אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
סגן נשיא חטיבת ניהול הנכסים של קרדיט סוויס אופטימי: "המשקיעים מתחילים לצאת מהבונקר" צילום: אוראל כהן

סגן נשיא חטיבת ניהול הנכסים של קרדיט סוויס אופטימי: "המשקיעים מתחילים לצאת מהבונקר"

בוב פרקר צופה עלייה ברווחיות התאגידים, טוען שמחיקות הסאב־פריים כבר מאחורינו אבל מסייג: "אין בנק שלא נפגע בשנה האחרונה. מרגישים את האבטלה ברכבת התחתית של לונדון כל בוקר"

23.04.2009, 13:52 | ענת ציפקין וגולן חזני

בסדר היום של בוב פרקר, סגן נשיא חטיבת ניהול הנכסים בקרדיט סוויס העולמית, אין שום דבר שקרוב לשגרה. נכון, פעמיים בחודש הוא משתתף בוועידת ההשקעות של הבנק, שנערכת במועדים קבועים מראש. אבל את יתרת זמנו מחלק פרקר בין מתן ייעוץ שוטף ללקוחות הבנק, בחירת מוצרי ההשקעה הנכונים עבור הבנק, וכן ראיונות עיתונאיים והופעות בכלי התקשורת.

"האמת היא שאין לי סדר יום קבוע", מודה פרקר בחצי חיוך. "קשה למצוא יום אחד שאפשר להגדירו כנורמלי ושגרתי. אני גר ועובד בלונדון, אבל את חמשת השבועות האחרונים העברתי בפגישות בנורבגיה, בפולין ובמזרח אסיה".

קרדיט סוויס העולמית נחלקת לשלוש חטיבות: חטיבת הבנקאות הפרטית, חטיבת ההשקעות וחטיבת ניהול הנכסים. להבדיל מחטיבת הבנקאות הפרטית, שמנהלת את כספם של לקוחות פרטיים, לקוחותיו של פרקר בחטיבת ניהול הנכסים הם ממשלות, גופים מוסדיים, וכן בנקים אחרים - שעבורם מנהל קרדי סוויס את מדיניות ההשקעה, קופות גמל, קרנות פנסיה וקרנות ריבוניות.

איך תאפיין את מערכת היחסים ביניכם לבין הלקוחות בימים אלו?

פרקר: "יש הבדל עצום בין התחושות של הלקוחות שלנו בשבועות האחרונים לבין מה שהרגישו בספטמבר. לפני כחצי שנה יכולתי לאפיין את ההתנהלות של רובם כבעלת נטייה מזערית ללקיחת סיכונים. הם החזיקו מזומנים קרוב לחזה, ורכשו איגרות חוב ממשלתיות בלבד, הנחשבות נכס בטוח מאוד.

פרקר. "כדאי להתמקד בחברות מוצרי צריכה בסיסיים ובחברות תשתיות שעשויות ליהנות מתוכניות התמריצים הפסיקאליות של ממשלות העולם", צילום: אוראל כהן פרקר. "כדאי להתמקד בחברות מוצרי צריכה בסיסיים ובחברות תשתיות שעשויות ליהנות מתוכניות התמריצים הפסיקאליות של ממשלות העולם" | צילום: אוראל כהן פרקר. "כדאי להתמקד בחברות מוצרי צריכה בסיסיים ובחברות תשתיות שעשויות ליהנות מתוכניות התמריצים הפסיקאליות של ממשלות העולם", צילום: אוראל כהן

"היום הסנטימנט של הלקוחות עבר מפחד קיצוני להתנהלות נורמלית. עדיין לא שוררת אופטימיות מוחלטת, אבל לאט לאט הם מתחילים לצאת מהבונקר של אגירת המזומנים לשוקי ההון - בהתאם להצעתנו. עדיין מדובר ברכישות סלקטיביות ודפנסיביות בלבד, אבל רואים שיפור ברמת האמון של הלקוחות בסקטור הבנקאות ובכלכלה הגלובלית".

שיפור על בסיס מה? איך נדע שמתחיל תהליך התאוששות בשווקים?

פרקר: "כדי שיהיה ראלי ארוך בשווקים, כמה תנאים צריכים להתקיים בו־זמנית: ראשית, דרוש שיפור מהותי במצבו של סקטור הבנקאות. בהקשר זה יש לציין שמספר לא קטן של בנקים דיווחו על רווחיות ברבעון הראשון של השנה, בהם מורגן סטנלי וגולדמן זאקס. שנית, צריכים להופיע סימנים מקדימים המאותתים על התאוששות כלכלית גלובלית.

