אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
במת כלכליסט: אשליית המדיניות הפיסקאלית צילום: עמית שעל

במת כלכליסט: אשליית המדיניות הפיסקאלית

ישראל צריכה להשלים עם העובדה כי ישועה מהירה לצמיחה ולתעסוקה, אם תבוא, תהיה מהתאוששות כלכלית בעולם

03.05.2009, 07:29 | יורם גבאי

ראשי ההסתדרות והתעשיינים מקווים שהמדיניות הפיסקאלית תסייע ישירות לתעסוקה במשק ותמנע את המשך תהליך הפיטורים. בחינה יסודית של התוכנית הכלכלית המתגבשת בממשלה ובדיקה של המתרחש בכל המדינות המפותחות והפתוחות בעולם (להוציא את ארצות הברית) מראה שכולן מבצעות מדיניות מוניטרית מרחיבה משולבת במדיניות תקציבית ניטרלית או אפילו מרסנת, הכוללת הפעלת רפורמות כלכליות ורגולטוריות שיסייעו למשקים השונים לאחר המשבר.

ככלל, העולם נתון בעיצומו של תהליך המכונה "הדבקה". שוק המניות נופל בכל המדינות המפותחות בכ־40% (המתאם ישראל־ארה"ב כ־98%), בכל המדינות היצוא וההייטק דועכים ב־15%–30%, וגם התוצר והאבטלה במגמת הרעה. המסקנה היא זהה: יש לבצע מדיניות מוניטרית מרחיבה מאוד, ואין לבצע כל מדיניות תקציבית נוסף על המתחייב מנפילת המסים ("מייצבים אוטומטיים").

המדיניות המוניטרית מתבטאת בכמה נקודות: הגנה טוטלית על כל מערכת פיננסית שקורסת, ריביות אפסיות של הבנקים המרכזיים, ניסיון להוריד את הריביות הארוכות והרחבת הפוטנציאל והנגישות לאשראי. המדיניות הפיסקאלית דומה: גרמניה מובילה את גוש היורו לריסון פיסקאלי יחסי, מתוך הסכמה לגלישה בגרעון רק ממה שנובע ממשבר המסים. נוסף על כך, יש לקצץ בהוצאות, ובריטניה מרחיקת לכת בהעלאת שיעור המס השולי מ־40% ל־50%.

כל המדינות חוששות שגירעון תקציבי חמור מדי יפגע בשוקי ההון שלהן, יאיץ את האינפלציה, יגדיל את החוב הלאומי ויסכן את הדירוג. ארה"ב היא החריגה מבין המדינות הפתוחות לשווקים הפיננסיים, והיא מגדילה את גירעונה ל־12.5% מהתוצר, ומקווה שמהלך זה לא יוביל אותה למשבר פיננסי או לאינפלציה גבוהה.

בשבחי תוכנית נתניהו־שטייניץ

 

מדינת ישראל אינה חריגה מבין מדינות העולם המפותח. תוכנית נתניהו־שטיניץ, כמו תוכנית דומה של שר האוצר הקודם, מקמצת בהוצאות ומתכננת כנראה קיצוץ הוצאות והקפאת שכר בסקטור הציבורי. כולן יקטינו את הביקוש הממשלתי והפרטי, אך ימנעו עלייה בגירעון הממשלתי של יותר מ־6% תוצר.

תוכנית הממשלה מתמקדת, בצדק לדעתי, בהרחבה מוניטרית, בהגדלת ערבויות מדינה לאשראי לענפי המשק השונים, טכנולוגיה, עסקים קטנים ויצוא. תוכנית הערבויות אינה מוגדרת כהוצאה ממשלתית והיא מחליפה את הרחבת תוכנית קרנות המנוף, המוגדרת כהוצאה תקציבית ממשית.

התוכנית כוללת אף הורדה עתידית בשיעורי מס ההכנסה, השפעה אפסית על תקציבי 2009–2010 (להוציא 1% במס החברות), ומנסה להרחיב את תוכנית ויסקונסין ומס הכנסה שלילי מתוך ידיעה שהמגבלה הביצועית תמנע גידול הוצאה ממשי בשנה הקרובה (כמו תוכנית ההגנה על חסכונות הציבור, שתעלה לתקציב המדינה 0 שקלים). במקביל, תוכנית נתניהו־שטייניץ מדגישה את הצורך בהחלת הרפורמות במינהל מקרקעי ישראל, בחברת החשמל ובנמלים. רפורמות רבות חשובות לצמיחה, אך ללא צורך בהגדלה תקציבית, ומחייבת כמובן עימות עם איגודי העובדים ועם גורמים אינטרסנטיים פוליטיים.

להתפלל ולקוות לסוף המשבר

 

ישראל צריכה להשלים עם העובדה כי ישועה מהירה לצמיחה ולתעסוקה, אם תבוא, תהיה מהתאוששות כלכלית בעולם, אשר "תדביק" גם אותנו. נוסף על כך עלינו לבצע מדיניות מוניטרית מרחיבה ולהמשיך ברפורמות כלכליות, כולל תשתיות וחינוך. אנו צריכים להתמקד במה שאפשרי ולהימנע מגירעונות תקציביים בלתי נשלטים. כמו כן, מן הראוי שכמו ראשי ה־G7 נתמקד בתפילה ובתקווה שהמשבר העולמי יירגע. משם תיפתח הטובה.

הכותב הוא יו"ר פעילים ולשעבר הממונה על הכנסות המדינה 

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות