אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
חשיפת כלכליסט: רשות המסים והאוצר ניפחו עלויות חוק המטפלות צילום: ששון תירם

חשיפת כלכליסט: רשות המסים והאוצר ניפחו עלויות חוק המטפלות

רשות המסים ומשרד האוצר טענו כי עלות ההכרה בהוצאות הטיפול בילדים היא 3–2 מיליארד שקל בשנה, וזכו להתחשבות ביהמ"ש. ממסמך שהגיע לידי כלכליסט עולה כי לפי חישובי הרשות עצמה, העלות בפועל תהיה 1.1–1.6 מיליארד שקל

05.05.2009, 06:58 | הדר קנה

עלות ההכרה בהוצאות הטיפול בילדים למדינה נמוכה בהרבה מההערכות שהשמיעה רשות המסים בבית המשפט. כך עולה ממסמך פנימי של רשות המסים שהגיע לידי "כלכליסט". בעוד שבעבר טענו משרד האוצר ורשות המסים כי עלות ההכרה בהוצאות הטיפול על ילדים מגיעה ל-2–3 מיליארד שקל בשנה, הרי שלפי המסמך הפנימי, עלות פסק הדין תגיע בפועל ל־1.1–1.6 מיליארד שקל בלבד.

על סמך ההערכות המנופחות של רשות המסים אישר בית המשפט לדחות את יישום פסק הדין עד 2010, בהתחשב במצב הכלכלי ובסכומים הגבוהים שהרשות תיאלץ להחזיר לנישומים בשעה של משבר כלכלי עמוק. בית המשפט אף הודיע כי בניגוד לרוב המקרים, פסק הדין לא יחול רטרואקטיבית אלא פרספקטיבית (מכאן ואילך). בית המשפט ציין: "בחירה בשינוי שאינו רטרוספקטיבי של ההלכה ממעיטה אפוא את הפגיעה באינטרס ההסתמכות ואת פגיעת הרוחב, שאת מימדיה קשה להעריך מראש".

ממי תנוכה ההוצאה

 

עוד בטרם אישר בית המשפט העליון באופן תקדימי שההכרה על טיפול בילדים תוכר לצורכי מס, חרטו על דגלם משרד האוצר ורשות המסים להילחם נגד האפשרות להכיר בהוצאה. האוצר ורשות המסים טענו לאורך כל הדרך כי אין להם את התקציב להתמודד עם ההוצאה הכבדה. מהרגע שבו התפרסם פסק הדין, ביום חמישי האחרון, האוצר ורשות המסים זעקו מעל כל במה אפשרית כי ברצונם להוביל חקיקה שתבטל את הפסיקה, ובכירים רבים מהמשרדים צוטטו כשהם אומרים כי "למדינת ישראל אין יכולת כלכלית לעמוד בעלות התקציבית של המהלך, בעיקר בשנת 2010 שבה גם כך יהיה עליהם לקצץ את ההוצאות ב־10 מיליארד שקל".

אלא שכבר בנובמבר 2008, במהלך הדיון המשפטי, הוציאה רשות המסים מסמך שכותרתו "חוות דעת כלכלית ואומדן עלויות בנושא ההכרה בהוצאות טיפול בילדים", ממנו עולות עלויות נמוכות בהרבה. למרות זאת, בכירי הרשות והאוצר המשיכו לטעון כי העלות תסתכם ב"מיליארדים רבים". במסמך נערכים חישובים שונים שמנסים להעריך את עלות ההוצאה אם פסק הדין של בית המשפט המחוזי יאושר. במסמך שלושה חישובים שונים: החישוב הראשון מעריך שניכוי הוצאות הילדים ייעשה מההכנסה הגבוהה מבין הכנסות בני הזוג (כפי שקבע בית המשפט המחוזי, שפסק שהנישומים רשאים לבחור מי מבני הזוג ינכה את ההוצאה); החישוב השני מעריך את העלות למדינה כששני בני הזוג מנכים מחצית מההוצאה (כלומר מחצית מההוצאה תנוכה ממשכורת האב ומחצית ממשכורת האם, כפי שהורה בית המשפט העליון לעשות); והחישוב השלישי מדבר על ניכוי ההוצאה מבן הזוג בעל המשכורת הנמוכה יותר.

אלא שגם המספרים בתרחיש הקיצוני ביותר, שלפיו הוצאות הטיפול בילדים ינוכו מהמשכורת הגבוהה יותר, עדיין אינם מגיעים להערכות. לפי המסמך, במצב כזה העלות למדינה תגיע ל-2.3-1.6 מיליארד שקל כתוצאה מאובדן הכנסה ממסים. אם הוצאות הטיפול מילדים ינוכו מהמשכורת הנמוכה, העלות למדינה תתכווץ ותעמוד על 950-430 מיליון שקל בלבד בשנה. כאמור, לפי פסיקת בית המשפט העליון יוכל כל אחד מבני הזוג לנכות מחצית מההוצאה לטיפול בילדים ממשכורתו, כך שהעלות למדינה תהיה 1.1–1.6 מיליארד שקל בלבד.

עו"ד יניב שקל, שייצג את ורד פרי בהליך בבית המשפט העליון עם עורכי הדין משה שקל ולאה טבע־עכו, אמר ל"כלכליסט" בהקשר זה: "מספיק שרשות המסים תתקין תקנה אחת פשוטה שתסייג את ההכרה למשכורת הנמוכה בלבד, והעלות תרד ל־950 מיליון שקל בשנה בלבד, בדיוק כמו עלות העלאת המס על סיגריות שנקבעה לפני כמה ימים. אנחנו שמחים שבסופו של דבר האמת התגלתה והתברר שההערכות התקציביות שעליהן דיברו רשויות המס ומשרד האוצר מנופחות ומוגזמות, ואפשר להחיל את ההסדר של ניכוי הוצאת ההשגחה על ילדים בעלות תקציבית שאיננה גבוהה, לבטח לא ביחס להיקפי הורדות המס הצפויות בשנים הקרובות".

