אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
תעשיית הפאניקה: 2,800 מתמחים ניגשים היום לבחינת ההסמכה בכתב של לשכת עוה"ד צילום: אלכס קולומויסקי

תעשיית הפאניקה: 2,800 מתמחים ניגשים היום לבחינת ההסמכה בכתב של לשכת עוה"ד

כמעט אף מתמחה לא ניגש היום לבחינת ההסמכה של לשכת עורכי הדין בלי להוציא אלפי שקלים על הכנה. זאת, למרות שקורסי ההכנה לא שינו מאז הופעתם את שיעורי ההצלחה במבחנים - שעומדים באופן עקבי על 70%–80%. מי שצוחקות כל הדרך אל הבנק הן שלוש החברות ששולטות בשוק שמגלגל 10 מיליון שקל בשנה

04.05.2009, 08:56 | מארק שון

אין כמעט עורך דין שאינו זוכר בבעתה את הימים והלילות שלפני בחינת ההסמכה שלו, כאשר החשש מכישלון במבחן שאליו התכונן במשך חודשים ארוכים משתלט על התודעה וגורם לנדודי שינה או להתקפי חרדה קשים. שלוש חברות פרטיות - "מחשבות", "פרקטיס" ו"המתמחה" - השכילו לנצל בדיוק את החרדה הזו להפקת רווחים, ובשנים האחרונות הן מציעות למתמחים מגוון ספרים וקורסים של הכנה לבחינה, בשוק שמגלגל היום לפי הערכות 9–10 מיליון שקל בשנה.

 , צילומים: יובל חן צילומים: יובל חן  , צילומים: יובל חן

עד תחילת שנות התשעים התבססו הלומדים לבחינת ההסמכה על רשימת חקיקה מומלצת שפרסמה לשכת עורכי הדין לקראת הבחינה. לנבחנים לא היו אמצעי עזר ללימוד מלבד אוגדני חקיקה וקורס קצר של לשכת עורכי הדין, שכלל הרצאות של אנשי אקדמיה, עורכי דין ושופטים, ונחשב לקורס העשרה יותר מאשר לאמצעי יעיל לסיוע במעבר הבחינה. אולם אף שגם כך נרשמו בבחינה אחוזי מעבר גבוהים, הרי שכמות החומר העצומה, ובמקביל הקמת המכללות הפרטיות למשפטים בתחילת שנות התשעים, יצרו בשוק דרישה למסלולי הכנה מסודרים לבחינה.

ספרים של חברת "מחשבות". נוצרה דרישה למסלולי הכנה, צילום: אוראל כהן ספרים של חברת "מחשבות". נוצרה דרישה למסלולי הכנה | צילום: אוראל כהן ספרים של חברת "מחשבות". נוצרה דרישה למסלולי הכנה, צילום: אוראל כהן

מנתוני לשכת עורכי הדין עולה כי אחוז המעבר של הניגשים לבחינה בפעם הראשונה לא השתנה באופן מהותי לאורך השנים, ועומד באופן עקבי על 70%–80% - הן בתקופה שלפני הקמת חברות ההכנה, הן היום. למרות זאת, מבין 2,800 המתמחים שייגשו היום לבחינת ההסמכה כמעט בלתי אפשרי למצוא מישהו שלא רכש לפחות את ערכת ההכנה הבסיסית של אחת החברות. רבים מהם השתתפו בקורסים הארוכים - והיקרים - יותר, וחלק קטן אף נעזר בליווי אישי צמוד של עורך דין לאורך תקופת הלימודים לבחינה.

מנתונים שנמסרו ל"כלכליסט" על ידי החברות עולה כי כ־75% מבין בוגרי המכללות ו־35%–40% מבוגרי האוניברסיטאות נרשמים לאחד הקורסים שהן מציעות. שאר המתמחים בוחרים ללמוד עם אחת מערכות הספרים של החברות, המלוות בימי עיון ובמפגשים בודדים.

