אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
במדינת הוויקיפדים: איפה הן הבחורות ההן? צילום: חגי דקל

במדינת הוויקיפדים: איפה הן הבחורות ההן?

אנשי ויקיפדיה, האנציקלופדיה האינטרנטית שעשתה מהפכה ביחס שלנו לידע, מתגאים במיליוני ערכיה הכתובים ב-260 שפות וטוענים לאמינות ולנייטרליות שלה. אבל למה רק 13% מעורכיה הן נשים?

05.05.2009, 12:01 | דורה קישינבסקי

ויקיפדיה, האנציקלופדיה האינטרנטית שלהשפעתה היום אין ערוך, מתגאה בכך שהיא נכתבת באופן דמוקרטי על ידי עורכים-מתנדבים מ-40 ארצות וב-260 שפות. רק סוג אחד של גולשים כמעט שאין בה: נשים.

"מהמפגשים שלי עם עורכים בוויקיפדיה, תיארתי לעצמי שיש יותר גברים", אומרת סו גרדנר, מנכ"לית קרן ויקימדיה, הארגון שמפעיל את ויקיפדיה. "אבל הסטטיסטיקה הפתיעה אותי: 87% מהעורכים הם גברים. יש לזה הרבה הסברים אפשריים. אולי גברים עדיין מתייחסים לטכנולוגיה יותר כמשחק, ונהנים מעצם ההתעסקות בממשק של ויקיפדיה. הסבר אחר הוא שנשים נרתעות מהוויכוחים שעומדים מאחורי כל ערך בוויקיפדיה; מכיוון שהעורכים מנסים להגיע לאמת, הוויכוח הוא חלק מהעניין. ואולי נשים עם ילדים לא מוצאות את הפנאי לדברים כמו ויקיפדיה".

ראיון וידיאו 4 שאלות עם סו גרדנר מנכ"לית קרן ויקימדיה, הארגון שמפעיל את האנציקלופדיה החופשית ויקיפידה, מתארת כיצד 27 עובדים בלבד מפעילים את האתר מהפופולריים ביותר בעולם, ומסבירה למה כל כך מעט נשים עורכות בה דורה קישינבסקילכתבה המלאה

גרדנר טוענת כי "אין הכרח שהעורכים בוויקיפדיה ישקפו את האוכלוסייה באופן מדויק מבחינת חלוקה למגדרים, גילאים, קבוצות אתניות וכדומה, כדי שהאנציקלופדיה תהיה אמינה. מצד שני, 87% זה מספר מוגזם, והייתי שמחה אם היו בפרויקט יותר נשים".

לנצח בהתערבות בפאב בזכות ויקיפדיה

גרדנר, אשה קטנה ונמרצת שנראית צעירה בהרבה מ-41 שנותיה, הגיעה לישראל השבוע כדי להרצות בכנס "אקדמיית ויקיפדיה" באוניברסיטת תל אביב, שעסק בהיבטים אקדמיים וחינוכיים של האנציקלופדיה האינטרנטית. היא מספרת כי קרן ויקימדיה היא עמותה ללא מטרות רווח שנוסדה ב-2003 כדי לתת בית רשמי לוויקיפדיה, שכבר היתה אז אחד האתרים המובילים בעולם, ולפרויקטים פתוחים אחרים. הקרן ניזונה מתרומות, בעיקר תרומות מגולשים, ומארגנת מדי פעם קמפיין התרמה מקוון. הקמפיין האחרון שם לעצמו יעד לאסוף 6 מיליון דולר, ועמד בו. 

סו גרדנר. "87% זה מספר מוגזם, הייתי שמחה ליותר נשים", צילום: חגי דקל סו גרדנר. "87% זה מספר מוגזם, הייתי שמחה ליותר נשים" | צילום: חגי דקל סו גרדנר. "87% זה מספר מוגזם, הייתי שמחה ליותר נשים", צילום: חגי דקל

גרדנר מתארת את התנאים הצנועים בוויקימדיה: "הקרן מעסיקה 27 אנשים. 24 מהם עובדים בחדר אחד בסן פרנסיסקו. שלושה אחרים עובדים בארצות אחרות. זה כמובן יוצא דופן בהתחשב בכך שאנחנו מפעילים את האתר הרביעי בגודלו בעולם. הסיבה שזה אפשרי היא שהתוכן מגיע מקהילת המתנדבים".

גרדנר דוחה מכל וכל את הטענות ש-6 מיליון דולר הוא תקציב מופרז יחסית לגודל העמותה שאותה הוא מממן. "לפחות חצי מזה יילך למימון השרתים שמאחסנים את ויקיפדיה", היא אומרת. "את שאר ההוצאות אפשר לראות באתר של ויקימדיה בפירוט כמעט מופרז. אם יש בעיה, היא שיש לנו שם יותר מדי מידע, ואנשים לא מצליחים להתמצא בו". לדבריה, "התרומה הממוצעת לוויקימדיה נעה סביב 35 דולר. הרבה מהתורמים לוויקימדיה מספרים לנו שהילדים שלהם משתמשים באתר והם רוצים להודות לנו על כך. אחרים כותבים לנו דברים כמו 'הצלחתי במבחן ברפואה בעזרת וויקיפדיה'. אבל כתב לנו גם בחור שוויקיפדיה עזרה לו לנצח בהתערבות בפאב, והוא תורם לנו את סכום הזכייה".

