בלעדי - תוכנית פואד: השקעה בחברות צעירות וביטול מע"מ על מוצרים בפיקוח

המדינה תעודד השקעות של הגופים המוסדיים בחברות בתחילת דרכן וביטול המע"מ על 27 מוצרים בפיקוח - אלו הן שניים מהסעיפים בתוכנית עליה עבדו במשרד התמ"ת בהוראת השר החדש, בנימין (פואד) בן-אליעזר. התכנית המלאה, תחת הכותרת של תוכנית חירום למלחמה באבטלה, אושרה היום (ג') על ידי בן אליעזה.

בן אליעזר "לא אתן יד להפרטת מנגנון הכשרת העובדים" שר התמ"ת החדש מתנגד לעמדת משרד האוצר שנחשפה ב"כלכליסט", לסגירת 2 מרכזי הכשרה מקצועית שנותרו בידי הממשלה מיקי פלדלכתבה המלאה

בתמ"ת מעוניינים להקים קרן בערבות מדינה בסך של לא פחות ממיליארד שקל, שנועדה לעשות מצ'ינג של שקל לשקל מול גופים מוסדיים שישקיעו את כספם בחברות בתחילת דרכן. על פי אנשי המשרד, חברות אלו מתקשות מאוד, לאור המשבר הכלכלי, בגיוס אשראי בנקאי וחוץ-בנקאי, ובנוסף חברות השקעה וקרנות הון סיכון, המתקשות לגייס כספים בתקופה זו, ממעטות להשקיע בחברות בשלבים אלו ומעדיפות להשקיע בחברות הפורטפוליו שלהן. עם זאת, הגופים המוסדיים בישראל מחזיקים עדיין בסכומי כסף גדולים המחכים להשקעה בתחומים הנחשבים כבעלי סיכון נמוך יחסית.

על-פי התוכנית, מאחר ומדובר בהשקעות ארוכות טווח, אזי ערבות המדינה תינתן רק בעוד 7-10 שנים, כאשר ניסיון העבר בהשקעות בקרנות מסוג זה מראה שהקרנות לרוב מחזירות את הכספים המושקעים בהן. הקרן של המדינה תשקיע ביחס של 1 ל-1 עד 3 ל-1, כך שההיקף הכולל של ההשקעות המושפעות מערבות המדינה יעמוד סך הכל על 3 מיליארד שקל בתקופת השקעה של 3 שנים.

בחברות הנמצאות בשלב הסיד (חברה לפני גיוס כספים ראשוני) ההשקעה תהיה 1:1 ולא תעלה על 5 מיליון שקל לחברה, בשלב ה-early stage (שלב פיתוח המוצר), ההשקעה תהיה של 2 ל-1 ותקרת ההשקעה לא תעלה על 10 מיליון שקל ובשלבים מאוחרים יותר, ההשקעה תהיה ביחס של 3 ל-1 והתקרה תעמוד על 15 מיליון שקל לחברה. על-פי הערכות המשרד, קרן שכזו תעזור לשמור על מקום עבודתם של כ-6,000 עובדים.

הורדת מע"מ ל-27 מוצרים בפיקוח

סעיף אחר בתכנית מדבר על הורדת המע"מ על 27 מוצרים שבפיקוח, כגון לחם אחיד, מלח שולחן, חלב וכדומה, אך לא למוצרי בנזין. לדברי אנשי המשרד, סך הפחתת המע"מ על מוצרים אלו תפחית את הכנסות המדינה בכ-400 מיליון שקל. סך ההוצאה הממוצע של משק בית על מוצרים אלו עומד על כ-8%. במשרד אומרים עוד, כי מוצרים אלו נצרכים במיוחד על ידי העשירונים הנמוכים.

סעיפים אחרים בתוכנית מציעים לשלש את מספר החונכויות לעסקים קטנים וזעירים, שעמדו בשנה האחרונה על כ-3,000 (70% מהם לעסקים זעירים). כמו כן, מוצע לאפשר גם לעסקים שקיבלו חונכות בשנים האחרונות אפשרות לקבל חונכות נוספת של 20 שעות להתמודדות עם ההאטה. על פי הערכת המשרד, ההיקף התקציבי של סעיף זה עומד על כ-50 מיליון שקל.

הגמשת התנאים לקבלת הלוואות

בנוסף, מוצע להגמיש את תנאי הסף של הקרן לקבלת הלוואות לעסקים קטנים (קרן תבור) ולקבוע מנגנון הגשת ערער במקרה של דחיית הבקשה להלוואה. לשם כך, מוצע גם להרחיב את מספר הבנקים שיכולים לתת הלוואות, מעבר לבנק אוצר החייל, הבנק הבינלאומי ודיסקונט.

ע"פ ההצעה, ההרחבה תהיה בהיקף של 30 מיליון שקל. כמו כן, יוקם מסלול להלוואות ברמת סיכון גבוהה לעסקים בעלי רווחיות תפעולית בשנה שקדמה להגשת הבקשה. היקף ההלוואה המקסימלי יהיה עד 200 אלף אלף שקל עם גרייס של שנה ופריסה של 7 שנים.

המשרד מציע גם ליצור קרן מיוחדת להלוואות לעסקים בקשיים אשר הבנקים לא מעוניינים לתת להם הלוואות, שבדיקה של גוף חיצוני ימצא כי יש סיכוי ממשי להחזר של ההלוואה. הקרן לא תמונף על ידי בנקים ויש לבצע בדיקה לגבי גופים פילנתרופיים או גופים חוץ בנקאיים שיסכימו ליצור מכפיל להשקעת המדינה. עסק המקבל הלוואה יקבל גם חונכות אשר תלווה אותו במהלך השנה הראשונה. היקף ההלוואה המקסימלי יהא עד 200 אלף שקל עם גרייס לשנה ופריסה על פני 7 שנים. ההיקף התקציבי יעמוד על 100 מיליון שקל.