חישוב "כלכליסט", שמסתמך על נתוני לשכת עורכי הדין לגבי מספר הנבחנים ועל התפלגות הלומדים במוסדות הלימוד השונים, מעלה אם כן שבמועד מאי 2008, שבו ניגשו לבחינה בכתב 2,536 מתמחים, הסתכמו הכנסות החברות בכ־4–5 מיליון שקל לפחות, ובמועד נובמבר 2008, שבו ניגשו לבחינה 1,589 מתמחים, הכניסו הללו לחברות 2–3 מיליון שקל.

נתונים אלה מביאים בחשבון שרוב המתמחים אינם משלמים את המחיר הקטלוגי המלא הנקוב לקורסים. כל החברות מעניקות הנחה מוצהרת של 15%–20% בגין הרשמה מוקדמת, וכן מתמחים שמגיעים בקבוצות של שבעה־שמונה ומעלה מקבלים גם הם הנחה. חלק מהמשרדים הגדולים מקבלים הנחות על אחד הקורסים ומסבסדים אותו לכל המתמחים שלהם, או לפחות למתמחים שמתוכננים לשוב לעבוד במשרד כעורכי דין. דוגמה לכך אפשר למצוא במחזור הנוכחי במשרד יגאל ארנון, שסבסד לכל מתמחיו קורס מלא בחברת פרקטיס בשווי 3,200 שקל.

הטבות ניתנות גם דרך מוסד הלימודים שבו למד המתמחה. לשלוש החברות יש שיתוף פעולה עם מוסד לימודים זה או אחר, המעניק לסטודנטים שירותים נוספים תמורת כספם, דוגמת ימי עיון ושיעורי תגבור.

המונופול נשבר

מנכ"ל "מחשבות", אפי דלומי, צילום: אוראל כהן מנכ"ל "מחשבות", אפי דלומי | צילום: אוראל כהן מנכ"ל "מחשבות", אפי דלומי, צילום: אוראל כהן

"מחשבות", החברה הוותיקה בשוק, מחזיקה על פי הערכות בכ־65%–70% ממנו, ושתי החברות האחרות והחדשות יחסית מחזיקות כל אחת בכ־15%–20%. חלוקת השוק הזו היא הערכה של "כלכליסט", המבוססת על הצלבת נתונים בין מידע שנמסר על ידי החברות עצמן (שהגדילו כל אחת במעט את נתח השוק שלהן), הערכת גורמים המעורים בענף - וכן גודל האולמות שנשכרו לצורך האירועים המסכמים שנערכו לקראת הבחינה היום. באירועים אלה ישנה השתתפות כמעט מלאה של המתמחים הרשומים בכל חברה.

"מחשבות" הוקמה ב־1987 כהוצאה לאור של ספרות משפטית, והחלה את פעילותה בתחום ההכנה לבחינות ההסמכה ב־1994. שנתיים לאחר מכן נכנסה לתחום של קורסי הכנה למתמחים, שעד לאותו רגע היה בשליטה בלעדית של לשכת עורכי הדין שהפעילה כאמור מעין קורס הכנה כללי. בתוך זמן קצר השיגה "מחשבות" שליטה מלאה ובלעדית בשוק, והיתה למונופול ללא עוררין עד 2005.

אדם מירון, מנכ"ל "המתמחה" אדם מירון, מנכ"ל "המתמחה" אדם מירון, מנכ"ל "המתמחה"

אז נכנסה לשוק חברת פרקטיס, ששמה לעצמה כיעד למקד את הלימוד לנושאים רלבנטיים בלבד, והתגאתה שהנרשמים אצלה יוכלו ללמוד פחות, מספרים דקים ונוחים יותר, ולהגיע לאותה תוצאה. שנה מאוחר יותר יצאה חברה־בת של לשכת עורכי הדין, ההוצאה לאור, עם המותג "המתמחה", ויצרה שלוש מתחרות על שוק קטן יחסית.

הספרים התכווצו

שלוש שנים אחר כך אפשר לומר בוודאות ששתי החברות המתחרות הצליחו לנגוס ב"מחשבות" באופן משמעותי, אף שהיא עדיין שולטת ברוב השוק. כניסת המתחרות השפיעה בכמה היבטים, שהמכנה המשותף לכולם הוא השקעה במוצר אטרקטיבי יותר, שעטוף יפה יותר ומשווק באופן אגרסיבי יותר.

