אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
שבוע עבודה קצר: קיצוץ עולמי צילום: אי פי אי

שבוע עבודה קצר: קיצוץ עולמי

המעבר לשבוע עבודה מקוצר כתחליף לפיטורים צובר תאוצה גם בעולם. "כלכליסט" יצא לסיור ברחבי הגלובוס

20.04.2009, 12:42 | אולגה ויניאר

הרעיון לקצר את שבוע העבודה לארבעה ימים בלבד אינו המצאה ישראלית. התפוצצות בועת הסאב־פריים בארצות הברית ומשבר האשראי הגלובלי שהגיע בעקבותיה הציבו את הכלכלה העולמית בפני מציאות חדשה. הביקושים למרבית הסחורות והמוצרים ירדו, הכנסות היצרנים נשחקו ומשרות רבות קוצצו. הפתרון המתבקש היה לפטר עובדים, להקטין את הייצור, לצמצם הוצאות וכך לעבור את התקופה הקשה. אבל לצד גלי הפיטורים שהתרחשו בתאגידים רבים, החל לצבור תאוצה גם הקונספט של שבוע עבודה מקוצר בשילוב עם קיצוץ בשכר העובדים.

ארצות הברית

ראשונים לאמץ את הרעיון היו האמריקאים, אשר היו גם הראשונים ליפול קורבן למשבר הפיננסי. העילה המקורית למעבר לשבוע מקוצר - חיסכון בהוצאות הדלק שעליהן נוהגים המעסיקים האמריקאים לשפות את עובדיהם. כאשר מחירי הנפט זינקו ל־150 דולר לחבית, ביטול יום עבודה אחד נראה כחיסכון משמעותי בעלויות. כ־14% מהמעסיקים בארצות הברית עברו בעקבות כך לשבוע עבודה מקוצר, אם כי את שעות העבודה הנוספות החזירו בימי העבודה הנותרים על ידי תוספת של שתי שעות עבודה ליום.

במגזר היצרני הראשונים לעבור לשבוע עבודה מקוצר היו יצרניות הרכב, אשר המשבר פגע בהן באופן קשה במיוחד. מפעלי ניסאן הממוקמים בארה"ב עברו בסוף 2008 לשבוע עבודה של ארבעה ימים, והנהלת החברה מסרה שהשינוי הוא עד הודעה חדשה. חברת קרייזלר הודיעה שהיא שוקלת להעביר את המפעל לייצור ג'יפים הממוקם בטולדו שבאוהיו לשבוע עבודה מקוצר. קרייזלר, אשר נאלצה לעצור את פסי הייצור שלה בערים ומדינות רבות למשך כמה שבועות כדי להקטין את התפוקה, הגיעה מהר מאוד למסקנה כי המעבר לשבוע של ארבעה ימי עבודה הגיוני עבורה: מדובר בפתרון שחוסך בהוצאות דלק, מאפשר לקצץ את השכר לעובדים ומקטין את מספר כלי הרכב המיוצרים, שהרי ממילא הביקוש יורד בעשרות אחוזים. הצעד גם מנע פיטורי אלפי עובדים, שהיו גוררים תשלום פיצויים כבדים. ובעיקר המהלך הותיר לעובדים תקווה כי כאשר המצב ישתפר ישובו לעבוד במשרה מלאה.

פס יצור במפעל ג פס יצור במפעל ג'נרל מוטורס | צילום: בלומברג פס יצור במפעל ג

עם הצעה זו הם אף פנו להתאחדות יצרני הרכב האמריקאיים והציעו להחיל אותה על כל הענף. אבל עוד בטרם אומצה החלטה גורפת של ההתאחדות, החליטו בענקית הרכב ג'נרל מוטורס וביצרנית החלפים דלפי להנהיג שבוע עבודה מקוצר. אל ענף הרכב הצטרפו חברות הייטק ומחשבים. הדוגמה הבולטת ביותר היתה חברת המחשבים דל, אשר בעקבות מאבק ממושך עם ועדי עובדים החליטה להמיר פיטורי אלפי מועסקים במעבר גורף של מפעליה לשבוע מקוצר. אחד המגזרים שסבל באופן מפתיע מהקיצוץ הוא ענף החינוך. כבר בשנת הלימודים הקודמת קוצר שבוע הלימודים בבתי הספר בכמה מדינות, כדוגמת קנטקי ומינסוטה, אחרי שהנתונים הראו כי שבוע העבודה המקוצר חוסך עד 100 אלף דולר בשנה לכיתה. מדינות נוספות, ובהן וושינגטון ופלורידה, שוקלות להצטרף למגמה.

