אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מבקר המדינה מציג: המשרד לאי-פיתוח הנגב והגליל צילום: אלכס קולומויסקי

מבקר המדינה מציג: המשרד לאי-פיתוח הנגב והגליל

הממשלה קיבלה החלטה, התוכנית החד-שנתית והמתוקצבת הותוותה, אבל במשרד לפיתוח הנגב והגליל ניצלו רק 16% מהתקציב - שהם כ-25 מיליון שקל. מנגנוני הקצאה ובקרה נאותים - לאחר 4 שנים - עדיין אין

06.05.2009, 16:05 | שאול אמסטרדמסקי

אי-ניצול משווע של תקציב המשרד לפיתוח הנגב והגליל - זו המסקנה הראשית העולה מדו"ח מבקר המדינה, אותו פרסם היום (ד') המבקר, השופט (בדימוס) מיכה לינדנשטראוס.

השר לשעבר יעקב אדרי. המשיכו להתייחס למשרד כאל זמני, צילום: אלעד גרשגורן השר לשעבר יעקב אדרי. המשיכו להתייחס למשרד כאל זמני | צילום: אלעד גרשגורן השר לשעבר יעקב אדרי. המשיכו להתייחס למשרד כאל זמני, צילום: אלעד גרשגורן

בשנת 2006 קיבלה הממשלה החלטה על אימוץ תוכנית אסטרטגית חד-שנתית לפיתוח הנגב בתחומי החינוך, פיתוח כלכלי ותעסוקתי ותשתיות. אולם, על-פי הדו"ח, למרות שבשנת 2007 הוקצו למשרד לפיתוח הנגב והגליל 150 מיליון שקל לצורך ביצוע התוכנית, הרי שנוצלו מתוכה רק 25 מיליון שקל - 16% בלבד. מתקציב יתר משרדי הממשלה הקשורים לפיתוח הנגב והגליל נוצלו רק 35 מתוך סך של 250 מיליון שקל (כלומר 14%).

עברה שנה וגם בסוף שנת 2008 לא יושמה במלואה התוכנית, שהייתה אמורה להיות, כאמור, חד-שנתית - רק ב-255 מיליון שקל השתמשו משרדי הממשלה, מתוך סך של 400 מיליון שקל שיועדו לאותה שנה (63%).

200 אלף שקל להנגשת בית העלמין; מיליון שקל לעמותה

דו"ח המבקר קובע, כי "במשרד לא התקיים תהליך קבלת החלטות מסודר לגבי הקצאות הסכומים לפרויקטים, שעמדו באמות המידה הכלליות". כך, לדוגמא, בשנת 2006 בחר המשרד להשקיע 200 אלף שקל בשיפוץ ההנגשה לבית העלמין כינרת, למרות שלא נמצאו סימוכין להליך קבלת החלטות מסודר ומנומק, למתן עדיפות לפרויקט זה, על פני פרויקטים אחרים.

דוגמא נוספת: בשנת 2005 החליט המשרד להעניק תמיכה בסך מיליון שקל לעמותה הפועלת בתחום המועצה האזורית עמק הירדן, שעניינה קיום פעילויות ספורט ונופש לנכים ובריאים. התמיכה הועברה לעמותה דרך משרדי ממשלה שונים, ללא אמות מידה גלויות, שקופות, אובייקטיביות ושיוויוניות. "העובדה שהתמיכה יועדה מראש על-ידי המשרד לעמותה מסוימת, מצביעה על כך שמשרד השיכון שימש כמתווך בלבד להעברת הכספים לעמותה האמורה", כותב המבקר.

הוא מוסיף, כי "עתה, משעברו ארבע שנים מאז הקמת המשרד, מן הראוי שיפעל על-פי דפוסי עבודה של משרד ממשלתי, גם בעניין חלוקת כספים לתמיכות במוסדות ציבור לפי הוראות החוק".

לינדנשטראוס מסכם וכותב: "המשרד, שהוקם בינואר 2005, נועד לפעול בתחום שבו לא פעל בעבר משרד ממשלתי אחר, וההתייחסות אל המשרד הייתה כאל כזה בעל אופי זמני. כתוצאה מכך, פעל המשרד ללא מנגנוני ההקצאה והבקרה הקיימים המקובלים במשרדי ממשלה אחרים. כך נוצרו הליקויים הנוגעים להתנהלותו של המשרד, שעיקרם בא לביטוי בהקצאה לפרויקטים שלא בדרך המחייבת משרדי ממשלה ובבקרה לא נאותה על ענייני התקציב".

מהמשרד לפיתוח הנגב והגליל נמסר בתגובה כי "העובדה המצוינת בדו"ח מבקר המדינה, על פיה המשרד לפיתוח הנגב והגליל לא ניצל את התקציב המיועד לתוכנית לפיתוח הנגב, אינה מבוססת על נתונים עדכניים. אחוז הניצול הנמוך של תקציב התוכנית היה נכון לשנת 2007 בלבד, ונבע מן הצורך לתכנן באופן מפורט כל אחד מן הפרויקטים המוצגים בתוכנית, ולקבל את כל האישורים הנדרשים. ממחצית שנת 2007, ולאחר כניסתו של השר לשעבר יעקב אדרי לתפקיד, אחוז הניצול התקציבי של התוכנית הלך וגדל בהדרגה. המשרד השלים את ההליך התכנוני של הפרויקטים וקיבל את האישורים הנדרשים לגבי הפעלתם. הלכה למעשה, התקציב המיועד לתוכנית נוצל כמעט במלואו בשנים 2008-2009, להוציא מספר פרויקטים מורכבים אשר יישומם יימשך מספר שנים נוספות".

תגיות