ראשי התנועה הקיבוצית דרשו מהאוצר "רשת ביטחון"

40 קיבוצים, שהם 15% מהקיבוצים בישראל, נקלעו לקשיים כספיים. כך מעריכים בתנועה הקיבוצית. הקשיים הכלכליים הם תולדה של פגיעה בפעילות התעשייתית שהגיעה לעתים עד כדי סגירת שערי המפעל הקיבוצי.

לפי הערכה, מספר המפוטרים הקיבוצניקים מתחילת השנה מתקרב ל־500 איש.

בקיבוצים מסוימים האמירו שיעורי האבטלה לעתים עד 20%, כיוון שרוב חברי הקיבוץ עובדים במפעלים.

בעקבות נתונים אלה נפגשו אתמול ראשי התנועה הקיבוצית עם אנשי האוצר וביקשו פריסת רשת ביטחון כלכלית גם לקיבוצים.

הפגיעה ניכרת בעיקר בקיבוצים הקטנים, שבהם גם פיטורים של 30 חברים פוגעים באיזון העדין של המשטר הכלכלי בקיבוץ. אלה הופכים לנטל כלכלי, לאחר שהקיבוץ מחויב לפרוס עבורם רשת ביטחון לתקופת האבטלה. מכיוון שקופת הקיבוץ איננה גדלה, המימון לאותם דמי אבטלה מגיע מתשלום מסי הקיבוץ של החברים החזקים.

עיקר הפגיעה בתעשייה הקיבוצית מקורה בענפי ייצור שחוו פגיעה אנושה כתוצאה מהמשבר, בהם ענפי ייצוא: תעשיית הרכב (ארקל של בית זרע שקרס, מאג של עין השופט), תעשיית הפלסטיק (המפעלים פולישק וגולן פלסטיק) וגם מפעלים שמייצרים תוצרת שונה לחלקאות (נטפים של הקיבוצים חצרים, מגל ויפתח שכבר הודיעו על תוכנית התייעלות ועל פיטורי 150 עובדים).

על הרקע הזה השיקה אתמול התנועה הקיבוצית גם אתר "דרושים" חדש לחברי קיבוץ בלבד.