 

חבר העמים ומזרח אירופה

מבירת הקפיטליזם החל כדור השלג להתגלגל ברחבי העולם. המשבר הנוכחי הזכיר למעסיקים בחבר המדינות את החודשים הקשים שבאו בעקבות פירוקו של הגוש הקומוניסטי, והשיטות הישנות נשלפו מהשרוול - והפופולרית היא לתגמל את העובד בסחורה שהוא מייצר. למשל מפעל שימורי בשר בבלרוס שילם בחודש פברואר לעובדיו חלק מהמשכורת בהעברה בנקאית כרגיל, ואת היתרה העניק בצורת ארגז קופסאות שימורים. הם כנראה היו בני מזל, שכן במפעלים לייצור פלדה הסחורה שימושית מעט פחות לעובד מן השורה. שם בחרו להשבית את המפעלים או להעביר אותם למתכונת עבודה מצומצמת.

גם תעשיית הרכב הרוסית הצטרפה למגמה, בעקבות הירידה החדה בביקוש לכלי רכב מתוצרת מקומית. הראשונה לקצר את השבוע היתה קבוצת אוטו־ווז, אשר החליטה להסתפק בארבעה ימי עבודה, ומשך המשמרת בה קוצר ל־6 שעות בלבד. במקביל הופחת שכרם של העובדים ב־30%. התאגיד האמריקאי ג'נרל מוטורס, אשר רק פתח מפעל הרכבה בחגיגיות גדולה בסנט פטרבורג, מיהר להעביר את פס הייצור למתכונת עבודה מצומצמת.

כך גם יצרנית הרכב הצרפתית רנו, המחזיקה כמה מפעלים ברוסיה. בשלב הראשון הוארכה חופשת חג המולד של העובדים משבוע לחודש ימים, ולאחר מכן התבשרו כי שבוע העבודה שלהם יקוצר לארבעה ימים בשבוע, והשכר יופחת בהתאם. הקיצוצים נערכו אחרי גל שמועות שבישר על פיטורים המוניים, ועל כן כאשר בסופו של דבר בוצע רק קיצוץ, העובדים ששמרו על מקום עבודתם חשו כאילו זכו בפיס. מצטרפים טריים למגמת שבוע העבודה המקוצר הם עובדי מסילות הברזל וכמה מנמלי התעופה האזוריים.

באוקראינה, הידועה במפעלי הפלדה שלה, כ־30% מכל המגזר היצרני עבר לארבעה ימי פעילות. כך גם תעשיית הכרייה והמתכות הרוסית, אשר היתה בין הקורבנות הראשונים של המשבר. המפעלים, הממוקמים באזור הרי אוראל, דיווחו בזה אחר זה על פיטורי אלפי עובדים וירידה של כ־30% בתפוקה. כדי לא להשבית את הייצור כליל הוחלט להעביר את העובדים הנותרים לשבוע עבודה מקוצר של ארבעה ימים. למרבה ההפתעה, המהלך עבר בשקט יחסי, שכן מי שנותרו לעבוד שבוע מקוצר חשו בני מזל לעומת מי שנותרו ללא פרנסה כלל. הצורך להעביר את העובדים לשבוע מקוצר לא פסח גם על ענקים כמו אוורז שבשליטת האוליגרך רומן אברמוביץ' ומפעל הפלדה הגדול במדינה, NLMK, שבו מחזיק המיליארדר ולדימיר ליסין.

בהונגריה מפעל של ג'נרל מוטורס המעסיק כ־1,000 איש החל לעבוד במתכונת מקוצרת. בצ'כיה השכנה עברו למתכונת זו כל עובדי מפעלי סקודה שבשליטת פולקסווגן הגרמנית, ואילו בינואר 2009 הצטרפה למעגל זה גם טויוטה היפנית, אחרי שהנהלת החברה החליטה כי על רקע שפל של 40 שנה במכירות יש מקום לנקוט צעדים דרסטיים. צעד דומה נקטו גם ניסאן, סוני וטושיבה.

בריטניה

התעשייה הבריטית אינה שונה מזו העולמית; גם שם מעבירים את העובדים לשבוע בן ארבעה או אפילו שלושה ימי עבודה. ברוב של 70% אישרו בחודש שעבר אנשי איגוד עובדי הרכב הבריטי את המעבר של העובדים במפעלי יגואר ולנד־רובר לשבוע עבודה של ארבעה ימים, אחרי ששתי החברות - שנקנו בשנה שעברה על ידי קונצרן טאטא ההודי - רשמו הפסדים קשים.