שיטת ויקיפדיה עובדת - הנייטרליות מוכחת

הוויקיפדים הם עדה מגובשת. בכנס באוניברסיטה, שאורגן על ידי הפעילים עצמם, ניכר כי רבים מהם מכירים זה את זה לעומק - לא רק מהאינטרנט אלא גם ממפגשים קודמים, רשמיים פחות. הם מורגלים בדיונים על אופיה של ויקיפדיה, אמינותה וחשיבותה, והטענות השונות שמעלים המרצים בכנס בעד ונגד האתר זוכות מיד לחיוכים של היכרות מהקהל, כמו גם להערות-ביניים דעתניות.

אחד הדוברים בכנס הוא דוד שי, שאוחז בתואר ה"בירוקרט הראשי" של ויקיפדיה העברית. בוויקיפדיה אין מנהיגים, אבל שי הוא האיש שאחראי לפתור את הוויכוחים. שי נשמע בעיקר משועשע מהטענות נגד אמינותה של וויקיפדיה, ובמיוחד מכך שהערכים בה משתנים כל הזמן. "נכון, אנציקלופדיה מודפסת היא יציבה יותר", הוא אומר. "זה אומר שכשהיא טועה, אי אפשר לתקן. הדוגמה האהובה עליי היא מאנציקלופדיית אביב חדש, שכתבה על אמן מסוים שהוא נפטר בשנת 1999. לאחר שהתגלתה הטעות, יותר זול לעורך האנציקלופדיה להוציא חוזה על האיש מאשר להדפיס את הספר מחדש".

דוד שי. "הבירוקרט הראשי" של ויקיפדיה העברית, צילום: עמית שעל דוד שי. "הבירוקרט הראשי" של ויקיפדיה העברית | צילום: עמית שעל דוד שי. "הבירוקרט הראשי" של ויקיפדיה העברית, צילום: עמית שעל

באחד הפאנלים משתתפת שירי מגן, תלמידה לתואר שני באוניברסיטת חיפה, שכותבת את התזה שלה על ויקיפדיה, ובפרט על מונח ה-NPOV - "נקודת מבט נייטרלית". NPOV הוא הדת של הוויקיפדים. עליו מתבססת כל הטענה של האנציקלופדיה לאמינות. מגן החליטה להכין מדד מדעי לנייטרליות של ערך אנציקלופדי בעזרת ספירה מדוקדקת של המקורות שעליהם הוא נסמך, המילים הטעונות שבהן הוא משתמש, ההכללות ועוד. לאחר מכן היא הפעילה את המדד על כמה מהערכים השנויים ביותר במחלוקת שהצליחה למצוא - טרוריזם, שואה, איידס, מדונה ואלוהים.

הממצאים נחלקים, עבור הוויקיפדים שבקהל, לחדשות רעות וחדשות טובות. החדשות הרעות: הוויקיפדיה האנגלית נייטרלית בהרבה מהוויקיפדיה העברית. רחש של מחאה עובר בקהל כשמגן מציגה את הגרף הרלוונטי, וברור כי הוא יפרנס וויכוחים רבים בהמשך הדרך. החדשות הטובות - נראה שככל שיותר אנשים עובדים על אותו הערך, תורמים לו ומשנים אותו, כך הוא הופך לנייטרלי יותר על פי המדד. כלומר, שיטת וויקיפדיה עובדת.

מגן עושה עוד קצת נחת לנוכחים בפאנל כשהיא מציינת שעל פי המדידה שלה, ויקיפדיה נייטרלית כמעט פי ארבע מערכים מקבילים באנציקלופדיה בריטניקה. הסיבה, לדברי מגן, פשוטה: "וויקיפדיה מרגישה צורך להגן על עצמה מפני המתנגדים. לבריטניקה כבר יש מוניטין". הממצא של מגן מצטרף למחקרים קודמים, שהראו כי מספר השגיאות העובדתיות בוויקיפדיה לא גדול, בממוצע, ממספר השגיאות בבריטניקה.

פעיל ויקיפדיה בן 7

בין המבוגרים המשתתפים בכנס מתרוצץ פעיל הוויקיפדיה הצעיר בעולם. קוראים לו שי אבידן, והוא בסך הכל בן 7. "אני משתתף שם כבר שנה ומשהו. העורך השני הכי צעיר הוא בן 11", מתגאה שי. הילד הרהוט, שלומד בבית ("אבל אולי בשנה הבאה אני אלך לבית ספר דמוקרטי"), מספר כי הוא התחיל לכתוב בוויקיפדיה, "בעיקר מסיבות של להתאמן בקריאה ובכתיבה".

בהמשך מתברר שהיה לו זמן פנוי באותה תקופה כי התקלקל לו משחק ה-Sims. הוא מעדיף להשתתף בשיחות שמאחורי ערכים מאשר לתקן אותם ישירות. הוא תרם לערכים על הספר "מכתבים לפליקס" ועל העולם הווירטואלי לילדים "קלאב פינגווין".

אחת השאלות שהכנס ניסה לברר היא כמה ויקיפדיה אמינה כמקור מידע לתלמידים. בשיחה עם "כלכליסט", סו גרדנר מודה שתופעת ההעתקה של ערכים מוויקיפדיה כתחליף להכנת שיעורי בית בעייתית. "ויקיפדיה מעולם לא היתה אמורה להיות מקור המידע הראשון והאחרון שאתה מסתכל בו לצורך כלשהו. מאז שהיא הגיעה למעמד חשוב אצל תלמידים, יש אפילו מורים שהתחילו לערוך באתר פשוט כדי שהמידע שהילדים מקבלים יהיה מדויק יותר. אבל אני חושבת שיש לוויקיפדיה ערך חינוכי בעידוד האהבה לידע. אנשים תמיד מספרים שהם התחילו לקרוא בוויקיפדיה וגלשו מערך לערך במשך שעות. אם ילד עושה את זה, זה נפלא".

תגיות