מלחיץ: מבחן ההסמכה של הלשכה שני מועדים בשנה. 70%–80% עוברים בפעם הראשונה. עברת את המבחן בכתב? אחרי שבועיים או שלושה תפגוש שלושה בוחנים לבחינה בעל פה מארק שון, 16 תגובותלכתבה המלאה

ההשפעה הראשונה ניכרת בהיקף החומר והספרים - שהתכווצו פלאים. בעוד שבמשך שנים הוציאה "מחשבות" ספרים עבי־כרס, שהלכו ותפחו ככל שהחברה התפתחה והגיעו עד לכ־4,000 עמודים, הרי שבשנים האחרונות היא נאלצה להתאים את עצמה ל"פרקטיס" ו"המתמחה", שהכניסו לשוק ספרים קצרים וממוקדים יותר. כיום, מספר העמודים שאיתם מתמחה צריך להתמודד נעה בין 1,500 ל־1,800, ודווקא "מחשבות" היא המציגה את מספר העמודים הנמוך ביותר, אם כי בהפרש לא גדול.

הקורסים הוזלו

מעבר לכך, כניסת המתחרות לשוק הוזילה כמובן את הקורסים והיטיבה בכך עם המתמחים. אדם מירון, מנכ"ל ההוצאה לאור, שאחראית על "המתמחה", מסר ל"כלכליסט" כי מדובר בירידה של 30%–40% מאז כניסתם לשוק, בעוד שאפי דלומי, מנכ"ל "מחשבות", טוען כי מדובר בירידה מינורית יותר של 10%–15%.

ואמנם, בשל ריבוי המסלולים השונים וההיצע הגדל משנה לשנה, קשה להסכים על נתונים מדויקים, ונראה שהאמת נמצאת אי שם באמצע אך קרובה יותר לנתונים שמציג מירון.

לדוגמה, ערב כניסת המתחרות לשוק היתה עלותו של קורס של חברת "מחשבות" כ־5,250 שקל - כאלף שקל יותר ממחירו כיום. אולם הפער הגדול ביותר נרשם במחיר הערכה הבסיסית, שלפני כניסת המתחרות לשוק היה ב"מחשבות" כ־3,000 שקל, ואילו כיום הוא 1,790 שקל ב"מחשבות" וב"מתמפחה" ו־1,690 שקל ב"פרקטיס" - ירידה של כ־40%.

בשלוש החברות ניתן, כאמור, למצוא כמה מסלולי הכנה אפשריים. המסלול הבסיסי ביותר - שבו בוחרים רוב בוגרי האוניברסיטאות ומיעוט מבוגרי המכללות - עולה כ־1,700 שקל, וכולל את ספרי הלימוד וכמה ימי עיון ומפגשים. בקצה השני של הסקאלה נמצא קורס ההכנה המלא, שעולה כ־4,000 שקל ומתחיל כמה חודשים לפני סיום ההתמחות. בתווך מציעות החברות גם קורס מקוצר יותר, שמחירו נע בין כ־3,000 שקל ב"מחשבות" ו"המתמחה" לכ-2,600 שקל ב"פרקטיס", ומתחיל עם סיום ההתמחות. במהלך הקורסים נפגשים המתמחים פעם בשבוע, לפני סיום ההתמחות, ופעמיים בשבוע לאחר תקופת ההתמחות.

דני בלושטיין, מנכ"ל "פרקטיס", צילום: עמית שעל דני בלושטיין, מנכ"ל "פרקטיס" | צילום: עמית שעל דני בלושטיין, מנכ"ל "פרקטיס", צילום: עמית שעל

מחברת פרקטיס נמסר, כי אחוז זהה פחות או יותר נרשם לכל אחד מהמסלולים שהחברה מציעה: כשליש לקורסים הארוכים, שליש לקורסים הקצרים, ושליש בוחר בערכה הבסיסית בלבד. מ"המתמחה" נמסר כי יותר מ־50% מהנרשמים בוחרים באחד משני סוגי הקורסים, בעוד שהיתר ניגשים לבחינה על סמך לימוד עצמי המבוסס על הערכה הבסיסית של החברה.

