משפצרים: כך הפכה האגודה למען החייל לגוף נדל"ן

"כשהוזמנתי לפני חמש שנים לראיון עבודה באגודה למען החייל, לא הבנתי מה הארגון הזה עם 'הדודות' צריך אדריכל", כך מגלה רמי יוגב, מנהל ענף התכנון והבנייה באגודה למען החייל, ומספר עד כמה התדמית הישנה שדבקה בארגון איננה קשורה למציאות.

הסנדביצ'ים המסורתיים פינו את מקומם לפעילות תרומות, שמגיעה להיקף שנתי עצום של 200 מיליון שקל. הבנייה לרווחת החייל היא התחום המפותח והמושקע ביותר של האגודה, עם מחזור של כ־70 מיליון שקל בשנה בחמש השנים האחרונות.

בארבע וחצי השנים האחרונות הפכה האגודה למען החייל לשחקן חשוב מאוד בתכנון ובהקמת מבני רווחה יוקרתיים בצבא. יוגב מספר שסכום הפרויקטים שביצעה האגודה בשנים הללו עמד על כ־250 מיליון שקל. הפרויקט הגדול ביותר שהקימה האגודה הוא קומפלקס הכולל אודיטוריום, בית כנסת, אולם ספורט ועוד מתקנים בבסיס רעים שבנגב, שהיקפו כ־13 מיליון דולר.

אולם הספורט במחנה נחשון: מבנה מודרני ממוזג עם מתקני ספורט מגוונים בהשקעה של 1.34 מיליון דולר. שנת ההשלמה: 2007

זו דוגמה לשינוי המהותי ביותר שעוברת האגודה, שהוא מעורבות רבה יותר בתכנון הבסיסים. בעצם, הפרויקט ברעים הוא הפעם הראשונה שבה האגודה בונה מבנים עוד בטרם אוכלס הבסיס. "תהליך דומה צפוי בפרויקט הענק של עיר הבה"דים בדרום", מסביר יוגב, "גם שם האגודה הופכת לחלק מתהליך הקמת הבסיסים".

צה"ל שינה גישה

אחת הסיבות לכך היא שינוי הגישה של צה"ל בכל נושא הבנייה לרווחת החייל. יוגב מספר שהימים שבהם התורמים בחרו פרויקט והגדירו יחידה שלה ירצו לתרום אינם קיימים עוד.

צה"ל נהיה ליוזם הפרויקטים, שמתנהלים לפי תוכנית רב־שנתית שמגדירה את צורכי הבסיסים השונים. האגודה למען החייל מקבלת את התוכנית לאחר סינון שמבצע אכ"א (אגף כוח אדם של צה"ל), וועדה בראשות אביגדור קהלני, יו"ר האגודה, מסמנת את הפרויקטים המתאימים לאופי התורמים.

חדר כושר ייחודי עם אולמות אימון וספינינג עבור שייטת 13, בהשקעה של 600 אלף דולר. שנת השלמה: 2007

עוד שוני באופן הפעולה של האגודה נובע מהקשר הישיר החם מאוד שפיתחה בשנים האחרונות עם יהדות ארצות הברית. למשל בשיאם של המגעים לשחרור גלעד שליט שהתנהלו באחרונה, נקרא הרמטכ"ל גבי אשכנזי לחזור בדחיפות לישראל מניו יורק מארוחת ערב מסורתית עם תורמים יהודים אמריקאים. הארוחה שבה השתתף אשכנזי היא המפגש החשוב ביותר בתחום התרומות לצה"ל בכל שנה של ארגון בשם FIDF (ארגון חברי צה"ל).

הארגון הוא זה שמרכז את פעילות התרומות למערכת הביטחון, ובראש ובראשונה לאגודה. מרכזו של ה־FIDF הוא בניו יורק, אך הוא מפעיל במקביל עשרות משרדים בארה"ב.

מרכז הרווחה ביחידת מגלן, הכולל שלושה מועדוני לוחמים, חדרי כושר, ספרייה, חדר מחשבים וחלל הנצחה, בהשקעה של 1.36 מיליון דולר. שנת השלמה: 2007

בכל שנה מקבל הארגון פניות מסודרות מהאגודה דרך מרכז נושא משרד הביטחון בארה"ב, אלוף (מיל') יצחק (ג'רי) גרשון - יוזם ביקורים של משלחות תורמים בישראל ומנהל מערך התרומות החשוב ביותר שממנו ניזונה כיום פעילות הבנייה של האגודה.

דואגים גם לתורמים

העובדה שהתרומות מגיעות ברובן מחוץ לגבולות הארץ, מאוכלוסייה שתרבותה שונה מאוד מזו הישראלית, מצריכה טיפול עדין. "תפקידנו הוא גם לדאוג שהתורם יהיה מרוצה", אומר יוגב. לדבריו, האגודה מתכננת לשנות את תנאי התרומות, כך שצה"ל יחויב בתחזוקה נאותה של המבנים לפחות חמש שנים לאחר השלמת הבנייה.

"הגעתי לאחרונה לבסיס בצפון ושם ראיתי מבנה של האגודה שנראה רע מאוד", מספר יוגב, "לתדהמתי, גיליתי שהוא הושלם רק לפני שמונה שנים. זה מזיק למערך התרומות. התורם רוצה לראות לאן הלך הכסף ולעתים בא לביקור שנים לאחר התרומה".

עוד מספר יוגב שהאגודה משתדלת לבצע את הבנייה סמוך לקבלת התרומה. "האמריקאים אינם מבינים כיצד יכול להיות שהם תרמו כסף אך הבנייה אינה מתחילה מיד", הוא אומר, "יש לציין שמרכז הבינוי של צה"ל הולך לקראתנו כדי להקל את ההליכים הביורוקרטיים". לדברי יוגב, האגודה מתכננת בקרוב אף להקים אתרי אינטרנט שבאמצעותם יוכלו תורמים מחו"ל לעקוב אחרי התקדמות הבנייה של מבנים אשר תרמו.

אולם תרומתם של היהודים מחו"ל אינה מסתכמת רק בכסף. "מלבד העובדה החשובה שהם תורמים חלק גדול מהכסף שמממן את הבנייה המאסיבית שלנו, חשובה לא פחות העובדה שאנשים אלה הופכים בפועל לשגרירים שלנו בארה"ב", מסכם יוגב.