המלכוד של מירס

בחודשים האחרונים ניכרת תכונה מסוימת סביב מירס. האם בכוונת חברת הסלולר הקטנה בישראל לצאת בקמפיין פרסומי חובק פריפריה, כדי לתת מענה לרשת החדשה של פלאפון? האם הפרזנטורית החביבה רותם אבוהב תחזור ותקדם שירות חדש, שיאיים להוציא את החברה האפרורית מתרדמתה התחרותית? התשובה לשתי השאלות היא, ככל הנראה, שלילית: מירס אינה מבזבזת את משאביה המוגבלים על ניסיונות שיווקיים להתרחבות או לשימור לקוחות. את מאמציה היא מרכזת באפיק יעיל הרבה יותר, המגלם את החוזקה האחרונה שנותרה לה: יכולת השפעה במסדרונות ירושלים.

בשבוע שעבר נפגש אלישע ינאי, יו"ר מירס ונשיא מוטורולה ישראל, עם שר התקשורת משה כחלון. ינאי חידש את הלחצים לקבלת אור ירוק למירס להתמודד על תדרים חדשים מתקן UMTS, שבלעדיהם תעבור החברה מהעולם בתוך שנים ספורות. המשרד התבקש להמשיך בגישתו לחברה: מצד אחד להתייחס אליה כאל מפעיל סלולר לכל דבר, ומנגד להעדיף אותה על פני מתחריה.

אין זו הפעם הראשונה שינאי מבקש פריבילגיות. בפברואר 2001, רגע לפני הבחירות, הוא הצליח לשכנע את שר התקשורת פואד בן אליעזר לתת למירס רישיון סלולר כמעט חינם, כאשר רק שלוש שנים לפני כן שילמה פרטנר 400 מיליון דולר תמורת רישיון זהה.

למירס יש טיעון די משכנע. "תנו לנו את הכלים, ואנחנו נייצר תחרות לשלוש חברות הסלולר הגדולות", כך אומרים ינאי ובכירי החברה. לכאורה הם צודקים: מירס נמצאת בעמדת זינוק נוחה ליעד זה, שכן לחברה כבר יש תשתית תקשורת מוגבלת הפרוסה ברוב חלקי הארץ. אך למרות הרוח הגבית שקיבלה שוב ושוב ממשרד התקשורת, מעולם לא הצליחה החברה לממש חזון זה. כבר שנים שיש לה רק 450 אלף מנויים, אשר 60% מהם מחזיקים במקביל גם בטלפון סלולרי של אחת משלוש החברות הגדולות. מירס אולי הצליחה לייצר תחרות בשולי המגזר העסקי, אך במגזר הפרטי היא אינה מורגשת.

הבעיה של מירס אינה מסתכמת בתשתית הנחותה שלה, אלא נובעת בעיקר ממבנה הבעלות, כלומר מהשליטה של מוטורולה: מירס ממשיכה לפעול כאילו היא חטיבה בתוך מוטורולה, ולא חברה עצמאית. כל המאבקים הרגולטוריים שלה הונעו מרצון להצמיח את הכנסות של החברה־אם, גם כשהדבר בא על חשבונה שלה. מירס היא הלקוח הגדול ביותר של מוטורולה בישראל. היא רוכשת מהחברה־אם ציוד רשת, שירותי תחזוקה ומכשירי קצה. ללא מירס, תתפרק ממלכת מוטורולה שהקים ינאי בישראל.

ינאי נתון כיום במלכוד: מירס הולכת ודועכת, וברור שרק השקעה גדולה בתשתית חדשה תציל אותה. מנגד, מוטורולה העולמית, שירדה אף היא מגדולתה, לא תסכים לבצע השקעה זו. ינאי, שיודע שמירס חייבת שותף כדי לשרוד, פנה ל־HOT ולעוד שותפים פוטנציאליים - אך אלו חוששים מפני מוטורולה, ובצדק: ריבוי עסקאות בעלי העניין בין מוטורולה ומירס הרחיקו מהאחרונה כל שותף פוטנציאלי, כולל את אמפל, שיצאה משם ב־2005 בשן ועין. הם מבינים שמוטורולה חייבת להסיר את השפעתה הממארת כדי שמירס תוכל להיהפך לחברה סלולרית תחרותית.

הניסיון המר מהבטחות העבר של מירס צריך לעמוד לנגד עיני משרד התקשורת, בבואו להחליט אם להמשיך ולסמוך עליה כפוטנציאל תחרות. מכרז UMTS הוא חשוב מכדי לפספס אותו על מירס. המשרד חייב לשאול את ינאי שאלות קשות על מעורבות מוטורולה בניהול מירס. ללא יציאה של מוטורולה מהשליטה במירס, אין מקום להמשיך ולתגמל חברה זו, שכבר הוכיחה את אוזלת ידה. כל עוד מוטורולה שולטת במירס, עדיף להקצות את התדרים היקרים לגוף עסקי חדש ושאפתן. אולי אז ישתכנע ינאי למכור את השלד שיישאר ממירס.