בנוסף על המסלולים הרגילים הללו מציעות כל החברות גם מסלול ייחודי של עבודה בליווי צמוד של עורך דין, המלווה אישית את התלמיד מתחילת הלימוד ועד סופו. מחירו של מסלול מסוג זה משתנה בהתאם לנסיבות של כל מתמחה, אך גם הוא נע סביב 3,000–4,000 שקל.

השוק ימשיך לשגשג

ולאן פני השוק בעתיד? גורמים בכירים בשוק מנסים כבר כמה שנים לטעון שהשוק קטן מדי לכל כך הרבה שחקנים. "אחת החברות תחליט בתקופה הקרובה שזה לא כלכלי", אמר ל"כלכליסט" מנכ"ל "מחשבות", אפי דלומי.

אולם, לנוכח העובדה שיותר מ־60% מהמסיימים כיום לימודי משפטים לומדים במכללות הפרטיות,שם הם משלמים שכר

לימוד שנע בין 60 אלף ל־100 אלף שקל בשנה, קשה להניח שהם יירתעו דווקא מהשקעה של כמה אלפי שקלים נוספים כדי לוודא שיקבלו רישיון.

מעבר לכך, אם תממש לשכת עורכי הדין את תוכניתו של יו"ר הלשכה יורי גיא־רון ותעלה את ציון המעבר בבחינה מ־65 ל־70, רק תגבר המוטיבציה של המתמחים לדבוק בקורסי ההכנה. מאחר שהציון הממוצע בבחינה בשנים האחרונות עומד על 69, הרי שהעלאת ציון העובר ל־70 עשויה להכניס הרבה מאוד מתמחים לטווח ציונים מסוכן - ולשלוח אותם למלא עוד יותר את אולמות הקורסים להכנה לבחינה.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