המהלך אמור להביא לחיסכון של 70 מיליארד ליש"ט. כחלק מהמאמץ להרגיע את העובדים ולהבהיר להם שמדובר בפתרון שעדיף על קיצוצים, התחייבו יצרניות הרכב כי לא יפטרו עובדים בשנתיים הקרובות, אם הוועד לא יארגן הפגנות מחאה נגד קיצור שבוע העבודה. וכך היה. גם הממשלה גילתה נדיבות והסכימה לשלם קצבת השלמת הכנסה לעובדים אשר שכרם נפגע עקב מתכונת עבודה חדשה, כך שהמעבידים משלמים 20% פחות לעובדים, הממשלה משלמת מכיסה 10%, והעובד סופג הורדה של 10%. את השבוע המקוצר חשים גם בענף התקשורת: העיתון הכלכלי "פייננשל טיימס" הודיע בחודש מרץ לעובדיו כי בחודשי הקיץ יעבדו רק שלושה ימים בשבוע.

גרמניה, צרפת ואיטליה

דווקא בגרמניה, הידועה במשמעת גבוהה של העובדים, המעבר לשבוע עבודה קצר הביא לגל של הפגנות ושביתות ברחבי המדינה כאשר שכרם של העובדים היה אמור להתכווץ ב־20%. המהומות נרגעו רק כאשר ועדי העובדים הגיעו להסדר עם המדינה על כך ששכרם של הפועלים יקוצץ ב־10% בלבד, ואת עשרת האחוזים הנותרים תסבסד המדינה.

וכך בעקבות שורה של הסדרים עברו בפברואר השנה 700 אלף גרמנים לעבוד ארבעה ימים בשבוע. על ממדי התופעה והתעצמותה מעיד הנתון הבא: בחודש ינואר הגיע מספרם של העובדים ארבעה ימים ל־290 אלף איש בלבד. כל יצרניות הרכב, בהן ב.מ.וו, פולקסווגן, אופל ומרצדס, הוסיפו יום חופש לעובדיהן, סימנס קיצצה את שבוע העבודה וכך גם ענקית הרכב דאימלר, המעסיקה 140 אלף איש.

שביתת עובדים בגרמניה, צילום: אי פי אי שביתת עובדים בגרמניה | צילום: אי פי אי שביתת עובדים בגרמניה, צילום: אי פי אי

גם חברת התיירות הגדולה באירופה, TUI AG, תעביר את עובדיה למתכונת של שלושה ימי חופש. במקרה שלהם השכר יקוצץ ב־5% בלבד, ותקופת הקיצוץ תוגבל לארבעה חודשים שאותם יוכלו העובדים לבחור - בין מאי 2009 לינואר 2010. בצרפת קיצצו בחינוך: משנת הלימודים הנוכחית, תלמידי בתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים במדינה לומדים רק ארבעה ימים בשבוע. הם נחים בשבת, בראשון וברביעי.

מי שיכולים להחשיב את עצמם בני מזל הם האיטלקים המועסקים בתאגיד Мarcegaglia (הפועל בתחומי האנרגיה, ההנדסה, התיירות, הפיננסים ועוד). מייסדו, סנטו מרצ'גליה, הגה מודל עסקי משלו אשר אמור לעזור בהתמודדות עם המשבר. עובדי התאגיד אמנם עברו לשבוע בן ארבעה ימים, אך שכרם נותר כשהיה. את השעות החסרות יצטרכו העובדים להשלים בשלוש השנים הבאות. מרצ'גליה הדגיש כי איש לא פוטר, ולכן המדינה לא צריכה היתה לשלם דמי אבטלה, שכר העובדים לא קוצץ, ולכן לא נפגעה הצריכה הפרטית, ומאחר שהוא משוכנע שהמשבר הוא אירוע חולף, הרי שאת ההוצאה הוא מוכן בינתיים לספוג. בתו של היזם, אשת עסקים מצליחה בפני עצמה, הציעה לכל התעשיינים באיטליה ליישם את המודל. לא קל להעז לשלם עבור עבודה עתידית בתקופת מחנק האשראי, אבל זה בהחלט ייטיב עם כולנו, אמרה באחד הכנסים.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות