יעל אנדורן: "אני לא בטוחה שאותם היקפי אשראי שניתנו בעבר ינתנו בשנית"

"כיום זה ברור כמעט לכולם שאי הצלה של ליהמן ברדרס גרמה למשבר להתפתח כפי שהתפתח", אמר איתן רף בכנס בתל אביב היום (א'), "אחרת היה משבר אחר לגמרי. ממשלת ישראל חייבת לפעול, אסור לחכות. אחת הבעיות שיש לנו היום היא שאנחנו על ציר המגמה לא יודעים איפה נמצאים, האם באמצע המשבר, תחילת המשבר, זה מקשה מאד להתמודד. אני מבסס את דברי על כך שאנחנו נמצאים בשוק אשראי בעייתי, מה שקורה בשוק האשראי החוץ בנקאי משפיע על מה שקורה בשוק האשראי בכללותו. אנחנו רואים שהמגמה של הגדלת האשראי הבנקאי וצמצום האשראי החוץ בנקאי. זה מעיד על סיכון האשראי".

הדברים נאמרו בכנס בתל אביב בו דיברו רף, יו"ר בנק לאומי, גיורא עופר, מנכ"ל בנק דיסקונט, דני ברק, מנכ"ל לידר שוקי הון, יעל אנדורן, מנכ"ל עמיתים קרנות פנסיה, סמדר ברבר צדיק, מנכ"ל הבנק הבינלאומי, ורועי ורמוס, מנכ"ל פסגות.

גיורא עופר הפנה את הזרקור כלפי החברות הקטנות: "אני חושב שהרבו לדבר על טייקונים וחברות גדולות במשק. אנחנו יותר מודאגים אבל מהחברות הקטנות. הפריפריה סובלת יותר מהחברות שמוזכרות חדשות לבקרים בעיתון. 2009 לא תהיה קלה מ-2008. נראה מספרים לא קטנים בחובות הבעייתיים".

"השנה הקרובה נפרעים 17 מיליארד שקל אג"ח סחיר, מתוכם 65% מדורגים A ומטה, ומשוק הנדל"ן. נתנו אשראים גדולים לפי קריטריונים מקלים ולכן חלק מהאשראים שאמורים להיפרע יהיה קשה למחזר אותם. אין לי ספק שחלק מהאשראים שניתנו בשוק ברמות סיכון מאד גבוהות" הוסיפה סמדר ברבר-צדיק.

רועי ורמוס ניסה להגן על הגופים המוסדיים ואמר כי "הגופים המוסדיים ימשיכו לספק אשראי כמו שהבנקים ימשיכו לספק אשראי. הממשלה מספקת תמריצים גם למערכת הבנקאית וגם לשאר המערכות. המוסדיים צריכים לייצר תשואה. הפנסיה של הלקוחות לא תהיה סביב ריבית חסרת סיכון ששואפת לאפס. כמו שראינו בחודשיים האחרונים היו לא מעט הנפקות שהשתתפו בהם חלק מהמוסדיים. נמשיך גם בלי מעורבות ממשלתית לתת אשראי. ברור שמי שיש חשש לגבי יכולת ההחזר ברמת החברה והבעלים היכולת של אותו גוף לגייס כסף תרד. רוב החברות אנחנו מעריכים יעמדו בהתחייבויות שלהם".

ורמוס עוד הוסיף כי "לכולנו יש לקחים שיש להפיק אבל תעשית קופות הגמל היא יחסית בסדר. צריך להבין את זה. לפני שמדברים על זה שמחקו שליש מהפנסיה של הציבור צריך להכיר את המספרים. זה לא אומר שלא צריך לעשות מחקר חוב יותר טוב ולדרוש בטוחות יותר טובות".

יעל אנדורן הוסיפה כי "אני לא בטוחה שאותם היקפי אשראי שניתנו בעבר על ידי הגופים המוסדיים ינתנו בשנית. המוסדיים ימשיכו לתת אשראי לפירמות אבל לא באותם היקפים ועם התניות פיננסיות ובטוחות. יתעקשו על אותם פרמטרים. התיק שלנו הוא מראש יותר שמרני מאחרים ולכן אנחנו באופן טבעי לא היינו שם אבל כן היו הנפקות שלא היו צריכות להיות".

דני ברק ציין ש"המשקיעים המוסדיים לעולם ימשיכו להשקיע באג"ח קונצרני ומניות. החיים יחזרו למסלולם. אנחנו נתגבר על המשבר. משקיע מוסדי בודק סיכונים. מצפים ממנהלי השקעות להשיג תשואה של למעלה מאחד וחצי אחוז ולכן חייבים להשקיע במניות ואג"ח".

"יש הבדל בין סיכון בבנק לסיכון במוסדיים" ענה רף בתגובה והוסיף "כשמוסדי נותן אשראי מי שנושא בזה זה העמית ואצל הבנק הבנק נושא באחריות. זה לכן הוביל ללקיחת עודף סיכונים אצל המוסדיים. אני חושב שהשוק החוץ בנקאי חשוב אבל הוא עשה טעויות. השקיע בנדל"ן בחו"ל ורואים את התוצאות. התבססות מוחלטת על חברות הדירוג סייעה לזה. חשוב לתקן את זה. צריך לקחת בחשבון שהממשלה צריכה למחזר 60 מיליארד שקל. יש לה גירעון גדול. זה יצור לנו תחרות. אנחנו נעמוד במצב שהבנקים צריכים לגייס 10 מיליארד שקל כדי להגיע להלימות הון וזה יקשה על פירמות בשוק ההון".

מנכ"ל הבינלאומי, סמדר ברבר-צדיק אמרה כי "ניתן אשראי לפעילויות לא רציונליות כמו נדל"ן בחול. זה הביא לאג"חים שנסחרים בתשואות גבוהות. זה דבר שצריך לשים לו קץ. הקריטריונים צריכים להיות זהים לאלו של הבנקים. אנחנו מסתכלים על היציבות של הבנקים ושל המפקידים שלנו בתוך הבנקים. ראיה אחראית. בגלל הפיזור אצל המוסדיים ההסתכלות שונה ולכן הרגולציה צריכה להיות זהה. אותם סטנדרטים".

גיורא עופר ציין כי "הגופים המוסדיים הפנימו והקימו ועדות אשראי ויודעים לנתח תזרימי מזומנים ויכולת החזר וביטחונות. היו יותר מידי מקרים של חוסר אחריות בהשקעת כספי עמיתים. אתה מטפל בכסף של אחרים אתה צריך להיות הכי שמרן, רגיש ומבין ולא לחתום הנפקה בחצי שעה. לא צריך משבר בסדר גודל שעוברים כדי להבין שחלק מההנפקות האלה לא היו צריכים לצאת לאויר העולם. כשהיום מדברים על מיחזור"

דני ברק הגיב כי "אנו נוטים להסתכל על השלושה אחוז הבעייתי שהם השוליים. אנחנו מפספסים פה. רוב ההנפקות היו בסדר". לזה ענתה ברבר-צדיק כי "אנחנו לא בתקופה טובה. יש גם הנפקות טובות אבל הפירעונות עוד לפנינו. יש הרבה אג"ח בבעיה של חידלון".  ברק ענה כי "האוצר לא פחות מודאג מהמערכת הבנקאית מזו של המוסדיים".

עוד הוסיף ורמוס כי "אנחנו לא מנהלים את הכסף שלנו אלא כסף של אחרים. נגזר מזה שחייבים להיות מאד שקופים לעמיתים שלנו. אנחנו לא נלך לשום סוג של תספורות ווויתורים לבעלי שליטה. אם נצטרך במצב שחברה לא יכולה להחזיר את כל החוב - על חלק מהריבית נדרוש פיצוי במניות".

גיורא עופר: "היינו בין הראשונים שבירכנו על האשראי החוץ בנקאי. התקשורת אמרה שהמוסדיים יזמברו את הבנקים ואנחנו חשבנו אז וחושבים היום שיש מקום למתן אשראי חוץ בנקאי אבל צריך לעשות זאת באופן משותף עם גופים מוסדיים לפרויקטים גדולים במשק. צריך שיתוף פעולה באשראי ישיר, לא באג"ח".