לא לאפליה בביטוח לאומי

רשות המסים ביצעה במסמך חישוב נוסף הנוגע לשינויים שהיא צופה שיחולו בחוק הביטוח הלאומי אם תתקבל עתירתה של פרי. כיום משלמים שכירים ועצמאים ביטוח לאומי באופן שונה: בעוד שהשכירים משלמים לפי משכורת הברוטו שמשלם המעביד, עצמאים משלמים ביטוח לאומי לפי ההכנסות שלהם, בקיזוז הוצאות מוכרות במס. לפיכך, הרשות טוענת, הכרה בהוצאות הילדים תיצור אפליה בין עצמאים לשכירים (שכן שכירים יוכלו להכיר בהוצאות אלו, לשלם פחות ביטוח לאומי ולקבל זכויות נמוכות יותר), ומצב זה יש לתקן בחקיקה.

אם יבוצע השינוי בחוק הביטוח הלאומי, קיימים שוב שלושה חישובים שונים שביצעה רשות המסים לעלות הכוללת של המהלך כולו: אם הקיזוז יתבצע במשכורת הגבוהה של אחד מבני הזוג, העלות תהיה 2.6 עד 3.8 מיליארד שקל; אם ההכרה בהוצאות הילדים תתחלק חצי־חצי בין בני הזוג, העלות תהיה 1.8 עד 2.7 מיליארד שקל; ואם הקיזוז יתבצע במשכורת הנמוכה תהיה העלות למדינה 800 מיליון שקל עד 1.45 מיליארד שקל.

על כך אומר עו"ד שקל: "כבר כיום קיימת אפליה בין עצמאים לשכירים בביטוח לאומי. מעבר לכך, אם שכירים יוכלו להכיר בהוצאות הטיפול בילדים כמו עצמאים צריך לזכור שבמקביל יקטנו גם הזכויות שלהם, ומכאן שהסכומים שביטוח לאומי ישלם במקרה של אבטלה, נכות או תאונה יירדו. הכול יקטן - ולכן גם הפגיעה התקציבית תקטן משמעותית".

ומה על הנסיעות לעבודה?

 

עוד נושא המטריד את רשות המסים ומופיע במסמך הוא מה יקרה אם בהמשך להכרה בהוצאות הטיפול בילדים יאושרו הוצאות נוספות כמוכרות לצורכי מס. בעיקר חוששת הרשות מההכרה בנסיעות לעבודה כהוצאה לצורכי ייצור הכנסה. לפי המסמך, העלות של ניכוי הוצאות הנסיעה מהעבודה עם עלות הוצאות הטיפול בילדים תנוע בין 7.1 ל־10.3 מיליארד שקל בשנה.

רשות המסים מסרה בתגובה: "הפסד ההכנסות ממסים כתוצאה מהכרה בניכוי של הוצאות ההשגחה והטיפול בילדים יכלול הפחתה בתשלומי מס הכנסה, וכן בדמי הביטוח הלאומי ובמס הבריאות. אם ניכוי ההוצאה ייעשה כפי שפסק בית המשפט העליון, אזי אובדן ההכנסות ממסים יכול להגיע עד 2.7 מיליארד שקל לשנה. מדובר באומדן שמרני, שכן בחישוב לא הובאו בחשבון השלכות אפשריות בנוגע לקיזוז המע"מ אצל העצמאים. כמו כן לא הובאו בחשבון ההשלכות המיידיות על הוצאות בעלות אופי דומה".

תגיות

15 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

12.
הוצאה מוכרת לצורך ייצור הכנסה
1)תרגילי רשות המיסים ומשרד האוצר המיועדים להציג נתונים שיקריים בפני בית המשפט הינם עבירה חמורה על החוק ויש להעמידם לדין על שבועת שקר. רק תהליך משפטי נגדם יבלום את שאר התופעות בהן משתמש האוצר בנתונים שיקריים או בהחלטות פקידים שמפירים החלטת ממשלה ויעשה סדר בנושא. 2) הוצאות על נסיעה לעבודה וחזרה חייבות אף הן להיות מוכרות לצורך הקלות בתשלום מיסים, ברור לכל בר דעת שהעובד נוסע אל מקום עבודתו ובחזרה על מנת לייצר הכנסה, יתר על כן מדינת ישראל מחייבת אותו להסכים לקבל עבודה בטווח של שעה נסיעה ממקום מגוריו ולא מדובר על שעה נטו כיוון שכמעט כל מי שנוסע למרחק של 60 ק"מ ומעלה ובוודאי בתחבורה ציבורית, יודע כי מדובר בזמן ברוטו של שעה וחצי עד שעתיים בכל כיוון במיוחד בקווים בהם תדירות הנסיעה שלל התחבורה הציבורית קטנה מאד ופעמים רבות יש גם צורך להחליף לקו אוטובוס נוסף או שילוב בין רכבת לאוטובוס דבר שמגדיל עוד יותר את זמן הברוטו של הנסיעה. זמן זה אינו משולם לרוב הציבור ובנוסף לכך הציבור נדרש לשלם מס על עלויות הנסיעה שלו בפועלגם אם הוא עושה זאת בתחבורה ציבורית. הגיעה הזמן לטפל גם בנושא זה. זאב
זאב , דרום  |  05.05.09
לכל התגובות