פיטרת עובדים? קבל מענק מדינה

בערב פסח אישר המדען הראשי במשרד התמ"ת אלי אופר מענקים של 74 מיליון שקל לחברות תקשורת. כמחצית הסכום - 37 מיליון שקל - אישרה ועדת המחקר לחברת אי.סי.איי, שכמה ימים לאחר מכן פיטרה מאה מעובדיה.

התזמון של שני האירועים היה סוריאליסטי קמעה: יממה לאחר שהחברה אישרה את הפיטורים, פרסם המדען הראשי את דבר המענק ואף הסביר כי המצוינות הטכנולוגית של החברה עמדה לזכותה. המצוינות החברתית נדחקה לשוליים, כי ככה אומר החוק.

חוק המו"פ, שעל בסיסו מחולקים מדי שנה יותר ממיליארד שקל לעידוד מחקר ופיתוח בחברות ישראליות, כמעט ולא מתייחס לנושא התעסוקה. ודאי שאינו מחיל קריטריונים מחייבים על ועדות המחקר שמאשרות את המענקים, דוגמת שיקולים תעסוקתיים. החברה המבקשת מענק אינה חייבת לדווח למדען הראשי מהן התוכניות ארוכות הטווח שלה בנושא כוח האדם.

החוק אינו מקנה למדען הראשי אפשרות לדרוש בחזרה את המענק לאחר שהתבררה עובדת הפיטורים, גם לא בחלקים יחסיים. הוא אף לא מאפשר "לקנוס" את החברות שקיבלו מענק ובאותה העת פיטרו עובדים או להתייחס לעובדה זו כשיקול מרכזי לגבי מתן מענקים עתידיים.

כחלק מהניסיון לסייע לחברות נתמכות בהתמודדות עם המשבר, החליט אתמול המדען הראשי לסייע בנזילות כספית לחברות נתמכות כדוגמת אי.סי.איי. בחוזר שהגיע לידי "כלכליסט" הוא מודיע כי חברות שיזכו לאישור מענק יקבלו מקדמה גבוהה יותר - 35% לעומת 25% בעבר - באופן כמעט מיידי. במצב הזה, תקבל אי.סי.איי כבר בימים הקרובים 13 מיליון שקל. זאת בלי שחלף אפילו שבוע מאז פיטרה עשרות עובדים.

תחת אותה אכסניה של לשכת המדען הראשי, משרד התעשייה המסחר והתעסוקה, מתנהל גוף נוסף שעניינו מתן מענקים לתעשייה - מרכז ההשקעות. חוק עידוד השקעות הון, בהיפוך מוחלט לחוק המו"פ, מתייחס להיבטים של העסקת עובדים, מתמרץ מפעלים על קליטה מוגברת של עובדים חדשים ואף מאפשר לראש המרכז חזי צאיג לקנוס חברות שקיבלו מענקים ביד אחת ופיטרו עובדים ביד האחרת, ולדרוש מהם להחזיר חלק יחסי של המענק.

חוק המו"פ במתכונתו הנוכחית מחבל בהגשמת המדיניות של שר התמ"ת הנכנס בנימין (פואד) בן אליעזר, שהכריז שהתעסוקה היא היעד הראשון שבו יטפל המשרד. אלא שגם לא בתקופות של פיטורים וגם לא במסגרת תוכניות מיוחדות, קשה להניח שהמחוקק התכוון לאפשר קיומם של מצבים כאלה. לקוּנה או כשל מערכתי, איך שלא נסתכל על חוק המו"פ במצבו הנוכחי - פשוט קיים בו כשל אדיר. היווצרותם של מצבם אבסורדיים נוספים כדוגמת אי.סי.איי הם כנראה רק שאלה של זמן. גם במשרד התמ"ת מבינים עד כמה גדול הוא האבסורד, ופועלים לשינוי החוק. המטרה היא שייתן ביטוי לשיקולים תעסוקתיים ויאפשר למדען הראשי לעקוב בדיעבד אחר השינויים במצבת העובדים של החברה מקבלת המענק.

חשוב להדגיש שאי.סי.איי אמנם לא היתה מחויבת ליידע את ועדת המחקר בלשכת המדען על הפיטורים הקרובים, וגם אם ועדת המדען היתה יודעת על השינוי, לא היתה חייבת לייחס לו משמעות. אלא שבעולם אידיאלי אפשר אולי להניח שאם פרטי הפרטים היו על שולחן הוועדה, אולי ההחלטה על הזרמת המענק הנוכחי היתה מורכבת יותר.