החיסכון הפנסיוני בעידן של חוסר ודאות: "מרוב רפורמות, הציבור מאבד אמון"

מנהלי ההסדרים הפנסיוניים עומדים בצומת שהוא מרכז העצבים שמחבר בין החוסכים, היצרנים והמעסיקים. הם אחראים לייעוץ, להכוונה, לליווי ולתפעול ניהולי של החיסכון הפנסיוני של רוב השכירים במשק. מעמדם זה מאפשר להם לראות את הקשיים, הכשלים והבעיות בענף הפנסיה ביתר חדות. לקראת הכנס השנתי של פורום מנהלי ההסדרים הפנסיוניים, שיתקיים מחר בהרצליה ויתמקד בעתיד החיסכון הפנסיוני בעידן של חוסר ודאות, ריכז "כלכליסט" שבעה מחברי הפורום, כדי לדון עמם בנושאים הבוערים בענף הפנסיה. הם קובלים על אופן התנהלות הרגולטור, ממליצים שלא למהר ולנייד את כספי הפנסיה ומזהירים את המפוטרים מפני התנהלות שגויה בכספי הפיצויים.

מהי המשימה החשובה ביותר שאיתה אתם מתמודדים היום?

מאיר אוזן: "אנו נמצאים בתקופה דרמטית של משבר, שבה חשוב לדעת לקחת את הלקוחות ביד ולמנוע מהם לעשות שטויות. זו משימה לא פשוטה שכולנו צריכים להתמודד איתה. במקביל, אנחנו בדיונים תמידיים עם האוצר כדי להשפיע על החקיקה ועל הרגולציה. אחת הבעיות בארץ היא שהרגולציה מוציאה חקיקה או תקנה ומנסה להפעיל אותה רטרואקטיבית. יש חוסר הבנה בנוגע ליכולת של השוק להטמיע את השינויים מבחינה טכנולוגית ומבחינה ניהולית, דבר שיוצר קושי גדול אצל הציבור. בשעה שבאירופה נערכים לשינויים ארבע שנים לפני הפעלת רפורמה, אצלנו הדברים נעשים בדרך הכלל רטרואקטיבית, מה שיוצר עומסים".

זאב בן צבי: "התפקיד שלנו הוא להסביר ללקוח את השינויים הרגולטוריים, ולכן אנו נלחמים כדי שהדברים יוטמעו בצורה נכונה. הבעיה היא שבשנה מנסים לעשות מהפכה של 30 שנה".

ניסים ג'רבי: "הרבה פעמים אני מזהה כאיש מקצוע דברים שלא יכולים להתקיים בתוך החקיקה עצמה. הידברות מוקדמת והתייעצות עם אנשי הפורום היתה יכולה לפתור לא מעט בעיות".

איציק עוז: "אנחנו עובדים לפי חקיקה מסוימת ובמקביל אנחנו נלחמים בדברים שהם לא הגיוניים. בכל פעם שאנחנו מצליחים להתאים את עצמנו לחקיקה החדשה, היא משתנה. הציבור מתחיל לאבד את האמון במוצר הפנסיוני בגלל ריבוי הרפורמות".

אילו רפורמות כדאי היה שיקבלו ארכה ואילו דחוף לקדם כבר עכשיו?

אוזן: "תיקון 3 הוא דוגמה למהלך פזיז. העבירו את כל המוצרים הפנסיוניים לקצבה אבל הרי יש פוליסות הוניות ישנות. עד היום האוצר לא אישר את התנאים והכללים שעוסקים בהמרת אותן תוכניות הוניות שבהן קיים נספח קצבה".

אמנון גור: "מי שקרא את מצע הליכוד יודע שכתוב שם שחור על גבי לבן שהולכים לבטל את המעבר מהון לקצבה. כך שבזמן שאנחנו רצים כמו עכברים מורעלים אחרי המבוטחים ומשנים להם את התוכניות הפנסיוניות, כלל לא ברור אם הממשלה הולכת לחזור בכלל לפנסיה הונית. אז למי להאמין? ואם אנחנו לא יודעים מי נגד מי, מה יגיד האזרח הפשוט?".

הניוד: לא רלבנטי לרוב החוסכים

קיימות לא מעט בעיות בתחום הניוד הפנסיוני ועושה רושם שהמהלך הזה לא ממש מצליח להתרומם. מה המקור של הכשלים?

עוז: "מכיוון שאין פרוטוקול אחיד לאופן המעבר מקרן פנסיה אחת לשנייה, לכל קרן יש פרשנות משלה לדברים. הדבר הופך את תהליך הניוד למסורבל מאוד. לכן ההמלצה שלי היום ללקוחות היא מלכתחילה לא לעבור. הדבר נכון במיוחד לחוסכים עם הפנסיוניות הוותיקות, שבהן יש מקדמי קצבה מובטחים וטובים. שם, במקום ניוד מוטב היה אם האוצר היה פותח באותן פוליסות מסלולים סולידיים ומאפשר לעבור למסלול בתוך אותה קופה, דבר שמונע את אובדן הזכויות ותנאי הפוליסה".

