צילום: עמית שעל
בכיר באפלייד מטיריאלס העולמית מרגיע: "אין סכנה למרכז הישראלי"
טום סנט דניס, מנהל חטיבת מוצרי הסיליקון באפלייד, מדגיש כי מרכז הפיתוח הישראלי הוא "המרכז החשוב ביותר לחברה מחוץ לקליפורניה", ומאמין כי ענף השבבים ישוב לצמוח. עם זאת, העתיד של אפלייד טמון לדעתו דווקא בתחום הסולרי
טום סנט דניס, מנהל חטיבת מוצרי הסיליקון של אפלייד מטיריאלס, נמצא בעין הסערה שחולל המשבר הפיננסי. החטיבה שבניהולו נפגעה באופן הקשה ביותר מבין חטיבות החברה, והוא מתמודד עם המשבר החמור ביותר בתעשיית השבבים זה 20 שנה. אבל סנט דניס, כמו בכירים נוספים בענף השבבים והאלקטרוניקה, מוצא סיבות לאופטימיות זהירה - מפעל השבבים הגדול בעולם, TSMC שבטייוואן, לקוח גדול של החברה, הודיע לאחרונה על גיוס של 162 מיליון דולר להשקעה בציוד חדש, ועל העסקת מאות עובדים חדשים.
גם מכיוונים אחרים בתעשייה נושבת רוח אופטימית - יצרנית השבבים הגדולה ביפן, טושיבה, הציגה הפסד תפעולי קטן יותר משצפתה ב־2008, ומנייתה של יצרנית שבבי הזיכרון הגדולה בקוריאה, היינקס, זינקה לאחרונה בכ־9% לאחר שמחירי השבבים עלו.
"תוכנית העידוד של ממשלת סין משפיעה על תחום הסלולר ומוצרי האלקטרוניקה", אומר סנט דניס, "הביקוש למכשירים סלולריים עלה משמעותית בחודש האחרון, ומפעלים שפעלו עד כה בתפוקה של 20% עוברים לתפוקה של 90%. חל שינוי בסיסי לעומת מה שהיה כאן בששת החודשים האחרונים. את השינוי מניעים צרכנים באסיה, אבל גם מוצרים חדשים שיוצאים לקראת החגים, לקראת שנת הלימודים הבאה ואפילו לחג המולד הבא".
הקבוצה שעליה אחראי סנט דניס מפתחת ומייצרת את המוצרים שנחשבים ל"תעשייה המסורתית" של החברה - מכונות בקרה לייצור שבבים, וסנט דניס נאלץ להילחם על שמה הטוב בתוך אפלייד מטיריאלס, שכן האחות הצעירה והסקסית - חטיבת המוצרים הסולריים - מושכת כיום את מרב תשומת הלב של המשקיעים והתקשורת.
"מחויבות לוול סטריט"
לפי ההערכות, ענף השבבים יצטמק עד סוף 2009 בכ־20% מנפחו בשנה החולפת, כלומר, ירידה של 300 מיליארד דולר. אפלייד מטיריאלס עצמה הפסידה ברבעון הראשון 133 מיליון דולר. מאז תחילת המשבר נאלצה אפלייד לבצע קיצוצים ופיטרה 1,800 עובדים, 200 מהם בישראל. מרכזי אפלייד בעולם עברו לתפוקה מצומצמת: מרכזי החברה בארצות הברית בחרו לעבוד במסגרת של שבוע עבודה ושבוע הדממה לסירוגין, בעוד המרכז הישראלי של אפלייד ברחובות עבר לשבוע עבודה של ארבעה ימים.
איך הוחלט על הקיצוצים בארץ?
"הדברים האלה לעולם אינם קלים, אבל כאשר תעשייה עוברת בתוך 15 חודשים מנפח של 34 מיליארד דולר לרמה של 6 מיליארד כיום, חייבים לנקוט צעדים. אנחנו מצויים במגוון תחומים שהם פוטנציאל להשקעה, כמו אנרגיה חלופית, צגים ומוליכים למחצה, אבל לא נוכל לעשות זאת אם הוצאת המזומנים גדולה יותר מהתוכניות לעתיד. המחויבות שלנו לוול סטריט היא לשמור על איזון תזרים מזומנים של כמיליארד דולר. אני חושב שאנחנו נדיבים בחבילות ההיפרדות שלנו מעובדים ומנסים להתחשב כמה שאפשר, אבל צריך לזכור שהעולם השתנה".
כיצד ממוצב המרכז הישראלי ביחס למרכזי אפלייד בעולם?
"הוא היה מצליח מתחילתו, והיה שם הרבה לפני כולם. יש לנו מרכזים חדשים יחסית בשיאן שבסין וגם בגרמניה, אך הם מתמחים באנרגיה חלופית, תחום שאינו משיק למרכז הישראלי. מחוץ לקליפורניה, המרכז הישראלי הוא המרכז הדומיננטי ביותר".
האם המרכז הישראלי בסכנה?
