שאפשר לה להוריד את נטל המס. התוצאה הישירה של תהליכים אלה היתה ששיעור המסים בתל"ג של ישראל הגיע לרמות של כ־36%, מספר שממקם אותנו במקום ה־16 מתוך 31 מדינות ה־OECD (בתוצר לנפש במונחי כוח קנייה אנו במקום 22).

במציאות שבה הגירעון התקציבי מוגבל למדי, המשמעות המיידית של עוד הורדה בנטל המס יהיה הקטנת משקל הוצאות הממשלה לנושאים כגון בריאות, קצבאות וחינוך, תחומים שבהם כבר כיום שיעור ההוצאה הממשלתית נמוך יחסית למדינות המפותחות. עוד הורדה בשיעורי המס תפגע גם במערכת הרווחה הציבורית, וזאת בחברה שבה האי־שוויון בשוק העבודה הוא הגרוע בעולם המפותח (עם ארצות הברית) ושיעורי העוני בה הם הגבוהים בעולם המערבי.

הורדת שיעורי מס - של חברות ושל יחידים - נעשית לעתים לצורך תחרות עם מדינות אחרות. זו הסיבה שבעבר תמכתי בהורדת שיעורי מס הכנסה. כיום אין סיבות מקצועיות שמצדיקות מהלך זה, משום ששיעורי המס אצלנו ממוצעים ואף נמוכים לעומת העולם, וודאי אינם פוגעים ביכולת התחרות שלנו.

שיעור מס החברות בישראל (26%) נמוך מהממוצע הארופי ומדרג אותנו במקום ה־13 מבין מדינות ה־OECD. המס השולי העליון אצלנו (46%) תואם גם הוא את המקובל וגם בו אנו מדורגים באותו מקום. המדינות היחידות במערב שבהן שיעור מס החברות נמוך באופן מובהק הן אירלנד, הונגריה ואיסלנד, בעוד בצפון אירופה, בצרפת ובהולנד שיעור המס גבוה משלנו בהרבה.

ככלל, הורדת מסים מועילה תמיד מבחינה כלכלית, אם המדינה רואה בהקטנת הוצאות ממשלה יעד ראוי. אלא שבמצב הפיסקאלי הנוכחי הקטנת שיעורי המס פירושה החרפה בהיקף הגירעון התקציבי שמגיע גם כך ל־6% מהתוצר לפחות.

תומכי הורדת המסים טוענים שזהו מנגנון מעודד צמיחה. באופן עקרוני הם צודקים, ואולם המחקרים הכלכליים האמפיריים מראים שכל הורדת מס מגדילה פעילות רק במידה מתונה ומחזירה הכנסות ממסים רק בהיקף של כשליש מהורדת המסים. לפיכך, בכל מקרה מחויבת הורדת הוצאות ממשלתיות, בהיקף של כשני שלישים מהורדת המסים.

המחקרים גם מראים שלהורדת מסים יש השפעה חיובית כתמריץ לעבודת נשים. מנגד, אפקט הורדת המסים על הגדלת הצריכה הוא נמוך, משום שכל הורדת מסים תחייב הקטנה של הוצאות הממשלה על בריאות, חינוך ורווחה. אלה יקטינו את התצרוכת ויקזזו את ההשפעה החיובית.

הכרעה אידיאולוגית

החברה הישראלית עומדת לפני הכרעה אידיאולוגית - אם היא ממשיכה בהורדת מסים ובהוצאות ממשלתיות ומחקה את ארה"ב, אירלנד ואנגליה או שהיא שואפת להישאר בקבוצת מדינות הרווחה, בדומה למערב ולצפון אירופה. מדינת ישראל צריכה לשאול את עצמה אם אפשר להוריד מסים, כשהגירעון התקציבי הוא כה גדול וכאשר חלק מירידת ההכנסות נובע משיעורי המס שהופחתו בשנים האחרונות. התשובה, לדעתי, שלילית.

הכותב הוא יו"ר פעילים ולשעבר הממונה על הכנסות המדינה

תגיות

4 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

4.
מסים על מוצרי יוקרה
מר גבאי הנכבד נכחתי בשבוע שעבר בהרצאתך במסגרת יום עיון עבור עובדי החברה בה אני עובד. ראשית עליי להודות לך על הרצאתך הנפלאה. הרחבת רבות את ידיעותיי בנושאי כלכלה והון ובאמת נהנתי. ולמרות זאת מאוד התאכזבתי מתשובתך כששאלתי אותך למה לא מעלים את המיסוי על מוצרי מותרות. מפעת כבודם של חלק מהיושבים בחדר ועל מנת לא להלבין את פניהם לא יכולתי לפתח איתך לגמרי את הנושא. אז לא. טלוויזיות ומקררים זה לא מוצרי מותרות. אתה לא יודע מה זה מוצרי מותרות? אז אני אספר לך. מוצרי מותרות זה כל מה שבני חמישון העליון יכולים לקנות וכל השאר לא. מוצרי מותרות זה מכונית שעולה יותר מ 150 אלף שח', בית שעולה יותר ממליון שח, חליפה שעולה יותר מחמש מאות שח', שעון יוקרתי מזהב שעולה כך וכך...,לילה בבית מלון שעולה מה שאנשים משתכרים במשך חודש.... אני חושב שעכשיו הבהרתי קצת יותר את כוונתי. אם אתה רוצה להבין ממש על מה אני מדבר אז אני ממליץ לך בחום לקרוא ספר בשם חוות החיות מאת סופר בשם ג'ורג' אורוול. זהו שוב אני מודה לך על הרצאתך המאלפת בכבוד רב הברון האדום
הברון האדום , ארץ העשוקים  |  30.08.11
3.
חשוב לאנשי האוצר
הדרך הנכונה והראויה היא להעלות את מדרגות המס ב-1000 ש"ח. כך תושג העלאה משמעותית בהכנסת הקבוצות החלשות יחד עם זאת שיעור המס המשולם על ידי העשירון העליון כמעט ולא ישתנה. הדבר יעודד יציאה לעבודה, יוזיל את עלותה, יאפשר צריכה וצמיחה יחד עם צמצום פערים ומעט מאוד פגיעה בהכנסות המדינה. אין לדבר על הפחתה באחוז המס כי זה ינציח פערים, יפגע בהכנסות המדינה ויסתיים בלא כלום. למוחות באוצר - לקרוא וליישם.
אבי , מרכז  |  21.04.09
1.
מס עקיף
גם אם יחליטו להוריד מעט מיסים מהעבודה זה בכלל לא משנה כי יש איזון בזה שמייד מעלים מסים עקיפים כמו דלק, סיגריות,מים ,אוויר ,מס על זה שדורכים על האדמה וכו . אנו משלמים כל כך הרבה מיסים עקיפים שבא לי לבכות אבל אני מתאפקת כי אולי יש מס חדש על דמעות. הקיצוץ חייב לבוא מלמעלה ולהוות דוגמה לכולנו.
עינת  |  20.04.09