ג'רבי: "הניוד בכלל לא רלבנטי לרוב החוסכים כיום, שמרביתם מחזיקים בפוליסות ישנות עם מקדמי קצבה מובטחים טובים. מעבר לא נכון יכול לגרום לפגיעה ב־25%–30% מכספי החיסכון".

בן צבי: "הרעיון שעמד מאחורי הניוד היה נכון. הבעיה היא שמי שכתב את התקנות לא הבין במקדמים, לא הבין בתפעול ולא הבין בלקוח. הניוד אפשר לאנשים לא להיות שבויים בגופים שהתשואה שלהם לא טובה. אבל תשואה אינה חזות הכל".

גור: "היתרון היחידי של הניוד הוא שהוא גרם לאזרח לא להיות שבוי של היצרן. אולם בפועל, צריך לבצע ניוד, אם בכלל, אך ורק על ידי אנשי מקצוע".

ייעוץ פנסיוני בבנקים: "רק רוצים להרוויח"

מה דעתכם על כניסת הבנקים לתחום הייעוץ הפנסיוני?

עקיבא קלימן: "הבנקים זכאים לקבל עמלה קבועה של 0.25% בתיק החיסכון של כל לקוח. בשביל לעשות את זה באופן פשוט, הבנקים צריכים לחפש את הלקוחות עם תיקי החיסכון השמנים ביותר. לבנקים אין אינטרס להטריד את הלקוחות יותר מהחתימה הראשונה על הייעוץ, וזה בדיוק מה שיקרה. מטרתו היחידה של הבנק היא להרוויח כסף".

ירון כספי: "הבנקים לוקחים אנשי מקצוע טובים, עם ניסיון בניהול פיננסי, אבל שלא יודעים לנהל ביטוח. אנחנו יוצאים ללקוחות החוצה, מגיעים למפעלים, מתכננים מנגנון ביטוחי של המשפחה ולא רק מנגנון פיננסי של הכסף".

ג'רבי: "הבנקים מסתמכים רק על מערכות המחשוב, אולם יש הרבה שיקולים שמערכת מחשב לא יכולה לראות. כל המלצה יכולה להשתנות על בסיס פרמטרים אישיים של הלקוח, בסופו של דבר אין תחליף לבינה האנושית ולא די בפלט שיגיד ללקוח מה לעשות".

אוזן: "לבנקים אין שום כוונה לתפעל את ניהול החיסכון הפנסיוני. הבנקים מטפלים בעצמאיים וככה זה יישאר, ציבור השכירים במקומות העבודה יישאר אצל מנהלי ההסדר המקצועיים".

ומה יקרה כאשר יוכלו הבנקים לצאת מהסניפים ולדבר עם המעסיקים?

עוז: "כרגע החקיקה מונעת מהבנקים לפנות למעסיקים, כי אני חושב שהמחוקק הבין את הסיכון שבאפשרות זו, בשל הכוח האדיר שיש לבנקים על המעסיקים. אם זה ייפרץ, כולנו פה, ובראש ובראשונה הציבור, נהיה בבעיה".

קלימן: "במקרה כזה אני חושב שהבנקים יקבלו את ה־0.25% מהרבה מאוד שכירים".

גור: "בסופו של דבר הבנקים יעלו את ה־0.25% שלהם".

אוזן: "צריך לזכור שיש לא מעט מוצרים שהם מקבלים עבורם גם 0.35%, בגלל הסכם תפעול עם היצרנים של קופות הגמל, ובדיוק למוצרים האלו הם מפנים את הלקוחות, ללא קשר לאיכות שלהם. עובדה שאצלנו יש כמעט אפס פדיונות של קופות גמל בעוד אצל הבנקים יש פדיונות גדולים. יש לא מעט מקרים שבהם העבירו הבנקים לקוחות מחיסכון בקופות גמל - מוצר פטור ממס - לפק"מ של הבנק שחייב במס".

מה בנוגע לניגוד העניינים שנובע מכך שכמה ממנהלי ההסדר נמצאים בבעלות חברות ביטוח?

אוזן: "אני ראיתי יועצים אובייקטיביים שנתנו עצות אסוניות ללקוחות שלהם. זה שאנחנו בשליטה של חברות ביטוח ושורדים שנים מוכיח שהציבור מצביע ברגליים. אנחנו לא מסתירים את הקשר".

למנוע סרבול בקבלת כספי הפיצויים

לא מעט אנשים פוטרו השנה ממקום עבודתם. מהן הטעויות השכיחות ביותר של המפוטרים בנוגע לכספי הפנסיה ומה התפקיד שלכם?