"אין לי ספק שייקח זמן עד שנצא מהמיתון, אבל אנחנו מתחילים לראות איתותים על התמתנות בקצב החדשות הרעות. מאז סוף 2007 הידרדרנו בשיפוע תלול. כעת נראה שיש סימנים ראשונים שהזווית היורדת מתחילה להתייצב, והשווקים מתחילים לצפות לשיפור ברווחי התאגידים לקראת סוף השנה הנוכחית".

איזה תהליך יעברו השווקים בטווח הזמן הקרוב?

פרקר: "כנראה שהשווקים יעברו לראלי מפלה (discriminatory rally) לעומת ראלי לא מפלה שאפיין את השבועות האחרונים. אנו עשויים לראות ראלי של תאגידים יציבים בעלי רווחים טובים לצד ביצועי חסר מצד סקטורים שבהם פועל לחץ על שולי הרווח, או סקטורים שבהם יש עודף קיבולת כדוגמת תעשיית הרכב. סקטורים ממונפים ימשיכו להיות בבעיה. בנדל"ן לא הייתי מצפה לזינוקים עד תחילת 2010.

"אנחנו רואים סימנים של התאוששות בארצות הברית, איתותים ראשוניים של התאוששות בבריטניה וסימנים ברורים של התאוששות בדרום־מזרח אסיה למעט יפן. לעומת זאת, אין שום סימן להתאוששות בגוש היורו".

בכל הנוגע למצב הרוח בעיר מגוריו לונדון, הוא אומר: " עד ינואר היה הסנטימנט העסקי גרוע מאוד. עכשיו התחושה היא של שינוי לכיוון של ריאליות זהירה, אך עדיין לא אופטימיות. מי שמסתובב ב־Canary Wharf עדיין רואה הרבה פחות עובדים מבעבר. פיטורי הענק הגיעו גם למוסדות יציבים כדוגמת ברקליס ומורגן סטנלי - וגם אלינו. רואים את השינוי גם ברכבת התחתית של לונדון כל בוקר. יש פחות עומס".

איך ייראה סקטור הבנקאות העולמי לאחר המשבר והפיטורים?

פרקר: "על רקע הבעיות שחווה סקטור הבנקאות העולמית בשנה האחרונה, אנחנו רואים תהליך מדהים. נוצרו שני מחנות - המנצחים והמפסידים. גולדמן זאקס, ג'יי.פי מורגן צ'ייס, ברקליס וגם קרדי סוויס הצליחו לנווט יפה מאוד במשבר הפיננסי הנוכחי. אותם בנקים מספחים לעצמם נתח שוק מהמחנה השני, המפסיד, כך שכתוצאה יש לו יותר לקוחות.

סניף בנק ההשקעות קרדי סוויס, צילום: בלומברג סניף בנק ההשקעות קרדי סוויס | צילום: בלומברג סניף בנק ההשקעות קרדי סוויס, צילום: בלומברג

"אני סבור שהגל הגדול של מחיקות ערך בגין משכנתאות הסאב־פריים כבר מאחורינו. אין בנק שלא נפגע ברמה כזו או אחרת, אבל הסיכון המערכתי במערכת הבנקאות הצטמצם מאוד לעומת השנה שעברה בעקבות המהלכים האגרסיביים שנקטו הבנקים והממשלות בעולם.

"הקושי הגדול להתמודד עם המשבר הוא אינו בקרב אנשים כמוני, אפורי שיער", אומר פרקר בחיוך ומוסיף: "הביקוש למנהלים ותיקים ומנוסים גובר. הבעייתיות היא עם צעירים בני 30–20, שהתחילו לעבוד בתחילת העשור הנוכחי, והתרגלו לחיות רק עם שווקים עולים. מה שמבדיל את המשבר הזה לעומת משברים קודמים הוא מהירות התגובה. קצב השינוי בלתי ייאמן: הארגון מחדש של סקטור הבנקאות העולמי התרחש במהירות בזק. גם הצרכנים משנים מהר את הרגלי הצריכה שלהם".

במה היית ממליץ להשקיע?

פרקר: "הייתי ממליץ להתמקד בסקטורים הדפנסיביים, בחברות עם תזרים מזומנים חיובי. חברות מוצרי צריכה בסיסיים, חברות הטלקומוניקציה וחברות ביוטק. גם חברות התשתיות מומלצות, שכן הן עשויות ליהנות מפירות תוכניות התמריצים הפיסקאליים של ממשלות ברחבי העולם. יש כיום לא מעט הזדמנויות של רכישת נכסים איכותיים במחיר רצפה ממוכרים במצוקה, לאחר פיצוץ בועת קרנות הגידור".

מנכ"ל הסניף הישראלי של קרדיט סוויס הוא מולי רבינא.

תגיות