7 שאלות עם רועי קרתי

רועי קרתי הוא יועץ לסטארט-אפים והכתב הישראלי של בלוג הטכנולוגיה טקקראנץ'. 

1. אתה מרגיש מחויבות לתעשיית ההייטק הישראלית כשאתה מסקר אותה בטקקראנץ'?

אני בהחלט רואה את זה כעזרה לסטארט-אפים ישראליים שמנסים להתבלט ברעש של הבלוגוספירה הטכנולוגית. קשה מאוד לסטארט-אפ קטן להגיע לפוסט בטקקראנץ', וקשה כפליים אם אתה יושב במקום קטן כמו ישראל, שהיא לא חלק ישיר מהמעגל הסגור והנחשב בוואלי. חשיפה באתר יכולה בהחלט להועיל לחברות כאלה. עם זאת, אני לא חוסך ביקורת, וגם לא הקוראים של טקקראנץ', שמגיבים לסקירות ומפתחים דיון שלעתים משמעותי יותר מהפוסט עצמו.

2. מתי הרגשת שיש לך כוח אמיתי בתעשייה בכך שאתה כותב בטקקראנץ'? 

אף פעם לא הרגשתי רב עוצמה, אבל בהחלט הבנתי שיש לי השפעה. חברת Sears, שרכשה את הסטארט-אפ הישראלי Delver, גילתה עניין בסטארט-אפ רק אחרי שאחד מהבכירים קרא עליו בטקקראנץ'. למעשה אני עדיין בהלם מההשפעה של הבלוג בתעשייה. אני נוטה לערוך מעקב על חברות שכתבתי עליהן, והן מספרות לי כמה הפוסט השפיע על העסק. יש כאלה שמגלות שגורמים משפיעים בתעשייה, למשל טים או'ריילי, נרשמו לבטא. אחרות מוסיפות לעצמן מספר משמעותי של משתמשים.

3. נטען שבלוגי הטכנולוגיה הגדולים לא תמיד אמינים ולא מגלים אחריות עיתונאית. איך סטארט-אפים מרגישים לגבי הכוח של הבלוגים הללו?

אני לא יכול להעיד לגבי בלוגים אחרים, אבל בטקקראנץ', כשפוסט מבוסס על שמועה, תמיד מופיעה התראה על כך. אין ויכוח שבלוגים מסוימים פחות מקצועיים מאחרים במובן הזה, אבל הייתי מציין שהדבר נכון גם לגבי העיתונות המסורתית.

באשר לסטארט-אפים – הם צריכים לדעת שלחשיפה שהם מקבלים בטקקראנץ' יש גם צד שני למטבע. אם הם מצפים לשחק בליגת העל וליהנות מהיתרונות, הם צריכים לקבל גם את החסרונות. דוגמה טובה לכך היא Delver – כתבנו על המוצר שלהם פעמיים ואז סיקרנו את הדרמה שליוותה את הסטארט-אפ שכמעט נסגר ולבסוף נרכש. ובואו נודה על האמת, יש סטארט-אפים שמידע דולף מהם.

4. מה דעתך על הטענה שהועלתה בטקקראנץ' עצמו, שלפיה היזמים הישראלים איבדו את זה וכבר לא מוכיחים את עצמם?

הרבה מאוד יזמים וגם משקיעים (פרטיים ואנשי קרנות) פנו אליי אחרי הפוסט ההוא של שרה לייסי ושאלו את אותה השאלה בדיוק. כמעט כל מי שדיברתי איתו מכיר בעובדה שהשנים האחרונות, למרות ההצלחות, הצמיחו כמה תפיסות בעייתיות בכל הנוגע לצורך במודל עסקי. לא הכל רע בישראל, להפך – יש לנו יזמים מדהימים, חברות מוצלחות ומשקיעים נהדרים. אבל העובדה היא שהתעשייה שלנו, שהניבה בזמנו הצלחות כבירות, לא תוכל לשרוד אם תמשיך להנפיק אקזיטים בסדרי גודל שלא מחזירים השקעות מקרנות הון סיכון. זו עובדה שעלינו להכיר בה.

5. מה הממשלה החדשה או כל גורם אחר יכולים לעשות כדי להקל על היזמים הישראלים? 

האמת? כלום, פשוט כלום. היזמים שאני פוגש הם חדשניים ויצירתיים כתמיד, והם מבינים שעל מנת להצליח דרוש להם מודל עסקי חזק ויציב. מובן שהיזמים נאלצים לעבור מסלול מכשולים לא פשוט ותהליכי השקעה ארוכים מבעבר – זה פשוט חלק מהמחיר. לדעתי זה זמן מצוין לייסד סטארט-אפ, או לפחות טוב כמו כל זמן אחר.

6. איזה סוג של סטארט-אפים, לדעתך, יישארו על הרגליים עם תום המשבר?

ישרדו שני סוגים של סטארט-אפים: החזקים ביותר, ובעלי המזל. הראשונים הם הסטארט-אפים שממוקדים על יצירת תזרים המזומנים, והם באופן טבעי בעלי סיכויי הישרדות גבוהים יותר. מדובר פה בגיבוש מודל עסקי אמיתי – לא כזה שעובד רק בגיליון האקסל (הרי ידוע שהאקסל סובל הכל). הסוג השני כולל את בני המזל שיש להם מספיק כסף בקופה כדי להחזיק את עצמם לפחות שנה שלמה בעבודה מלאה – או אלה שהצליחו לסגור השקעה.

פרמטר המזל אינו זניח פה. יש חברות נהדרות שייפלו קורבן למצב הכלכלי החדש ולמדיניות ההשקעות של החודשים האחרונים. אמנם לאחרונה ניתן לחוש בניצנים של התעוררות מצד המשקיעים, אבל עידן הזהב הזכור לנו מהשנתיים-שלוש האחרונות עדיין רחוק.

7. מה הטיפ שהכי חשוב לך לתת היום לסטארט-אפים?

בלי ספק, העצה הטובה ביותר שאני יכול לתת לסטארט-אפ צעיר היא לאפסן את החזון ולהתמקד במציאות. אני מתכוון למציאות שכוללת דברים משמימים כמו תזרים מזומנים ומודל עסקי שיאפשרו לחברה לשלוט בגורלה ללא השקעה חיצונית. אני מוצא את עצמי חוזר שוב ושוב על מנטרה אחת מול הלקוחות שלי: "בואו נתמקד בלא למות".

עצה נוספת שאני נותן לחברות העובדות איתי היא שלעתים אין ברירה אלא להוריד את הערכת השווי ולקבל את הירידה בערך סיבוב ההשקעה השני. פשוט קחו מה שיש ועשו עם זה את המיטב. יש חברות שמתקשות מאוד לקבל את זה, ויש יזמים שמגלים בגרות ומקבלים את הדין, מתוך ידיעה שבסופו של דבר הם מעניקים לעצמם חמצן וזה מה שמשנה.

ל-7 שאלות עם יוסי גליק - מייסד הסטארט-אפ ג'יני

ל-7 שאלות עם כרמל ויסמן - חוקרת תרבות הבלוגים

ל-7 שאלות עם אריק צ'רניאק - ממייסדי מטאקפה