אוזן: "עזיבת עבודה היא אירוע טראומטי לעובד, ודווקא בצומת הזה הוא נשאר לבד. אני מכיר מעט מאוד חברות שמשלמות כסף ודורשות ייעוץ עבור עובדים שפוטרו. לפעמים העובד לא מוצא עבודה חדשה או נמצא בתקופת צינון של שנה ולא מבצע הפרשות, ואז אין לו כיסוי. אסון אחר קורה כשהוא מושך את כספי הפיצויים והורס תוכנית שבנה במשך עשר שנים או כשהוא רוצה לחזור לתוכנית אחרי כמה חודשים והוא כבר לא יכול. נוסף על כך, יש גם אנשים שלא עושים תכנון מס נכון ומשלמים מסים מיותרים".

עוז: "עזיבת עבודה הפכה היום לסיוט. הרגולציה המוגזמת הביאה לכך שעוברים לפחות שלושה חודשים מהרגע שעובד פוטר עד הרגע שקיבל את הפיצויים. בגלל החקיקה המבורכת של פנסיית החובה נוצר עוד מצב אבסורדי, שעובדים שיש להם סכומים זעומים בקופת הפיצויים נאלצים לחכות הרבה זמן ולעבור פרוצדורה מסורבלת ומתישה. כך למשל נוצר מצב שבו עובד שמגיעים לו פיצויים של 150 שקל, העלות של היצרן ושל מנהל ההסדר ופקיד השומה הנדרשת לשחרר לו את הכסף עולה על סכום הפיצויים ועומדת על 250 שקל. לכן אני קורא לייצר תקנה שתאפשר בסכומים קטנים לשחרר את הכסף הזה בלי פרוצדורה, כי זה ממילא פטור ממס".

גור: "כשמדובר בעובדים של חברות הייטק, כדאי להביא בחשבון שבדרך כלל קשה למצוא עבודה אחרי גיל 40 בתחום, לכן אני אומר לאותם עובדים: 'מה שאתם יכולים להרוויח בפרק הזמן הזה שאתם עובדים ברמת שכר גבוהה, תחסכו. זו הפנסיה האמיתית שלכם ואסור לכם למשוך אותה'".

אוזן: "בהקשר הזה העלינו בפני האוצר הצעה של מודל אנגלי וקנדי. הליקוי בחיסכון הפנסיוני הוא שהוא מתבצע לפי המינימום. אבל בשנים שאתה מרוויח הרבה, ישנה תקרה שמגבילה את גובה הפטור ממס, ובשנים שבהן אתה מרוויח מעט, אתה לא יכול להפריש הרבה לחיסכון. אנחנו הצענו מהפכה: לעבוד לפי בסיס של מעגל חיים, נניח יש לך זכות לחסוך מיליון דולר לאורך כל חייך עם הטבת מס. אם אתה איש הייטק בכיר, אתה יכול להרוויח בשמונה שנים מה שאדם רגיל ירוויח במשך 30 שנה. אם יאומץ המודל הזה, הוא יחולל מהפכה".

לא על התשואה לבדה

מה לימד אתכם המשבר על הלקוחות, על השוק ועל ההתנהלות שלכם?

ג'רבי: "המשבר חידד את התפקיד המרכזי של מנהל ההסדר כשומר הסף של הלקוח. אלמלא היינו עומדים בפרץ ומעמידים מוקדי שירות לקוחות ומוציאים מכתבים, היתה הפאניקה מובילה את הציבור לבצע פעולות שמסבות נזקים בלתי הפיכים. אנחנו אחראים לניהול הסיכונים של הלקוחות. לא די להשיג דמי ניהול נמוכים - נושא התשואות בשנתיים הקרובות לא חשוב אלא הגוף המנהל וחוסנו הפיננסי".

כספי: "למדנו שהלקוח צמא היום למגע אישי, לשבת עם מישהו שישרה בו שלווה ויעשה לו סדר".

גור: "כפורום, חשוב שנחזק ונקדם את יישום המודל הצ'יליאני, שמתאים את ההשקעה לגיל החוסך. לכן אני דואג באופן אישי שמגיל מסוים אנשים יעברו לאפיקים סולידיים יותר. צריך גם לתת לכל לקוח סל של מוצרים ולשלב בין פנסיה וביטוח, כדי לפזר סיכון".

אוזן: "המסקנות שלנו שכל עובד צריך לבחון את העדפות הסיכון האמיתיות שלו לפי הגיל. לא די להסתכל על סטיית התקן אלא חשוב לבדוק את הרכב הנכסים ברמת המניה הבודדת, כדי שנוכל לומר ללקוח מה מידת הסיכון האמיתי שיש לו בתיק".