"כלל לא. יש לו תפקיד חשוב בחברה שלנו, וכל עוד אנו רואים הזדמנויות בשוק המוליכים למחצה, המרכז הישראלי ימשיך להיות מנוע חשוב. בעשר השנים האחרונות עבר המרכז בארץ מהתמחות בתחום אחד להתמחות בשלושה מוצרים שונים: ציוד בדיקה לפרוסות סיליקון, לגילוי פגמים בייצור וכן למסיכות ליתוגרפיה. כיום אנו מאזנים את הפעילות ביחס לדרישות השוק, ומתמודדים עם השאלה איך אנחנו עוברים תקופה גרועה".
האם תמשיכו לפטר בישראל?
"אין לנו תוכניות לפטר כאן או בכל חלק בחברה, אבל השאלה היא להיכן הכלכלה העולמית הולכת, והאם המצב יהיה גרוע יותר. צריך גם לבחון את השפעת תוכנית ההאצה הגדולה בארה"ב על הכלכלה, כך שעוד מוקדם מדי כדי להיות אופטימי".
לדברי סנט דניס, תחום הפעילות של החברה הוא שיוביל אותה בסופו של דבר ליציאה מהמשבר: "מוליכים למחצה הם הבסיס לכל המוצרים האלקטרוניים שאנו רואים. הם נמצאים בבסיס של מוצרים שחיוניים לחינוך, לבריאות, לבידור, להכל. כך שאנחנו בעסק הנכון, ולמזלנו אנחנו החברה הגדולה ביותר בתחום, עם המגוון הגדול ביותר של מוצרים".
המשבר של נגבטק
במרץ האחרון רכשה אפלייד את הקניין הרוחני של החברה הישראלית נגבטק, שעסקה בפיתוח וייצור מכונות בקרה לתהליך ייצור שבבים, תמורת 2.43 מיליון דולר.
נגבטק היו מתחרים גדולים שלכם והיום כבר לא קיימים. מה קרה שם?
"אין ספק שנגבטק היא דוגמה לחברה טכנולוגית חדשנית ישראלית, שהוציאה מוצר מעולה והיו לה לקוחות חשובים בעולם. אחת הבעיות היא שבשביל להצליח בעסק הזה אתה צריך להשקיע משאבים רבים מאוד בהון תשתיתי - לבנות גוף מכירות באסיה, לפתח קשרים עם ספקים ולדאוג לאתרי ייצור. נגבטק נקלעה למשבר העולמי באמצע פיתוח העסק שלה, והתחרות היתה עצומה. גם אנחנו וגם KLA, חברות ענק, התחרינו ישירות בנגבטק. השוק נשמט להם מתחת לרגליים, אבל היו להם מוצרים מצוינים, כך שבאופן טבעי לאחר סגירת החברה היינו בין החברות שביקשו גישה למוצרים שפותחו בה".
נאמן החברה ביקש למכור אותה כחברה חיה, עם העובדים, אך אתם חיכיתם לפירוק סופי של החברה. מדוע?
"הבעיה הגדולה כיום, והיא לא אופיינית רק לנגבטק, היא הפסד מהיר של כסף רב. זה מה שהביא אותם לפירוק. אנחנו מעדיפים כיום לשמור את המזומנים שלנו בלי לצאת מאיזון, ולשמר את ההשקעות שלנו בתחומי הליבה. לא חשבנו שלקחת חברה במצב של נגבטק זה השקעה הוגנת, במונחים של החזר על ההשקעה".
אפלייד מטיריאלס נכנסת חזק לתחום הסולרי. בתור ראש חטיבת המוצרי הסיליקון שנפגעה, אתה חש מאוים?
"כקצין נאמן של החברה, אני תומך בכך לגמרי. שוק המוליכים למחצה הוא שוק בוגר, וכדי שאפלייד תצמח עליה למצוא הזדמנויות חדשות. היום זה העולם הסולרי. יש לאפלייד אנשים וכלים מתאימים כדי להיכנס לתחום לזה, אבל הבעיה שלי היא שרוב האנשים הטובים האלה נמצאים דווקא בקבוצה שלנו. היה קשה להפסיד את האנשים המצוינים האלה, אבל המהלך הסתיים בשנה שעברה וזה מאחורינו".
לדברי סנט דניס, לאפלייד מטיריאלס נדרשו שלוש שנים כדי להיכנס לתחום הסולרי, שהניב עד כה הכנסות של מיליארד דולר. "זה דבר לא קטן, וזה גרם לשינוי ניכר באופן שבו משקיעים מסתכלים על החברה שלנו. הם רואים שאנחנו מבוזרים יותר, ומציעים מגוון גדול יותר של מוצרים, אנחנו לא רק חברה של מוליכים למחצה. אני חושב שזה צעד מצוין לחברה, ושינוי גדול שמנכ"ל החברה, מייק ספלינטר, ביצע".
זה בעצם מה שמציל אתכם?
"אני לא יודע אם זה מציל אותנו, אבל עסקי הסיליקון ימשיכו להיות הגדולים בחברה בשנים הקרובות. שאלת אותי בהתחלה אם אני מאוים - אני לא מאוים. אני קצת נוסטלגי לימים הטובים, שבהם מוליכים למחצה זה כל מה שאפלייד היתה".
תגובה אחת לכתיבת תגובה