24 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

23.
למה אתם נגד השכלה משפטית?
כשאני קוראת את התגובות נגד בהמכללות אני ממש מרגישה שאנשים דבקים בבורות במקום לברך על כך שמדינת ישראל התפתחה ויש מקום לרכוש ידע והשכלה מבלי להטריח עצמך נסוע לחו"ל אנשים קוראים תיגר על המכללות, למה? אני למדתי גם באוניברסיטה וגם במיכללה ומניסיוני האישי שתיהן מצויינות באותה המידה, המיכללות עומדות בדרישות המועצה להשכלה גבוהה ומלמדים בהן טובי המרצים, סטודנטים ממלאים את האולמות, תענוג לראות אנשים מכול שכבות האוכלוסיה רוכשים ידע , צעירים מבוגרים, וכולם לומדים א אחד לא קונה את התואר שלו כולם מתאמצים ורוכשים השכלתם ביושר, ואין חשיבות למוסד בו אתה רוכש השכלתך, יש חשיבות רק איך תיישם ההשכלה שרכשת מאוחר יותר בשוק החופשי, ולכן מי שבעד סגירת המיכללות הוא בעד הבורות והוא נגד קידמה ומקצוע עריכת הדין איננו מקצוע יוקרתי , עורך דין הוא לא אדם יוקרתי אלא אדם שעובד קשה למען הלקוח כדי שיוכל להביע עמדתו בפני בית המשפט, חברה תתרכזו במהות ולא בפרוצסדורה. אם יהיו רק אוניסרסיטאות לא יוכלו מספיק אנשים לרכוש ידע כי מספר המקומות מוגבל, לכן תברכו על הקמתן של המכללות וברכו על כך שמדינת ישראל מתפתחת, גם בארה"ב יש המון מיכללות ושם אף אחד לא קורא לסגור אותן. יישר כוחן של המיכללות וכבדו כל אדם על פי חופש בחירה שלו וטוב שיש אפשרות לבחור בלימוד בין מיכללה ואוניברסיטה ואיש הישר בעיניו יעשה, גם מבחן הלישכה הוא בנושאי פרוסדורה בלבד ואין הוא עוסק בדין המהותי , הוא איננו אינדיקציה לשום דבר, הוא לימוד ושינון של חומרהעוסק בסידרי הדין שהם חשובים למשפט אך אין הם מהווים את ליבו של המשפט. זו עוד משוכה שצריך לעבור , בדרך לרישיון אבל את הכלים האמיתיים להתמודדות לומדים באוניבסיטאות ובמיכללות ולכולם יש אותו ארגז כלים, ולכן כל ההתדיינות וההתפלמסות סביב הנושא מיותרת. יום טוב לכם חברים
רבקה רונן , חדרה  |  13.08.09
22.
לטמבל מ-18: למדת להגות בעברית את המילה "שוק חופשי" - שלמדת מהמרצה שלך?
אתם פשוט בושה. אבל עכשיו הלשכה תשים לזה סוף. הרף יהיה יותר קשה, והמון גאונים שלומדים במכללות יישארו עם הכסף שהשקיעו ביד ובלי תעודה. וככה צריך. נראה אתכם קודם כל בכלל ניגשים לפסיכומטרי. אבל אתם בכלל לא יודעים מה זה פסיכומטרי
סטודנט באונ'  |  10.05.09
21.
למדתי במכללה ובאוניברסיטה
את שנה א' למדתי במכללה אין צורך לגחך לא קבלתי 500 בפיסכומטרי כמו שאתם נהנים לכתוב. דוקא מעל 680 עם בגרויות מעולות שמשום מה לא הספיקו... בשנה א' למדתי במכללה וקבלתי ממוצע מאוד גבוה, עברתי לאוניברסיטה מתוך ידיעה שהיא נחשבת כעדיפה אך מעולם לא זלזלתי במכללה בה למדתי. ברצוני לציין שלפני המעבר אנשים הזהירו אותי שציוני ירדו. לא נעים להגיד אבל אפילו במשפחה שלי הציעו לי להשאר במכללה שכן היא נחשבת למכללה הכי טובה ולהיות ראש לשועלים ע"מ להבטיח לעצמי התמחות מצוינת עם הציונים שהיו לי. מסתבר שהכל סטיגמות הגעתי לאוניברסיטה מובילה סגרתי התמחות על סמך הציונים של שנה א' במכללה ולא ירדתי מהציונים שהיו לי במכללה. אם להודות באמת הברזתי במכללה וגם באוניברסיטה באותה מידה לא חרשתי בשום מקום. התואר הזה הוא לא קשה ועצוב שכמה מתנשאים בטוחים שהם יותר טובים מאחרים שלומדים במכללה רק בגלל שהם הצליחו יותר בפסיכומטרי. אין ספק שבממוצע חתך האוכלוסיה באוניברסיטה הוא טוב יותר אבל נתקלתי בתלמידים מבריקים גם במכללה. בי כולם זלזלו שעברתי היו בטוחים שלא אצליח וניסו למנוע ממני הימורים של מועדי ב' על ציונים של 86 בתירוץ ש"כאן זאת לא המכללה" בסופו של דבר הם טעו.
הבה נסכם  |  08.05.09
20.
האמת על המכללות
סטודנט שלומד במכללה לא נופל מסטודנט באוניברסיטה! מכיר לא מעט, שלא למדו בתיכון ובגלל זה לא התקבלו לאונברסיאה אבל מוכיחים עצמם יפה מאוד במכללה! הראיה- במחן האחרון שהיה בין כל האוניברסיטאות והמכללות- 3 מהמקומות הראשונים היו ממכללת 'שערי משפט' הוד השרון. אז לכל הקנאים שהוציאו בגרות גבוהה כי חרשו בתיכון-תאכלו את הלב, ישנם אנשים שלא למדו והיום עובדים ולומדים קשה ואינם נופלים ממכם, אלא אף עולים ברמתם וביכולתם ממכם (נק' פתיחה שונה)
aa  |  06.05.09
לכל התגובות